מידע וקבלת החלטות – הוועדה לבחינת הרפואה הציבורית ומעמד הרופא בה (ועדת אמוראי): ניתוח חקר מקרה

דוח זה הוא חקר מקרה המנתח את השימוש בנתונים בתהליך העבודה ובניסוח ההמלצות של "הוועדה לבחינת הרפואה הציבורית ומעמד הרופא בה" (להלן ועדת אמוראי). ועדה ציבורית זו שהוקמה בשנת 2000 בתום שביתה בת 4 חודשים, כחלק מהסכם בין המעסיקים להסתדרות הרפואית לישראל, אשר הביא לסיום השביתה, עסקה בסוגיות המרכזיות במערכת הבריאות.

דוח המחקר הוכן במסגרת מחקר רב-שנתי שערך מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל על תפקידם של נתונים בקבלת החלטות ובקביעת מדיניות במערכת הבריאות. בחינת דרך עבודתה של ועדת אמוראי והשימוש שנעשה בה במידע, מספקת הזדמנות לבחון לעומק את אחת מצורות המפגש החשובות בין מידע לקבלת החלטות במערכת הבריאות – ועדה ציבורית.

לצורך זאת נבחנו:

•   דפוסי השימוש במידע במהלך עבודתה של הועדה
•   מאפייני הוועדה אשר השפיעו על השימוש במידע
•   המידע שהיה חסר בסוגיות המרכזיות בהן דנה הועדה
•   ומה ניתן ללמוד מחקר המקרה הזה על השימוש במידע במערכת הבריאות ובמערכות אחרות במסגרת ועדות   ציבוריות.

במחקר זה נמצא שוועדת אמוראי ביקשה להעלות הצעות שיהיו מקובלות על כל גורמי המפתח במערכת הבריאות (דהיינו, הממשלה, ההתאחדות הרפואית וקופות-החולים). יתרה מזו, הוועדה החליטה שהיא תטפל במגוון רחב של סוגיות מדיניות בתחום הבריאות (כלומר, רחבות יותר מכפי שנקבע במנדט המקורי שלה), ושהיא תנסח רק המלצות כלליות, ללא כניסה לפרטים.

הוועדה קיבלה החלטה אסטרטגית להעסיק צוות מטה קטן, ולהסתמך בעיקר על הגורמים בעלי העניין לקבלת מידע ונתונים. גורמים אלה השקיעו זמן ומרץ רב בהכנת ניירות עמדה עתירי-מידע לוועדה. הוועדה השתמשה באופן נרחב בנתונים שהוצגו לה, אבל היעדר צוות מטה הקשה על שילוב נתונים ממקורות אלה ואחרים. בסופו של דבר, הוועדה העלתה המלצות בהיעדר נתונים חיוניים על סוגיות מפתח, כגון הכנסות רופאים, ההרכב הציבורי-פרטי, ורמות היעילות והאיכות במערכת הבריאות.

המחקר מצביע על כך שוועדות ציבוריות יכולות ללמוד הרבה מכך שהן מעודדות בעלי עניין להעלות ניירות עמדה רציניים, אבל, באותו זמן, יש צורך בעבודת צוות מטה מתאימה, כדי להוביל בצורה הטובה ביותר את הנתונים הזמינים, לפשר בין נתונים מנוגדים שסופקו על-ידי גורמים שונים, ולספק ניתוחים של הנתונים.

מחקר זה נתמך על-ידי קרן קוני וברט רבינוביץ למחקר יצירתי וחדשני במאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל ועל-ידי מענק מחקר מהמכון הלאומי למדיניות הבריאות ולחקר שירותי הבריאות.