קידום בריאות באוכלוסייה הערבית: באיזו מידה מתקיימת התאמה תרבותית וכיצד ניתן לחזק אותה?

בישראל כיום גוברת והולכת חשיבותן של תוכניות לקידום בריאות כאמצעי ליצירת שינוי מקיף בהתנהגות-בריאות. על פי הספרות, תוכנית רגישה מבחינה תרבותית מביאה בחשבון, בין היתר, הבדלים בשפה, בידע, בערכים, במנהגים, באמונות בנוגע לבריאות, בדת ובדתיות, בתפקיד המשפחה, בדגש על הכלל לעומת הפרט, באורחות חיים (כגון דפוסי אכילה והארחה), במסוגלות עצמית, במידת האמון במערכת הרפואית וכו'.

מספר ניכר של תוכניות מקיפות לקידום בריאות מופעלות בישראל: חלקן מיועדות לכלל-האוכלוסייה וחלקן מיועדות לתת-אוכלוסיות ספציפיות. התאמה תרבותית של תוכניות אלו חיונית במיוחד לאוכלוסייה הערבית המהווה כ-20% מאוכלוסיית המדינה. מדובר במיעוט בעל צורכי בריאות ייחודיים ומאפיינים חברתיים, לאומיים ותרבותיים ייחודיים לו.

מטרות המחקר היו פיתוח קריטריונים להתאמה תרבותית של תוכניות לקידום בריאות לאוכלוסייה הערבית; להעריך את מי דת התאמתן התרבותית של תוכניות לקידום בריאות ולמצוא דרכים לחיזוקה.

במחקר שלושה רכיבים עיקריים:

  •    פיתוח קריטריונים להתאמה תרבותית
  •   מיפוי מקיף של תוכניות קיימות לקידום בריאות ובדיקה של מידת הפעלתן בקרב האוכלוסייה הערבית
  •   בדיקה מעמיקה של מידת התאמתם התרבותית של ארגונים ושל תוכניות נבחרות

נבחנו תוכניות בחמישה תחומי פעולה: מניעת עישון, מניעת תאונות, עידוד פעילות גופנית, קידום תזונה נבונה ואיזון סוכרת.

מהדוח עולה כי רוב תוכניות קידום הבריאות בישראל מופעלות גם בקרב האוכלוסייה הערבית, אולם קיימת שוֹנוּּת רבה ברמת ההתאמה התרבותית שלהן. ניכר, כי כמעט בכל הארגונים יש מודעות לחשיבות ההתאמה התרבותית אולם עדיין ניתן לשקול הרחבה והעמקה של ההשקעה בהתאמה תרבותית בקרב מספר ארגוני מפתח ישראליים. ארגונים ישראליים אחרים הציגו הישגים משמעותיים בנושא זה והם יכולים להוות דוגמה או לשמש כשותפים.

מחקר זה הוא המחקר השיטתי הראשון העוסק בהתאמה תרבותית לאוכלוסייה הערבית בישראל במסגרת השירותים החברתיים. ככזה, הוא יכול לשמש כמודל למחקרים דומים בתחומים נוספים של בריאות וכן בתחומים כגון חינוך או שירותי רווחה.

המחקר מומן בסיוע של: המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות; מיכאל ואנדריאה דוברוף וקרן בעילום שם.