האם אזרחי ישראל מרוצים מתפקודו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי?

בשנת 1995 הוחל בישראל חוק ביטוח בריאות ממלכתי. על פי חוק זה, כל אזרח או תושב קבע בישראל זכאי לקבל שירותי בריאות באמצעות אחת מארבע קופות החולים, בהתאם לבחירתו, ועל קופות החולים לספק סל שירותי בריאות אחיד באיכותו, נגיש וזמין.

מאז החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי בודק מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, בסדרת סקרים דו-שנתיים, באיזו מידה הושגו המטרות העיקריות של החוק – שיפור איכות שירותי הבריאות מבחינת זמינותם, נגישותם והיותם ברי-השגה וכן את מידת צמצום אי-השוויון בין מגוון קבוצות אוכלוסייה. באמצעות הסקרים מעריכים חוקרי המכון כיצד משפיעים שינויי מדיניות במערכת הבריאות על נקודת מבטם של המבוטחים.

סקרים אלה של מכון ברוקדייל הם מקור המידע האובייקטיבי המרכזי היום בישראל, והם מספקים מידע רחב, מפורט ועדכני על דעת הציבור בנושא תפקוד מערכת הבריאות בישראל ועל חוויית השירות של המבוטחים. למעשה, מערכת הבריאות כולה – החל ממקבלי ההחלטות הבכירים בממשלה, דרך קופות החולים וכלה בארגוני צרכנים – רואה בסקרי מכון ברוקדייל כלי מהימן ובלתי משוחד, המאפשר תכנון מבוסס-ראיות של שירותי הבריאות בישראל. ד"ר שולי ברמלי-גרינברג, חוקרת בכירה במכון ברוקדייל, מעורבת בסקרים משנת 1999 ומובילה אותם משנת 2002. "ממצאי המחקר המבוססים על הסקר מעוררים עניין רב בקרב קובעי המדיניות, העיתונות והציבור", היא מסבירה. "חודשים לפני שהדוח מתפרסם, אנו מקבלים בקשות מאנשים שרוצים לקבל את הממצאים שיסייעו להם בתכנון ובקביעת מדיניות".

הסקרים הדו-שנתיים נערכים בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (בני 22 ומעלה) בשלוש שפות (עברית, ערבית, ורוסית). את הסקרים יזם משרד הבריאות והם מלווים בוועדת היגוי, בהשתתפות נציגים מכל קופות החולים, ממשרד הבריאות, ממשרד האוצר, מן המוסד לביטוח לאומי, מן האקדמיה ומארגוני צרכנים. בסקרים פּוּתחה סדרת מדדים קבועה המאפשרת לעקוב אחר מגמות לאורך זמן. כדי לאפשר ניתוח של המגמות לאורך זמן, ליבת הסקר נותרה קבועה לאורך השנים ויש בה אינדיקטורים  מרכזיים לבחינת שביעות רצון המבוטחים ולבחינת זמינות השירותים, נגישותם והיכולת להשיגם. כמו כן, בכל אחד מן הסקרים מודגשים מגוון נושאים העומדים על סדר היום הציבורי, שבחרו צוות המחקר וועדת ההיגוי למחקר.

בשנת 2016 נערך הסקר האחד עשר בסדרה. בסקר זה רואיינו 2,513 מבוטחים ושיעור ההיענות עמד על 68%. בשנה זו כלל הסקר את המדדים הקבועים: מגמות לאורך זמן בשביעות הרצון וברמת השירות; רפואה ראשונית ושניונית; הערכת תפקוד מערכת הבריאות; תחושת הביטחון במערכת; ואפשרות בחירה בנותני שירות. בשנה זו נבדקו גם הנושאים האלה: אשפוז, ניתוח והגורם המממן; נגישות לשירותים והחסמים הקשורים לעלות ולמרחק; חוויית השירות של המטופל בבתי החולים וברפואה בקהילה; פנייה למערכת הפרטית; פנייה לרפואה דחופה (מוקד בקהילה ומיון בבתי החולים); טיפול תרופתי; חשיבות בחירת בתי חולים ומנתחים; שימוש ברפואה מקוונת; ושימוש בשירותי בריאות הנפש.

הסקר מציג תמונה מורכבת של חווית הציבור הבאה לידי ביטוי בשני מדדים: (א) שביעות הרצון מקופות החולים וממערכת הבריאות; (ב) הביטחון בקבלת סיוע בעת מחלה קשה.

  • מצד אחד, רמת שביעות הרצון הכללית משירותי הקופות וממערכת הבריאות נשמרת גבוהה; מצד אחר, רמת הביטחון בקבלת סיוע בעת מחלה קשה נמוכה.
  • הסיבות העיקריות למעברים בין קופות החולים היו: פריסת השירותים ואפשרויות הבחירה בנותני שירות, איכות הטיפול, הרצון להישאר מטופל אצל רופא משפחה מסוים והרצון להיות מבוטחים באותה הקופה כמו שאר בני המשפחה. הסיבות העיקריות לאי-מעבר קופה היו: ביורוקרטיה, הרצון להישאר מטופל אצל רופא המשפחה, הרצון להישאר באותה קופה כמו בני המשפחה, והפחד שהזכויות ייפגעו או שהקופה שאליה רצו לעבור לא תקבל אותם.
  • רוב רובם של המרואיינים פנו לרופא המשפחה בשנה האחרונה, וכשליש מהם דיווחו כי הביקור האחרון היה רק לצורך קבלת אישורים ומילוי טפסים (ללא צורך בבדיקה רפואית). ישנם הבדלים לפי גיל, כמחצית מן המרואיינים בני 65 ומעלה ענו שהביקור היה רק לצורך קבלת אישורים ומילוי טפסים.
  • כמחצית מן המרואיינים דיווחו שביקרו אצל רופא יועץ דרך הקופה בשלושת החודשים האחרונים.
  • אחד מכל ארבעה מן המבקרים אצל רופא יועץ דרך הקופה דיווח שהמתין יותר מחודש לביקור. שיעור גבוה יותר של מבקרים בני 65 ומעלה דיווחו שהמתינו יותר מחודש לביקור לעומת מבקרים צעירים יותר.
  • יש קשר בין ויתור על טיפול רפואי ובין אי-ביטחון במערכת בעת מחלה קשה. שיעור גבוה מן המרואיינים שדיווחו על ויתור על טיפול רפואי עקב זמני המתנה ארוכים, אמרו שהם לא כל כך בטוחים או לא בטוחים שיקבלו את הטיפול הטוב ביותר בעת מחלה קשה, ושהם לא כל כך בטוחים או לא בטוחים שיוכלו להרשות לעצמם את הטיפול.
  • חלה ירידה ניכרת בשיעור המדווחים על ויתור על טיפול שיניים עקב עלותו.
  • יש קשר בין ויתור על טיפול רפואי ובין הכנסה. שיעור גבוה יותר של מבוטחים המוותרים על טיפול או על תרופה עקב עלותם נמצא בקרב בעלי הכנסה בחמישון התחתון, זאת לעומת שיעור זה בקרב מבוטחים בעלי הכנסה גבוהה יותר. כמו כן, בקרב בעלי הכנסה בחמישון התחתון נמצא שיעור גבוה יותר של מבוטחים המוותרים על טיפול שיניים עקב עלותו. לעומת זאת, בקרב בעלי הכנסה בחמישון התחתון נמצא שיעור נמוך יותר של מבוטחים המוותרים על טיפול עקב זמני המתנה ארוכים לעומת שיעור זה בקרב מבוטחים בעלי הכנסה גבוהה יותר.
  • בקרב הפונים לרפואה דחופה (מוקד בקהילה או חדר מיון בבתי החולים), שיעור ניכר אמרו שהיו מרוצים או מרוצים מאד מן הטיפול בקהילה לעומת שביעות הרצון נמוכה יותר מן הטיפול בחדר מיון.
  • נשמר השיעור הגבוה של בעלי ביטוח בריאות וולנטרי (שב"ן או מסחרי). בקרב הפונים לרופא פרטי שיעור בעלי הביטוח הפרטי גבוה יותר. בסך הכול, לאחד מכל שני אנשים יש גם שב"ן וגם ביטוח מסחרי; ולאחד מכל תשעה מבוטחים בביטוח מסחרי יש יותר מפוליסת ביטוח אחת.
  • 6% מן המרואיינים אמרו שהרגישו צורך לשלם תשלום לא פורמלי בדיסקרטיות כדי לקבל שירותי בריאות מועדפים בחמש השנים האחרונות. בניתוח רב משתני ולאחר פיקוח על משתני רקע, נמצא כי לאלה שעברו ניתוח סיכוי גבוה יותר מן האחרים לדווח שהרגישו צורך כזה. הבדל מובהק נמצא לפי איזור מגורים, כך שהסיכוי לדווח על כך היה גבוה יותר בקרב מבוטחים הגרים באיזור ירושלים.

תרומה חשובה של הסקר היא השוואה בין התפתחויות במערכת הבריאות בישראל לבין התפתחויות במערכות הבריאות במדינות מפותחות אחרות. השוואה בין-לאומית זו התאפשרה בזכות שיתוף פעולה בין מכון ברוקדייל לבין קרןCommonwealth  בניו יורק, אשר עורכת סקר בין-לאומי תלת-שנתי ב-11 מדינות, הדומה לסקרי מכון ברוקדייל. ההשוואה בין ישראל לבין מדינות אלה הוצגה בסמינרים בין-לאומיים ובפני הנהלת משרד הבריאות בישראל.

צורך ודפוסי שימוש בשירותי בריאות הנפש בישראל 2016

בחירה בשירותים במסגרת מערכת האשפוז הציבורית: סקר 2016 על דעת הציבור

מעבר מבוטחים בין קופות החולים: ממצאים מתוך סקר 2016 על דעת הציבור על רמת השירות ותפקוד מערכת הבריאות