בני נוער יוצאי אתיופיה ויוצאי ברית-המועצות לשעבר: עולים ובני עולים – דמיון ושוני

בני נוער עולים עומדים בפני האתגר המורכב של הסתגלות לארץ חדשה במקביל להתמודדותם עם כלל המשימות ההתפתחותיות שמציב גיל ההתבגרות. בשנת 2008 נערך לראשונה בישראל סקר ארצי מקיף בקרב עולים בני 17-12 מחמש קבוצות מוצא: מבריה"מ לשעבר, מאתיופיה, ומארצות דוברות אנגלית, ספרדית וצרפתית. מחקר זה כלל גם בני נוער שנולדו בארץ שהוריהם עלו מאתיופיה החל מ-1989. ממצאי הסקר פורסמו בדוח: "בני נוער עולים בישראל – תמונת מצב עדכנית" (כאהן-סטרבצ'ינסקי, לוי וקונסטנטינוב, 2010).

בדוח הנוכחי מובא מידע מסקר ארצי נוסף מ-2010, אשר בחן לראשונה את הדמיון ואת השוני בין העולים (דור ראשון שנמצאים בארץ מעל שנתיים) ובין בני העולים (דור שני) של יוצאי אתיופיה ושל יוצאי בריה"מ לשעבר, תוך כדי השוואה  בינם לבין בני הנוער היהודים הוותיקים. המידע המוצג בדוח מתייחס למדגם מייצג של כ-2,000 בני נוער בני 17-12 שרואיינו טלפונית. הסקר מצביע על מצבם של העולים במגוון תחומים הקשורים לאתגרים שלהם כעולים. כמו-כן, הסקר בוחן תחומי חיים משמעותיים לכלל בני הנוער ואת תפיסותיהם על אודות הקבוצות האחרות.

להלן מספר מסקנות עיקריות:

  • רוב בני הנוער יוצאי בריה"מ ויוצאי אתיופיה, עולים ובני עולים כאחד, מבטאים שביעות רצון מהקליטה וזיקה חזקה לישראל.
  • מההשוואה בין העולים ובין בני העולים עולה כי בקרב יוצאי בריה"מ נמצא הבדל משמעותי לטובת בני העולים, לדוגמה בהתנהגויות סיכון ובזיקה לארץ; אך לעומת זאת, בקרב יוצאי אתיופיה נמצא הבדל לרעת בני העולים, לדוגמה, בקשר עם ההורים ובהתנהגויות סיכון. ממצאים אלה מקבלים תמיכה מהנתונים על הזכּאות לתעודת בגרות: אחוז הזכּאים בקרב העולים גבוה מאשר בקרב בני העולים. עם זאת, לבני העולים יש יתרון משמעותי על העולים באחוז הזכּאים לתעודת בגרות העונה על דרישות הסף ללימודים באוניברסיטה. בתחומים אחרים אמנם לא נמצא הבדל לרעת בני העולים, אך גם לא לטובתם, ברוב המדדים.
  • נמצא דמיון בין בני העולים יוצאי בריה"מ ובין היהודים הוותיקים בתחומי חיים רבים, לדוגמה בהתנהגויות סיכון, בהרגשת רווחה כללית ובזיקתם לישראל.
  • לעולים מבריה"מ מאפיינים ייחודיים: הם מעורבים יותר בהתנהגויות סיכון ומבטאים יותר תחושות ניכור לעומת בני העולים ויוצאי אתיופיה. אף שלמעלה ממחציתם דיווחו על זיקה חזקה לישראל ועל רצון לשרת בצבא או בשירות לאומי, אחוז העולים שמבטאים זיקה חלשה לישראל, גבוה פי שניים מאשר בכל הקבוצות האחרות.
  • התמונה על יוצאי אתיופיה (עולים ובני עולים) מורכּבת: מצד אחד יש ממצאים מדאיגים, בעיקר בתחום החינוך, אך מצד אחר, נמצאה בקרבם זיקה חזקה לישראל, מוטיבציה גבוהה לשירות צבאי או לאומי וגם מידה משמעותית של שילוב חברתי.

הסקר הוא פרי יוזמה ומימון משותפים של שירות הרווחה ואגף המחקר במשרד לקליטת עלייה ומאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל, והוא זכה בתמיכה מקרן הארי ויינרייב לקידום ילדים. הממצאים הוצגו הן לוועדה הבין-ארגונית שליוותה את הסקר והן בכנסים ברחבי הארץ; עם פרסום דוח זה הוצגו הממצאים ביום עיון ארצי שהתקיים בדצמבר 2012. הממצאים משמשים אנשי מקצוע, ובראש ובראשונה את המשרד לקליטת העלייה ומשרדי ממשלה אחרים, כבסיס לתכנון מדיניות, לפיתוח שירותים ולהתאמת הפעילויות והשירותים הקיימים לאוכלוסיות העולים ובני העולים.

 

הצעה לציטוט בעברית:
כאהן-סטרבצ'ינסקי, פ., עמיאל, ש., לוי, ד. וקונסטנטינוב ו. (2012). בני נוער יוצאי אתיופיה ויוצאי ברית-המועצות לשעבר: עולים ובני עולים – דמיון ושוני. דמ-12-627. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.
הצעה לציטוט באנגלית:
Amie, S., Levi, D, &  Konstantinov, V.  (2012). First and Second Generations of Immigrant Youth from Ethiopia and the Former Soviet Union – Similarities and Differences. RR-627-12. Myers-JDC-Brookdale Institute. (Hebrew)