השמת ילדים בפנימיות היא אחת הדרכים לטיפול בילדים בסיכון, המתמודדים עם קשיים משפחתיים ועם קשיים חברתיים ורגשיים שלהם עצמם. בצד תהליכי ההתמקצעות ושיפור האיכות העוברים על מערכת הפנימיות בישראל בשנים האחרונות, נמתחה ביקורת בשני היבטים מרכזיים: העובדה כי ילדים המוצאים מביתם מנותקים במידה רבה ממשפחתם ומקהילתם; והעובדה כי נעשים מעט מדי מאמצים לסייע למשפחה ולקהילה לקלוט את הילד בחזרה לאחר מספר שנים של טיפול חוץ-ביתי. פיתוח המודלים של הפנימייה הקהילתית ופנימיית היום (בידי השירות לילד ולנוער במשרד הרווחה ואשלים) מכוון להתמודד עם שני היבטים אלה. שני המודלים, המיועדים לילדים בגיל 12-5 בעלי פוטנציאל שיקומי, מבוססים על קִרבה פיזית של המסגרת החוץ-ביתית לקהילה ממנה מגיעים הילדים, אך גם על תפיסת עבודה של שותפות עם ההורים ועם הקהילה, על טיפול מתוכנן בילד ובהוריו ועל טיפול מוגבל בזמן המכוון להחזיר את הילד לביתו.
מחקר ההערכה נמשך שלוש שנים ועסק בשלושה תחומים מרכזיים: בחינת תהליכי ההיערכות להקמת הפנימיות; דרכי העבודה של הפנימיות עם ההורים והילדים; ותוצאות השהות בפנימיות בשביל הילדים וההורים. הממצאים על ההיערכות ליישום המודלים התבססו על ראיונות עם אנשי מקצוע בפנימיות ובקהילות בהן הן נמצאות. הממצאים על דרכי העבודה של הפנימיות ועל מצב הילדים וההורים מבוססים על ראיונות ושאלונים שמולאו בידי צוותי הפנימיות וההורים, בכל אחת משנות המחקר. המחקר נערך ב-6 פנימיות יום ו-6 פנימיות קהילתיות, תוך השוואה למדגם מקרי של ילדים בכלל הפנימיות השיקומיות.
ממצאי המחקר מצביעים על תרומה של המודלים החדשים לחיזוק הקשר בין ההורים לילדים, שיפור יכולתם של ההורים למלא תפקידים הוריים ושיפור בהתייחסותם של ההורים לילדים בעת הביקורים בפנימיות ובעת החופשות. ממצאי המחקר מצביעים גם על קשרי עבודה צמודים יותר עם שירותי הרווחה בקהילה, המתבטאים בתכנון טיפול משותף, ובאופן חלקי יותר גם בטיפול משותף. עם זאת, עדיין נותרו שאלות ביחס לחלוקת העבודה בין הפנימיות ושירותי הרווחה בקהילה, כשהפנימיות מצפות משירותי הרווחה למעורבות גדולה יותר בטיפול במשפחות. כמו-כן, נראה כי העבודה סביב תכנון יציאתם של ילדים מהפנימייה וקליטתם בקהילה עדיין אינה מעוגנת באופן משביע רצון בדרכי העבודה של הפנימיות ושירותי הרווחה.
לאורך שנות המחקר הממצאים הוצגו בפני מובילי התכנית והיוו בסיס לשינויים בדרכי היערכות הפנימיות בתחומים, כגון אוכלוסיית היעד, דרכי העבודה עם שירותי הרווחה ותכנון החזרה הביתה. בנוסף, ממצאי המחקר והדיונים שנערכו בעקבותיו היו אחד הבסיסים לגיבוש מדיניות "עם הפנים לקהילה" של השירות לילד ולנוער, המאפשרת הפניית משאבים ליצירת רצף שירותים תומך בקהילה לילדים בסיכון ולמשפחותיהם.
אזכור הפרסום בספרות האקדמית
Dolev, T., Ben Rabi, D., & Zemach-Marom, T. (2009). Residential care for children at-risk in Israel. Courtney, M./Iwaniec, D, 72-87.
Elizur, Y. (2012). Development and dissemination of collaborative family‐oriented services: The case of community/day residential care in Israel. Family process, 51(1), 140-156.