צורכיהם של ניצולי שואה: העלאת מודעות באמצעות מחקר

מאז שנת 1990, המכון מוכר כסמכות בנושא צורכיהם של ניצולי שואה בישראל. למכון היה חלק חשוב בניסיונות המתמשכים למצוא פתרונות טובים לצרכים של אוכלוסייה זו.

בהיותו מכון מחקר עצמאי ואובייקטיבי, למאיירס-ג'וינט-ברוקדייל יש יכולת לעבוד עם ארגונים שונים בעלי אינטרסים מגוונים. על כן, האומדנים שלנו מקובלים כאומדנים המוסמכים, על ידי הממשלה, על ידי קבוצות סנגור ועל ידי גופים בין-לאומיים.

בתחילת שנות התשעים, החל המכון לבצע הערכה של תוכניות מרכזיות לניצולי שואה. המחקר האיר לראשונה כמה מעט היה ידוע בזמנו על אוכלוסיית הניצולים בישראל.  

בשנת 1998 נערך המחקר הלאומי המקיף הראשון על ניצולי שואה בישראל בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המחקר סיפק בפעם הראשונה אומדנים מבוססי-נתונים על אוכלוסייה זו וכן הערכה של צורכיהם. במשך השנים עדכן המכון את התחזיות בנקודות קריטיות.

המכון המשיך לבצע מחקרים שונים שהתמקדו בסוגיות ספציפיות הקשורות לניצולי שואה. לדוגמה, בשנת 2003 נערכה בחינה מיוחדת של הצורך הקיים והצפוי בשירותי טיפול בית, לבקשת ארגון הניצולים הגדול בישראל. כמו כן, נערכו מחקרים על קשיים כלכליים (2003) ועל השימוש בטיפול מוסדי אקוטי וממושך (2004).

אבן דרך חשובה התרחשה בשנת 2007, כאשר שר והרווחה והשירותים החברתיים דאז, יצחק הרצוג, מינה  ועדה לאומית בין-משרדית בנושא ניצולי השואה בישראל. המכון שימש כמשאב המקצועי של הוועדה, דבר שסיפק לנו הזדמנות ייחודית לתרום תרומה משמעותית לדיון הציבורי על אחריות המדינה כלפי אוכלוסייה זו.

מחקריו פורצי-הדרך של המכון היו בסיס לתוכנית מהפכנית כלל-ארצית לניצולי שואה

כפי שהשר הרצוג הסביר בריאיון שנערך עימו בפברואר 2014, "חיפשנו בכל מקום כדי למצוא מידע ונתונים אמינים על ניצולי השואה בישראל. מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל היה המכון היחיד שיכול היה לספק לנו את המידע. מחקריהם פורצי-הדרך היוו בסיס לתוכנית מהפכנית כלל-ארצית לניצולי שואה. לא היינו יכולנו לעשות דבר ללא הנתונים שסופקו על ידי המכון."

תפקיד חשוב נוסף של המכון הוא הכנת דוחות ארציים על ניצולי שואה בעבור גופים בין-לאומיים. לדוגמה, בשנת 2005, הכין המכון דוח מיוחד בעבור ממשלת ישראל והארגון העולמי לפיצוי יהודים (World Jewish Restitution Successor Organization) להגשה ל-Holocaust Victim Assets Litigation בבית המשפט המחוזי בארה"ב. לאחר מכן, בשנת 2011, סייע המכון למשרד לאזרחים ותיקים בהכנת הדוח של ישראל על צורכי הניצולים, לשימוש במשא ומתן בין-לאומי על רכוש יהודי ללא יורשים.

מעבר לגבולות ישראל, ההשפעה הבין-לאומית של פעילות המכון על ניצולי שואה הייתה משמעותית. עדכון התחזיות בשנת 2003 הצביע על כך שעל אף שמספר הניצולים יורד, סך הצרכים שלהם גדל עקב הזדקנותם. ניתוח זה היה חיוני למשא ומתן של ועידת התביעות (Claims Conference) עם ממשלת גרמניה, שהביאה להחלטת ממשלת גרמניה ליצור מימון מיוחד לשירותי טיפול בית לניצולים ברחבי העולם (המימון הורחב בשנת 2009, על בסיס עדכון נוסף של תחזיות המכון).

בשנת 2005, סייע המכון לג'וינט בהערכת מספר הניצולים וצורכיהם בבריה"מ לשעבר, זאת כבסיס לדיונים עם ועידת התביעות.

המכון ימשיך להיות משאב מרכזי לממשלת ישראל ולגופים ציבוריים שפועלים לשפר את איכות חייהם של ניצולי השואה.