תכנית החומש לשיפור קליטת בני העדה האתיופית, של משרד הרווחה והשירותים החברתיים: ממצאים ותובנות ממערכת מעקב אחר פעילות התכנית בקרב משפחות וצעירים

בשנת 2008 החליטה ממשלת ישראל לגבש תכנית כוללת לשיפור קליטת יוצאי אתיופיה, ששותפים לה המשרד לקליטת עלייה, משרד הבינוי והשיכון, משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, משרד החינוך ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים. במסגרת זו החל משרד הרווחה בשנת 2010 את הפעלתה של תכנית החומש לטיפול בעולים בני העדה האתיופית המוכרים בשירותי הרווחה, בשבע מחלקות לשירותים חברתיים בשש ערים בישראל.

לתכנית הוגדרו שלוש קבוצות יעד ולכל קבוצה נקבעו מטרות על פי צרכיה הייחודיים: הוצאת משפחות שאינן סובלות ממצבי סיכון חמורים ממעגל הנזקקות של שירותי הרווחה, שיפור מצבן של משפחות עם קשיי תפקוד חמורים וקידום צעירים בדגש על השכלה ותעסוקה. שתי דרכי עבודה ננקטו בתכנית: ליווי אישי אינטנסיבי של כל משפחה או צעיר ע"י מלווה או עו"ס, לרוב בן העדה האתיופית; והשתתפות בקורסים ובסדנאות על פי הצרכים והמטרות של כל קבוצה.

בשנת 2010 התבקש המכון לסייע בפיתוח תשתית מידע ומעקב שתסייע למשרד הרווחה בפיתוח התכנית ובמעקב אחר תוצאותיה. תשתית המידע שימשה בסיס להערכה רחבה יותר של התכנית שנעשתה על ידי המכון. דוח זה מסכם את פעילות התכנית בשנים 2014-2010, ומוצגים בו המאפיינים, הצרכים והשינויים שחלו במצבם של משתתפי התכנית, לפי חלוקה לשלוש קבוצות: 359 משפחות ללא מסמני סיכון חמורים, 125 משפחות עם מסמני סיכון חמורים ו-180 צעירים וצעירות.

בין הממצאים:
בתום תקופת ההתערבות, כ-85% מן המשתתפים בשלוש הקבוצות שיפרו את תפקודם בתחום התערבות אחד לפחות:

• בקרב המשפחות ללא מסמני סיכון חמורים בלטו הישגים בניהול תקציב המשפחה, בשיפור המצב התעסוקתי של ההורים ובשיפור מיומנויותיהם בעברית. כחמישית מן המשפחות סגרו את התיק במש"ח.
• בקרב המשפחות עם מסמני סיכון חמורים בלטו הישגים בשיפור הידע על זכויותיהן, בניהול משק הבית ובשיפור התפקוד ההורי.
• בקרב הצעירים בלטו הישגים בהרחבת הרשת החברתית הנורמטיבית, בשיפור המצב התעסוקתי ובסטטוס ההשכלה. כעשירית מכלל הצעירים נרשמו למסלולים להשכלה גבוהה.

נמצא כי לתכנית כמה דרכי פעולה שייחדו אותה ותרמו להישגי המשתתפים:

• שימוש עקבי ולאורך זמן בנתונים על התקדמות המשתתפים
• התבססות על ראייה כוללנית שבה המשפחה היא ציר ההתערבות המרכזי
• אימוץ סגנון עבודה ממוקד, אינטנסיבי ומשימתי עם המשתתפים
• יצירת תפקיד המלווה, בעל תואר אקדמי שאינו עו"ס
• שימוש באנשי מקצוע מקרב יוצאי אתיופיה, שתרם להצלחת תהליך ההתערבות בקרב המשפחות.

הממצאים נדונו בכל שנה עם מובילי התכנית ברמה המקומית והארצית והיוו בסיס לשיפורה המתמשך לאורך כל הדרך. עקרונות התכנית ודרכי פעולתה עולים בקנה אחד עם עקרונות הרפורמה של משרד הרווחה בנושא עבודה עם משפחות עניות, והניסיון שנצבר בתכנית תורם למאמצי המשרד לקידום משפחות אלו.

המעקב אחר פעילות התכנית נעשה ביזמתו של משרד הרווחה ובמימונו.

הצעה לציטוט באנגלית:
Somekh, S., Nijam-Ektelat, F., & Ben-Rabi, D. (2016). Improving the Absorption of Ethiopian Israelis – Five-Year Plan of the Ministry of Social Affairs and Services: Findings and Insights from the Follow-Up of Activities among Families and Young Adults. RR-715-16. Myers-JDC-Brookdale Institute. (Hebrew)