ניצולי שואה בישראל: אומדני אוכלוסייה, מאפיינים דמוגרפיים, בריאותיים וחברתיים וצרכים

דוח זה, אשר הוזמן על-ידי הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל, עוסק באוכלוסיית ניצולי השואה הגרים בישראל היום ובעתיד: מספרם, מאפייניהם, מצבם וצורכיהם בתחומים החברתיים והבריאותיים. זאת, כדי לסייע לארגונים השונים המספקים שירותים לאוכלוסייה זו בקביעת מדיניות, המשך פיתוח מענים וקביעת סדרי עדיפויות. לצורך גיבוש ממצאי הדוח נעשה שימוש במספר מקורות מידע, ובהם סקרים שנערכו על-ידי מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל: סקר צרכים בקרב אוכלוסיית הקרן לרווחה לנפגעי השואה ובקרב בני משפחתם, סקר בקרב ניצולי שואה הזכאים לגמלה במסגרת חוק ביטוח סיעוד, ראיונות עם אנשי מקצוע במוסדות לטיפול ממושך, וקבוצת דיון עם אנשי מקצוע בכירים המטפלים בזקנים בכלל ובניצולים בפרט. כמו-כן נעשה שימוש בסקר בריאות לאומי לשנת 2004-2003, שנערך על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

נמצא כי בישראל חיים בסוף 2008 כ-233,700 ניצולי השואה. לפי אומדני המחקר, מספר הניצולים ילך ויקטן בשנים הבאות ובשנת 2015 יגיע לכ-143,900 נפש, ובשנת 2025 לכ-46,900. אוכלוסיית הניצולים מזדקנת: בסוף שנת 2008 כ-7% היו מתחת לגיל 70 ו-45% בגיל 80 ומעלה; בשנת 2015 כשני-שלישים יהיו בני 80 ומעלה, ובשנים 2025-2020 כמעט כל הניצולים יהיו בגילאים אלה. על אף הירידה במספר הניצולים, היקף צורכיהם יורד בשיעור איטי הרבה יותר בגלל הזדקנות אוכלוסייה זו שמביאה לעלייה בהיקף צורכי הניצולים. כך, למשל, לפי האומדנים בתקופה שבין סוף 2008 לסוף 2015 ירד מספר הניצולים ב-38% בעוד שהיקף הזכאים לגמלת חוק סיעוד ירד רק ב-17%. הנתונים מצביעים על כך שניצולי השואה החיים כיום בישראל סובלים בשכיחות גבוהה מבעיות הקשורות למערכת הקרדיו-ווסקולרית, מכאבים כרוניים בשלד ומבעיות שינה. שכיחותן של בעיות אלו עולה מאוד בקרב גילאי 80 ומעלה. עוד נמצא כי ניצולי שואה שעלו ממדינות ברית-המועצות לשעבר בגל העלייה של שנות ה-90 סובלים בשכיחות גבוהה יותר מבעיות בריאות ותפקוד לעומת ניצולי שואה שעלו לפני 1990.

מהסקר שנערך בקרב אוכלוסיית הקרן עולה כי בהשוואה לכלל ניצולי השואה החיים בישראל, הקשישים המקבלים סיוע מהקרן לרווחה לנפגעי השואה חולים יותר ומוגבלים יותר בטיפול אישי ובתפקוד יומיומי – פועל יוצא של גילם המבוגר ושל עצם העובדה שהפונים לקרן כדי לקבל סיוע עושים זאת דווקא בגלל מוגבלותם. במספר תחומים עלו צרכים לא מסופקים, כגון צורך ביותר שעות מטפלת בבית, וכן עלו צרכים לא מסופקים בתחום החברתי. כך, למשל, אחוז גבוה (כ-40%) חשים בדידות לעתים קרובות והרוב דיווחו על תדירות נמוכה של יציאה לפעילויות תרבות ובילויים.

אנשי מקצוע בכירים בתחומי הבריאות והרווחה אשר השתתפו בקבוצת דיון, הדגישו את הגידול המשמעותי בצרכים של ניצול השואה עם הזדקנותו, ואת ההשלכות על מערכת השירותים. כמו-כן הם הדגישו שהממצאים של הדוח יעזרו להיערך לכך, ובמיוחד בתחום של מערך השירותים הקהילתיים.

המחקר הוזמן על-ידי הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל, בתמיכת ועידת התביעות. הדוח יצא לאור בקרוב בשפה האנגלית.