בעולם גוברת ההכרה במקום המרכזי שתופסת המשפחה בטיפול בזקנים. תוחלת החיים הארוכה יותר מאריכה מאוד את הזמן שמשפחות צריכות להקדיש לטיפול בבני משפחה שיש להם בעיות בריאות מורכבות ומוגבלויות פיזיות ונפשיות.
"דור הסנדוויץ'" של היום מורכב ממטפלים בלתי פורמליים המתקשים לאזן בין הטיפול בהוריהם או בסביהם המזדקנים לבין האחריות המוטלת על כתפיהם בעבודה ובטיפול בילדים ובנכדים.
בישראל התופעה בולטת במיוחד, עקב השיעור הנמוך של מיסוד קשישים, הגורם לכך שהטיפול הבלתי פורמלי בקהילה חשוב עוד יותר.
במשך השנים, המכון היה מעורב מאוד במאמצים של ישראל לפתח וליישם מדיניות יעילה ותוכניות שיענו על אתגרים אלה.
הניתוח הלאומי הראשון שהעריך את מידת התמיכה הבלתי פורמלית ואת הקשיים שעימם מתמודדים המטפלים נערך על ידי המכון בשנות השמונים. הוא שימש כאחד התמריצים העיקריים לפיתוח חוק ביטוח סיעוד בשנת 1988.
בשנת 2011, יותר משני עשורים לאחר הפעלת חוק ביטוח סיעוד, פרסם המכון דוח מעודכן ומקיף על צורכי בני המשפחה המטפלים. הדוח ניתח את הלימות הניסיונות העכשוויים להתמודד עם הצרכים, והביא סקירה של התפתחויות מדיניות חדשות בשדה הבין-לאומי.
הדוח תרם לכמה יוזמות חדשות שבהן המכון היה מעורב. ניתן לקבץ אותן לשלוש אסטרטגיות רחבות:
- האסטרטגיה הראשונה היא פיתוח הנגישות למידע ולייעוץ למשפחות. מכון ברוקדייל מעריך תוכנית פיילוט של ג'וינט-אשל והביטוח הלאומי לפיתוח מרכזים עירוניים לבני משפחה מטפלים. המחקר יתמקד במיוחד בדרכים לתיאום בין השירותים בקהילה במטרה לאתר את המטפלים בצורה אפקטיבית יותר.
- האסטרטגיה השניה מתמקדת בפיתוח מודלים טובים יותר של קבוצות תמיכה. זוהי יוזמה מרכזית של הביטוח הלאומי. לקבוצות מעין אלה יש מגוון תפקידים והן מסייעות ליצירת רשתות לא-פורמליות לתמיכה מתמשכת. על בסיס הלקחים מתוך ההערכה וסקירת הספרות שערך המכון, המוסד לביטוח לאומי, קואליציה של ארגוני התנדבות והמכון, הפיקו בסוף שנת 2015 חוברת הדרכה למחלקות לשירותים חברתיים כדי שיוכלו להפעיל קבוצות כאלה בצורה מיטבית.
- האסטרטגיה השלישית מתמקדת במעסיקים במקומות עבודה. אסטרטגיה זו נועדה להגביר את המודעות של מעסיקים לצרכים של בני משפחה מטפלים המועסקים אצלם ולסייע למעסיקים לפתח מענים לאיזון מיטבי בין צורכי העבודה והטיפול בבני המשפחה. המכון מעריך תוכנית פיילוט תלת-שנתית, שפותחה על ידי ג'וינט-אשל ואחת העמותות המובילות בארץ – Caregivers Israel, העוסקת בסיוע למעסיקים להתמודד עם צרכים אלה.
נוסף על כך, המכון מעורב בשני פיתוחי מדיניות שיהיו בעלי השפעה חשובה על בני המשפחה המטפלים.
כ-60,000 זקנים ואנשים עם מוגבלויות בישראל אינם מסוגלים לקבל החלטות אישיות והחלטות בנוגע לבריאותם וממונה להם אפוטרופוס חוקי שיסייע להם, בדרך כלל בן משפחה. המכון עובד עם משרד המשפטים כדי לפתח מערכת המפקחת על האפוטרופסים ותומכת בהם. המערכת החדשה תבטיח פיקוח נאות על הטיפול בזקנים, ותגביר את יכולת בני המשפחה לעמוד באחריותם כאפוטרופסים ולהבטיח שהם זוכים לתמיכה שהם זקוקים לה.
למכון יש תפקיד חשוב בפיתוח וביישום של התוכנית הלאומית להתמודדות עם מחלות האלצהיימר ודמנציות אחרות. כיום אנו ממשיכים לעבוד עם הממשלה ליישום ההמלצות הרבות של התוכנית. במסגרת זו, תשומת לב מיוחדת ניתנת לתמיכה בבני משפחה המטפלים בזקנים עם דמנציה.
