שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בבתי ספר יסודיים: מעקב אחר יישום "פרק השילוב" בחוק חינוך מיוחד

בסוף שנת 2002 התקבל תיקון מס 7 לחוק חינוך מיוחד, הידוע בשם "פרק השילוב". על פי תיקון זה, שיישומו החל בשנים 2005-2004, מוטלת על המדינה האחריות לממן את שירותי התמיכה הנלווים (כגון שירותי סייעת, שירותים פרה-רפואיים ודידקטיים) שלהם נזקקים ילדים עם צרכים מיוחדים המשולבים במערכת החינוך הרגילה. בנוסף לכך החוק קובע ומפרט את התפקיד ואת כללי ההתנהלות של ועדת השילוב המחליטה על זכאות הילד המשולב לשירותים משלבים, את חובת מעורבות ההורים ושיתופם בקבלת החלטות ואת הצורך בפיתוח תכנית חינוכית יחידנית.

מטרת המחקר לעקוב אחר תהליך היישום ולזהות קשיים והצלחות בתהליך זה. המחקר כלל ראיונות עם רוב מנהלי המתי"אות, עם מדגם של 363 מנהלי בתי ספר יסודיים ועם 302 הורים לילדים עם מוגבלויות שפעילים בארגוני הורים. בין ממצאי המחקר הבולטים:

  • ברוב בתי הספר פועלות ועדות שילוב באופן סדיר ובהן המנהל, נציג המתי"אות, המורה המשלבת וההורים. יותר ממחצית המנהלים ציינו כי זמן ההמתנה לוועדה עומד על פחות מחודש, אבל בשל התורים הארוכים לאבחון שדורשות הוועדות, הורים שאין ביכולתם לממן אבחון באופן פרטי נאלצים להמתין זמן רב.
  • כמחצית ממנהלי בתי הספר ציינו כי ההורים משתתפים באופן פעיל בהחלטות ועדות השילוב. המנהלים במגזר הלא יהודי נוטים יותר לדווח על השתתפות פסיבית של ההורים בוועדות שילוב.
  • כמחצית ההורים דיווחו על התנגדויות של מנהלי בתי הספר ושל המורים לשילוב. מנהלי המתי"אות ציינו שהתנגדויות המנהלים והמורים הן בעיקר לגבי ילדים עם בעיות קשב וריכוז ובעיות התנהגותיות.
  • אין הכשרה מספיקה למורים, במיוחד לגבי ילדים עם בעיות קשב וריכוז ובעיות התנהגותיות.
  • קיימים הבדלים במידת השילוב החברתי של הילדים עם סוגי מוגבלויות שונות. הבעיות דווחו בעיקר לגבי ילדים עם בעיות תקשורת כגון אוטיזם, אספרגר, פיגור וכן לגבי ילדים עם בעיות קשב וריכוז ובעיות התנהגות.
  • קרוב למחצית המנהלים דיווחו על תרומה של השילוב לילדים הלא מוגבלים (אווירה חברתית, קבלת האחר) ואחוז קטן דיווחו על פגיעה ברמת הלימודים (הפרעות להתנהלות הכיתה).

על בסיס ממצאי המחקר ודיונים עם נציגי משרד החינוך עולות שלוש מסקנות מרכזיות:

  • יש לחזק את מעורבות ההורים, במיוחד בבניית תכנית הטיפול ולעודד אותם לקחת חלק פעיל יותר בוועדות השילוב, בעיקר במגזר הערבי.
  • יש צורך לשים דגש על הכשרת המורים, במיוחד לגבי הפרעות קשב וריכוז, בעיות התנהגותיות ולקויות למידה.
  • יש לעודד אווירה משלבת בבית הספר, כולל הכנת הילדים האחרים ופיתוח מנגנונים וסטנדרטים להטמעת השילוב בתוך בית הספר.

המחקר סיפק למשרד החינוך משוב חיוני להמשך הפעלה ושיפור של "פרק השילוב". הממצאים הוצגו בפני מנכ"ל משרד החינוך ובכירים במשרד האחראים על השילוב בחינוך המיוחד ובחינוך הרגיל, בפני נציגי השירות הפסיכולוגי החינוכי ובפני נציגים של הפיקוח.

המחקר מומן בסיוע קרן מנדל ברמן למחקר על ילדים עם מוגבלויות.

 

 

הצעה לציטוט בעברית:
נאון, ד., מילשטיין, א. ומרום, מ. (2011).שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בבתי ספר יסודיים: מעקב אחר יישום "פרק השילוב" בחוק חינוך מיוחד. דמ-11-586. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.

 

הצעה לציטוט באנגלית:
Naon, D., Milshtein, E., & Marom , M. (2011). Inclusion of Children with Special Needs in Elementary School. RR-586-11. Myers-JDC-Brookdale Institute. (Hebrew)