שירותי האומנה בישראל: תהליכי שינוי ותמונת מצב

שירותי האומנה בישראל הם חלק חשוב במערך השירותים החוץ-ביתיים של משרד הרווחה והשירותים החברתיים. מערך זה של שירותים נועד לענות על צורכיהם של ילדים ובני נוער הנמצאים במצבי סיכון וסכנה על רקע תפקוד הורי לקוי ושאינם יכולים להמשיך לגדול בבית הוריהם. סידור האומנה נועד להיות זמני ולתת מענה עד למציאת בית קבוע – חזרת הילד אל משפחתו המולידה או השמתו במשפחה מאמצת. זאת, לצורך יישום  מדיניות "בית קבוע לכל ילד".

המחקר, שבוצע בשנים 2012-2011, בחן את אופן ההפעלה של שירותי האומנה מנקודת המבט של הארגונים המפעילים ושל המשפחות האומנות. במחקר אף נבחנו המגמות והשינויים שחלו בענף האומנה בשנים 2012-2000. אחד מן  השינויים הבולטים הוא תהליך של הפרטה חלקית של ענף האומנה בישראל שהחל בשנת 2001, ובמסגרתו ארבעה ארגונים מופקדים על ליווי המשפחות האומנות, בעוד שמשרד הרווחה נותר מופקד על גיבוש עקרונות העבודה, על הפיקוח ועל המימון. המידע נאסף באמצעות הכלים האלה ומכמה מקורות מידע: שאלונים למנחות האומנה על מאפייני התעסוקה שלהן; שאלונים שמילאו המנחות על אודות כ-400 ילדים שנכללו במדגם ארצי מייצג; ראיונות טלפוניים עם הורים אומנים על אודות כ-250 ילדים; מידע מנהלי ממערכת התשלומים של משרד הרווחה (המס"ר), וראיונות עומק עם בכירים ועם אנשי מקצוע בארגונים המפעילים ובמשרד הרווחה והשירותים החברתיים.

בין ממצאי המחקר:

  • בשנים 2012-2000 חלה ירידה בסך-כול הילדים שהושמו בסידור חוץ-ביתי; עם זאת, מספר הילדים שהופנו לאומנה גדל. מגמות אלה משקפות את מדיניות המשרד, ולפיה יש להעדיף טיפול קהילתי או השמה במסגרת חוץ-ביתית במשפחת אומנה על פני סידור בפנימייה, במיוחד עבור ילדים בגיל הרך.
  • סידורי האומנה יציבים: במדינות שונות בעולם מדווח על מעבר של ילדים בין משפחות אומנה רבות. לעומת זאת בישראל, עבור 68% מן הילדים באומנה המשפחה הנוכחית היא המסגרת החוץ-ביתית הראשונה.
  • סידורי האומנה הם ממושכים למדי: אף שהאומנה מוגדרת מסגרת זמנית, הילדים שוהים באומנה כשבע שנים בממוצע. ממצא זה מצביע על קושי ליישם את מדיניות "בית קבוע לכל ילד". מכאן עולה הצורך לבחון לעומק את החסמים ליישום המדיניות, ולפעול לצמצומם.
  • מנחות האומנה הביעו שביעות רצון גבוהה מן הטיפול שמעניקות משפחות האומנה לילדים, ובדומה להורים האומנים הן העריכו כי בקרב רוב הילדים חל שיפור במגוון תחומי חיים. נוסף לכך דווח כי מרבית הילדים באומנה (82%) נמצאים בקשר שוטף עם הוריהם המולידים.
  • בראיונות העומק נשאלו המרואיינים על תפיסתם בנוגע להפרטה החלקית של שירותי האומנה. מדבריהם עולה כי ההפרטה החלקית תרמה לחיזוק הליווי הניתן למשפחות האומנה ולקידום ההתמקצעות של עובדי הענף. עם זאת בכמה תחומים נמצאו פערים בין מדיניות משרד הרווחה ובין המצב בפועל, למשל, הוותק המקצועי של העובדות הסוציאליות בעת תחילת עבודתן כמנחות אומנה היה נמוך מן הנדרש והכשרת ההורים האומנים לתפקיד מועטה מדי.
    ממצאי המחקר הוצגו בפני חברי ועדת ההיגוי שליוותה את המחקר ויוצגו בפורומים מקצועיים נוספים. הממצאים מסייעים למקבלי ההחלטות לגבש מדיניות כדי לשפר את הטיפול הניתן ולאתר דרכים לחיזוק ולתרגום המדיניות הקיימת לעשייה בשטח.

המחקר נערך ביוזמת אגף מחקר, תכנון והכשרה ובוצע בשיתוף עם השירות לילד ולנוער באגף לשירותים אישיים וחברתיים, האגף לשירותי רווחה ושיקום והאגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, ובסיוע תרומה של אנני סנדלר מוירג'יניה, ארצות הברית.