בני נוער עולים בישראל – תמונת מצב עדכנית

בשנת 2008 חיו בישראל כ-60,000 בני נוער עולים (גילאי 17-12). קבוצה זו מהווה כ-9% מכלל בני הנוער בישראל. קרוב ל-70% מכלל בני הנוער העולים הגיעו מברית המועצות לשעבר, כ-12% מאתיופיה והשאר ממדינות אחרות, בעיקר מארצות המערב. בני נוער עולים נמצאים בשלב מכריע בחייהם, משום שעליהם להתמודד הן עם האתגר של השתלבות בחברה חדשה והן עם האתגרים של גיל ההתבגרות. לאור זאת, למערכת השירותים יש מודעות רבה לצורך לעזור לקבוצה זו.

בשנת 2008 נערך מחקר מקיף בקרב בני נוער עולים. מטרת העל של המחקר הייתה לספק מידע עדכני על מצבם של בני נוער עולים ממדינות שונות, שיהווה תשתית לתכנון מדיניות, שירותים ותכניות; ולהתאמת שירותים ופעילויות קיימים לאוכלוסייה זו. ממצאי המחקר מוצגים בדוח זה.

המחקר בדק תחומים רבים, בהם: מאפיינים סוציו-דמוגרפיים; שליטה בשפה; תפקוד לימודי ותפיסת בית-הספר; השתלבות חברתית; השתתפות בפעילויות פנאי וחינוך בלתי פורמלי; התנהגויות סיכון; יחסים עם ההורים; דפוסי זהות; שביעות רצון מהחיים והערכת תהליך הקליטה. המידע נאסף ממדגם מייצג של 680 בני נוער בגילים 17-12, אשר עלו לישראל בשנים 2006-1991, מחמש קבוצות מוצא: מארצות דוברות צרפתית, אנגלית וספרדית, מברית-המועצות לשעבר ומאתיופיה. בנוסף, המחקר כלל קבוצה של בני עולים – יוצאי אתיופיה ילידי ישראל, שהוריהם עלו לישראל עד 1990. איסוף המידע נעשה באמצעות סקר טלפוני.

מממצאי המחקר עולה הצורך להתייחס במיוחד למספר נושאים המשפיעים על קליטתם של בני הנוער ועל רווחתם:

• הגברת המודעות והנגישות של צוות בית-הספר לצורכי בני נוער עולים כדי שאנשי הצוות יהוו מקור לתמיכה בעת הצורך
• הרחבת הסיוע הלימודי לתלמידים, ומתן עזרה נוספת בעברית לקבוצות שעלו מארצות המערב וליוצאי אתיופיה
• הרחבת שיתוף ההורים בחיי ילדיהם, במיוחד בקרב יוצאי אתיופיה ילידי הארץ
• יצירת הזדמנויות שתאפשרנה פעילות בשעות אחר-הצהריים ואינטראקציה בין-אישית בין בני נוער מקבוצות מוצא שונות והיכרות הדדית ביניהן
• תשומת לב להתנהגויות סיכון, במיוחד לצריכה מוגברת של אלכוהול בקרב עולי ברית-המועצות לשעבר ודוברי אנגלית וספרדית, ותחושת אי ביטחון אישי ומעורבות בקטטות בקרב יוצאי אתיופיה
• העמקת ההיכרות עם הצרכים של בני הנוער יוצאי אתיופיה ילידי הארץ, לאור השכיחות הגבוהה של בעיות שנמצאה בקרב קבוצה זו

לאור החשיבות והאופי של הממצאים, הוחלט להמשיך ולהרחיב את המחקר במספר כיוונים: בחינת בני נוער דור שני למשפחות עולים מברית-המועצות לשעבר; הרחבת המדגם של יוצאי אתיופיה; והכללת מדגם של בני נוער יהודים ממשפחות ותיקות על מנת ליצור בסיס להשוואה לקבוצות העולים השונות.

ממצאי המחקר הוצגו בפני השרה לקליטת העלייה וההנהלה הבכירה של המשרד ובבמות נוספות, כולל בסמינר ארצי שאורגן במיוחד לקובעי מדיניות בכירים ולמנהלי תכניות מכל התחומים. הממצאים ישמשו את כל אנשי המקצוע המטפלים בעולים, ובראש ובראשונה את המשרד לקליטת העלייה ומשרדי ממשלה אחרים כבסיס לתכנון מדיניות, שירותים ותכניות. המחקר נערך בשותפות עם שירות הרווחה ואגף המחקר במשרד לקליטת העלייה ומומן בסיועם ובתמיכת קרן הארי ויינרייב לקידום ילדים. המחקר לווה על-ידי ועדה בין-משרדית שתרמה רבות לגיבוש המחקר, לדיון על הממצאים ותמשיך להיות שותפה בשלבים הבאים.

אזכור…

Rubin, Lisa, et al. "Maternal and child health in Israel: building lives." The Lancet 389.10088 (2017): 2514-2530.

Shechory, Mally, and S. Ben David. "Social dominance, family system and deviance among immigrant youth in Israel." Minority groups: Coercion, discrimination, exclusion, deviance and the quest for equality. New York: nova Science Publishers, Inc (2012): 247-263.

Weiss, Shoshana. "Alcohol use and treatment among Former Soviet Union immigrants in Israel: review of publications July 2009–December 2011." Journal of addictive diseases 31.4 (2012): 397-406.

Lifshitz, Chen Chana. "Fostering employability among youth at-risk in a multi-cultural context: Insights from a pilot intervention program." Children and Youth Services Review 76 (2017): 20-34.

Chachashvili‐Bolotin, Svetlana, and Sabina Lissitsa. "Enrollment in Religious Schools and the Educational Achievements of Children of High‐Skill Immigrants." International Migration Review (2016).

Korem, A., & Horenczyk, G. (2015). Perceptions of social strategies in intercultural relations: The case of Ethiopian immigrants in Israel. International Journal of Intercultural Relations, 49, 13-24.

Lifshitz, C. C., & Katz, C. (2015). Underrepresentation of Ethiopian–Israeli minority students in programmes for the gifted and talented: a policy discourse analysis. Journal of Education Policy, 30(1), 101-131.

Milevsky, A. (2016). Challenges and psychological adjustment of religious American adolescent immigrants to Israel. Israel Studies, 21(2), 27-49.

Zlotnick, C., Birenbaum-Carmeli, D., Goldblatt, H., Dishon, Y., Taychaw, O., & Shadmi, E. (2016). Adolescent immigrants, the impact of gender on health status. The European Journal of Public Health, 27(3), 453-459.

Ben-Rabi, D., Konstantinov, V., Baruj, R., & Cohen-Navot, M. Issues in the Evaluation of a Program to Promote Educational Achievements of Ethiopian-Israeli High School Students.

Zlotnick, C., Finkelstein, A., Keinan‐Boker, L., & Agmon, M. (2017). A matched case–control study comparing the health status of youth village alumni in Israel to the general population. Health & social care in the community, 25(3), 912-922.

Horowitz, T. (2012). Risk and Opportunity: The Integration of Russian Children and Youth into The Israeli Education System. Education and Society, 30(2), 49-66.

Levi-Keren, M. (2016). Bias factors in mathematics achievement tests among Israeli students from the Former Soviet Union. Cogent Education, 3(1), 1171423.

DEMIDENKO, V. EDUCATIONAL FACTORS OF FORCED MIGRANTS’INTEGRATION INTO SOCIETY.