קליטת בני נוער יוצאי אזור הקווקז – ממצאים ממחקר מעקב

ב-1997 הוקמה בישראל ועדה בין-משרדית כדי לתכנן מדיניות ותכניות לסיוע בשילובם המוצלח של עולים יוצאי קווקז בחברה הישראלית, זאת בעקבות הדאגה הגוברת בנושא זה. הוועדה יזמה סדרת מחקרים שנערכו על-ידי מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל, וכללו סקרים ארציים של בני נוער יוצאי קווקז ומשפחותיהם. מחקרים אלה היוו בסיס לפיתוח מגוון מדיניות ותכנית לסיוע בשילובם של בני נוער אלה ומשפחותיהם.

משרדי החינוך והקליטה, ג'וינט-ישראל ושותפים נוספים בוועדה הבין-משרדית יזמו ב-2002 מחקר נוסף כדי לעקוב אחר מצבם של בני נוער יוצאי קווקז. מממצאי מחקר זה עולה שחלה התקדמות משמעותית במצבם של בני נוער יוצאי קווקז.

• חלה ירידה משמעותית בשיעורי הנשירה: בעוד שב-1997 25% מבני הנוער יוצאי קווקז בני 17-14 לא למדו בבתי-ספר של משרד החינוך ו-10% לא למדו כלל, הרי שב-2002 14% לא למדו בבתי-ספר של משרד החינוך ו-6% לא למדו כלל.
• שיעור בני הנוער שלומדים במסלולים שמובילים לקבלת תעודת בגרות הוכפל מ-26% ב-1997 ל-50% ב-2002.
• בני הנוער מדווחים על רמות גבוהות יותר של שביעות רצון מהאופן שבו צוות בית-הספר מתייחס אליהם. שלושים אחוזים (בהשוואה ל-18% ב-1997) מרוצים מאוד מיחס צוות בית-הספר כלפיהם; 86% (בהשוואה ל-75% ב-1997) מרגישים שלמורים אכפת מהישגיהם; ו-79% (בהשוואה ל-61% ב-1997) מרגישים שלמורים אכפת מהסתגלותם החברתית.
• המידה שבה בני הנוער חשים ניכור חברתי הצטמצמה באופן משמעותי: שיעורים נמוכים בהרבה בקרב בני הנוער דיווחו על הצקות או התעלמות מצד הישראלים הוותיקים.

הממצאים מצביעים על ההשפעה שהייתה לשינוי במדיניות על היקף השירותים שהתקבלו. למשל, שיעור בני הנוער המקבלים סיוע בבית-הספר עלה מ-55% ב-1997 ל-74% ב-2002. כמו-כן, ב-2002 32% מבני הנוער קיבלו סיוע בתכניות שלאחר שעות הלימודים. בסך-הכל, 80% מבני הנוער קיבלו סיוע, בין אם בתוך בית-הספר, או מחוצה לו.

על אף מאמצים אלה, הפערים לעומת הישראלים הוותיקים עדיין לא נסגרו. שיעורי הנשירה נשארו גבוהים בהרבה מאשר השיעורים בקרב כלל האוכלוסייה היהודית, ושיעור בני הנוער הצפויים לסיים את בחינות הבגרות נמוך הרבה יותר. רכישת השפה העברית ממשיכה אף היא להוות קושי מיוחד בקרב קבוצה זו. שיעורים משמעותיים (20-15%) מתקשים בהבנה ובהשתתפות בכיתה בגלל בעיות בשפה. שיעור גדול יותר של תלמידים (כ-30%) מתקשים בהכנת שיעורי בית ובעמידה במבחנים בעברית.

הדוח מדגיש את חשיבותה של התמיכה האינטנסיבית הניתנת לבני נוער אלה, ומצביע על הצורך להמשיך בתמיכה זו כדי להמשיך ולצמצם את שיעורי הנשירה ולשפר הישגים. כמו כן הדוח מדגיש את הצורך לשפר את הסיוע הניתן ברכישת השפה העברית.

בממצאים נעשה שימוש נרחב על-ידי ג'וינט-ישראל והוועדה הבין-משרדית כבסיס לשיפור ולעדכון מדיניות.