מאפיינים וצרכים של הנערות המטופלות בשירות לנערות וצעירות – משרד הרווחה

השירות לנערות וצעירות של משרד הרווחה מטפל בכ-17,000 נערות המתמודדות עם קשיים רבים וקיצוניים ביחסים עם הוריהן, בלימודים, ביחסים עם בני המין השני ובמצבן הרגשי והאישי. נערות אלה נמצאות בחלקן במסגרות לימודיות או תעסוקתיות, או משרתות בצבא, וחלקן אינן משתייכות לאף מסגרת נורמטיבית לגילן. בשנים האחרונות זכתה מצוקתן של נערות אלה לתשומת לב ציבורית רבה, וכתוצאה מכך הוקצו תקציבים וננקטו יוזמות להרחבה ולהתאמה של השירותים העומדים לרשותן. כחלק מהמאמצים לשפר את האופן בו מסייעים השירותים השונים לנערות אלה הוחלט לבצע, לראשונה בישראל, מחקר שיביא להעמקת ההבנה של מאפיינים וצרכים של הנערות הנמצאות בטיפול השירות לנערות וצעירות, כבסיס להמשך פיתוח שירותים בשבילן, ולהתאמת מענים קיימים לצורכיהן הייחודיים.

דוח זה מציג חלק מממצאי מחקר "נערות על המפה", אשר כולל בנוסף דוח על מיפוי ארצי של שירותים ותכניות לנערות, ודוח על ניתוח ממצאים מתוך סקרים קיימים על התנהגויות סיכון של נערות בהשוואה לנערים. אוכלוסיית המחקר הנוכחי כללה את כלל הנערות המטופלות בשירות לנערות וצעירות נכון לשנת 2003: נערות המטופלות בקהילה (נערות "מטופלות"), ונערות שמטופלות בקהילה, אשר נמצאות בהמתנה לכניסה למוסד נעול (נערות "ממתינות").

במסגרת המחקר נאסף מידע על הרקע הסוציו-דמוגרפי של הנערה ומשפחתה, יחסים במשפחה, לימודים ועבודה, מצבים ואירועים משמעותיים בחייה ובחיי משפחתה, התנהגויות סיכון, פעילויות פנאי ויחסים חברתיים, תכניות לעתיד, תחומים חזקים של הנערה, מקורות תמיכה שעשויים לסייע בשיקומה, המענים שהיא מקבלת בשירות לנערה ומגורמי טיפול נוספים עמם היא נמצאת בקשר. להלן ממצאים נבחרים:

• אחוז גבוה מן הנערות (30% מהמטופלות ו-45% מהממתינות) באות ממשפחות בהן לפחות אחד ההורים סובל ממחלה, מוגבלות או התנהגות בלתי נורמטיבית (כגון התמכרויות, עבריינות וכד').
• בקרב כ-60% מהמטופלות וכ-80% מהממתינות קיימים נתק או דחייה בין הנערה לבין הוריה.
• הנערות מעורבות במספר רב של התנהגויות סיכון, כגון מעורבות בעבריינות, שוטטות עם חבורות רחוב, קיום קשרים עם חברים עבריינים וצריכת סמים ו/או אלכוהול.
• נערות נמצאו במצב נפשי קשה, 24% מהמטופלות ו-31% מהממתינות ביצעו ניסיון התאבדות.
• כ-60% מהנערות המטופלות לומדות במסגרת כלשהי; 34% מהן אינן לומדות, עובדות או משרתות בצבא או בשירות לאומי. אחוז הנערות ללא עיסוק גבוה יותר בקרב הנערות הממתינות (57%).

הדיון בממצאי המחקר בפורומים שונים העלה מספר כיווני פעולה ובהם: הגברת שילובם של ההורים, בכלל, והאמהות, בפרט, בטיפול בנערה לחיזוק התמיכה הרגשית בה; שימת דגש רב יותר על טיפול סביב עיסוק הנערה על-ידי שילוב הנערות במסגרות לימודיות אלטרנטיביות, הכשרות מקצועיות ותעסוקה מתאימה; הרחבת המאמצים למניעת התנהגויות סיכון כגון התמכרויות. כיוונים אלה נידונים כיום במסגרת פורום אנשי מקצוע מהשירות לנערות וצעירות לצורך תכנון פעילויות ומענים חדשים לנערות בהתאם לצרכים שעלו במחקר. כמו-כן קם פורום בין-ארגוני אותו מוביל "אשלים" לדיון בסוגיית התיאום ושיתוף הפעולה בין השירותים המטפלים בנערות.

מחקר זה התאפשר הודות לתרומה מיוחדת מאת אני סנדלר, וירג'יניה.

המחקר נערך בשיתוף עם אשלים ומשרד הרווחה, ובסיועם.

אזכור הפרסום בספרות האקדמית

Peled, E., & Cohavi, A. (2009). The meaning of running away for girls. Child abuse & neglect, 33(10), 739-749.

Hakak, Y. (2016). Battling against interfaith relations in Israel: Religion, therapy, and social services. Journal of marital and family therapy, 42(1), 45-57.

Peled, E., & Lugasi, R. (2015). How Israeli social workers perceive adolescent girls in prostitution. Child abuse & neglect, 42, 20-29.

Krumer-Nevo, M., Berkovitz-Romano, A., & Komem, M. (2015). The study of girls in social work: Major discourses and feminist ideas. Journal of Social Work, 15(4), 425-446.

Aviad-Wilchek, Y., & Ne’eman-Haviv, V. (2018). The relation between a sense of meaning in life and suicide potential among disadvantaged adolescent girls. International journal of offender therapy and comparative criminology, 62(6), 1474-1487.