עתיד עולם העבודה: סקירת מגמות מרכזיות

בעשור האחרון אנו עדים למגמות טכנולוגיות, דמוגרפיות ואחרות שעתידות להשפיע במובנים רבים על שוק העבודה. חלק מהשינויים ניכרים בשוק העבודה כבר היום, ואילו אחרים צפויים לבוא לידי ביטוי בעתיד. גורמים שעוסקים בעולם התעסוקה מכירים בחשיבות הזיהוי המוקדם של מגמות השינוי, ובצורך להתאים את כוח האדם ואת ההון האנושי לצרכים המשתנים בשוק העבודה.

ההתפתחויות הטכנולוגיות והשינויים המדעיים צפויים להשפיע על הרכב המקצועות בשוק העבודה. חלקם, משפיעים עליו כבר היום. תוספת של רכיבים טכנולוגיים ודיגיטליים ברבים מהמקצועות הקיימים משנה את מהות העבודה, ואת הכישורים שנדרשים לה, ומאלצת את העובדים לעדכן את הכשרותיהם כדי להישאר רלוונטיים. תחזיות מראות, שבשני העשורים הבאים אוטומציה צפויה להחליף את העובדים במקצועות בעלי אופי שגרתי, ואילו התפתחויות בתחום המחשוב והאינטרנט יעודדו את צמיחתם של מקצועות מורכבים שמתאפיינים ביצירתיות ובדרישה לעובדים בעלי מיומנויות וכישורים גבוהים.

כניסתן של אוכלוסיות חדשות לכוח העבודה עתידה להפוך אותו למגוון יותר, כך שיכלול אוכלוסיות מבוגרות, מהגרים ועובדים משלל תרבויות. בישראל, אנו עדים לעלייה בשיעור הערבים והחרדים בכוח העבודה. הציפייה היא, שמגמה זו תמשיך גם בעתיד. יש מי שחוששים מכניסתן של אוכלוסיות לא מיומנות לכוח העבודה, אך רבים מסמנים את היתרונות החברתיים והכלכליים שטמונים באוכלוסייה מגוונת של עובדים ומעודדים מעסיקים להיערך לכך.

עלייה בשיעורם של הורים צעירים, ילידי דור ה-Y ואחרים ששואפים לאיזון בין העבודה לחיים הפרטיים, תעודד שינויים במבנה העבודה המסורתי. הוא יהפוך לגמיש ולנזיל יותר. כבר היום, אנו עדים ליותר ויותר עובדים שעובדים מרחוק ולצמיחתן של צורות העסקה חדשות, שמתאפיינות ביחסים גמישים בין עובד למעסיק ובתזוזות רבות לאורך הקריירה שכוללות מעבר בין מעסיקים והחלפת מקצוע. שינויים אלה מאתגרים את היחסים המסורתיים בין העובד למעסיק, שהתאפיינו בקשר לינארי, ארוך טווח ומחייב בין שני הצדדים, אך גם את האופן שבו מגדיר העובד מהי התפתחות קריירה רצויה – כדפוס לינארי או כדפוס גמיש וקופצני.

השינויים שצפויים מדגישים את הצורך של העובד להסתגל באופן מתמשך להתפתחויות הטכנולוגיות ולהתאים את כישוריו לצרכים המשתנים של שוק העבודה. אוריינות טכנולוגית, גמישות ויכולת הסתגלות לשינויים, אינטליגנציה רגשית ויכולת עבודה בצוות, מסומנות כמיומנויות חיוניות ובסיסיות לרבות מהמשרות בעשור הבא. במקביל, בעולם שבו מתקיימים יחסי עבודה גמישים ודפוס התפתחות הקריירה הוא גמיש וקופצני, ייאלץ העובד לפתח מיומנויות ניהול קריירה ולפעול באופן פרו־אקטיבי כדי לשרוד במסגרות תעסוקה אלה.

מערכות החינוך, ההשכלה הגבוהה וההכשרות המקצועיות הן כלים מרכזיים להתמודדות עם אתגרי העתיד. התחזית, שהעובד החדש יצטרך להתאים באופן תדיר ומתמשך את כישוריו לצרכים המשתנים של שוק העבודה, הביאה כותבים רבים להמליץ על היערכות מחודשת של מערכת החינוך ושל ההכשרה המקצועית, ועל מעבר מגישה שתומכת ברכישת השכלה באופן חד־פעמי לפני הכניסה לשוק העבודה, לגישה שתומכת בלמידת מיומנויות ועדכונן לאורך החיים. כדי לאפשר זאת, רואים העוסקים בתחום צורך בחשיבה מחודשת על צורת ועל תוכני ההוראה במוסדות החינוך כך שיאפשרו הקניית מיומנויות למידה בנוסף לתכנים, וביצירת תיאום בין כלל המערכות המעורבות – מערכות החינוך וההכשרה, המעסיקים, הלומדים והעובדים – כך שתהיה התאמה בין השכלתם והכשרתם של העובדים לבין צורכי המשק המשתנים.

לאחר שאמרנו זאת, תלויה ועומדת שאלת האחריות על עדכונם המתמשך של הידע ושל מיומנויותיו של העובד במסגרת הלמידה שלאורך החיים. מרבית ההמלצות מטילות אחריות משותפת על המדינה, על המעסיק ועל האזרח: על המעסיקים להכשיר את העובדים לדרישות המשתנות של המקצוע; על העובדים לקחת אחריות על עדכון המיומנויות והכישורים שלהם כדי להישאר רלוונטיים; ואילו על המדינה לאפשר זאת באמצעות מנגנוני חקיקה ורגולציה (ראו למשל, המלצת מועצת האיחוד האירופי מ-2008 והערכת שוק העבודה בבריטניה לשנת 2030).

בחלק מהמדינות כבר מתקיים שיתוף פעולה בין מוסדות החינוך וההכשרה לבין המעסיקים, לשם יצירת התאמה טובה יותר בין ביקוש להיצע. ישנן מערכות חינוך שתומכות בלימוד מיומנויות למידה ומעודדות למידה לאורך החיים. ההערכות מראות, שבישראל טרם חלחל למערכת החינוך המסורתית מושג הלמידה לאורך החיים. דומה, כי יש צורך להדק את ההתאמה בין מערכות החינוך וההכשרות המקצועיות לבין דרישות שוק העבודה.

 

לדוח המלא באתר של ג'וינט-ישראל