מעקב אחר ילדים גדולים שנמסרו לאימוץ

כמחצית מן הילדים שנמסרים לאימוץ בישראל הם ילדים גדולים בני 2-14. הטיפול בילדים אלה הוא אתגר מרכזי עבור השירות למען הילד ועבור שירותים אחרים בתחום האימוץ. מחקר מעקב זה נועד לספק מידע שיטתי על אוכלוסיית הילדים הגדולים הנמסרים לאימוץ, על תהליך האימוץ ועל תוצאותיו כעבור מספר שנים.

במסגרת המחקר נערך סקר טלפוני בקרב הוריהם המאמצים של 179 ילדים גדולים שאומצו בשנים 1985 -1994. בנוסף לכך, נאסף מתיקי האימוץ מידע מפורט על הרקע של הילדים לפני מסירתם לאימוץ ונערכו ראיונות עומק פנים אל פנים עם אנשי מפתח בתחום האימוץ ועם הוריהם של שבעה ילדים.

בין היתר, נבחנו במחקר השאלות הבאות:

  • מה עובר על הילדים לפני מסירתם לאימוץ?
  • מהו משך תהליך האימוץ, על מרכיביו השונים?
  • מיהן המשפחות שמאמצות ילדים גדולים?
  • כיצד מתפקדים הילדים בתחומי החיים השונים לאחר האימוץ?
  • אילו יחסים נרקמים במשפחה בעקבות האימוץ?
  • כיצד מסייעים אנשי המקצוע לילדים ולמשפחות, ובאיזו מידה מרוצים ההורים מעזרה זאת?

מממצאי הסקר עולה כי עבור מרבית הילדים האימוץ הוא פתרון מוצלח, מרביתם מתפקדים היטב, ומרבית ההורים מרוצים מהשפעת האימוץ על המשפחה. עם זאת, חלק גדול מהילדים ומהמשפחות מתמודדים עם קשיים, וחלקם עם קשיים חמורים, שלא בהכרח קיבלו מענים מתאימים.

המחקר העלה מספר נושאים לעיון נוסף, ובהם התייחסות למשפחותיהם המולידות של הילדים, קשייהם של מתבגרים ושל בוגרים צעירים מאומצים וכמו כן הוא הצביע על כיוונים בפיתוח השירותים לטווח ארוך. הממצאים מראים עוד שהשירות למען הילד נמצא במעבר מגישה הרואה באימוץ תחליף להוֹרוּת מלידה, לגישה הרואה בו תהליך מתמשך של התמודדות עם קשיים ושל בניית קשר. לצורך הצלחתו של תהליך זה דרושים תמיכה וליווי של גורמים טיפוליים במשך השנים.

המחקר בוצע ביוזמת האגף למחקר, תכנון והכשרה, מחלקת המחקר, במשרד העבודה והרווחה ומומן בסיועו.