סקר ארצי בעל חשיבות שערך מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בשנת 2010 חשף את הקשיים של בני הנוער יוצאי אתיופיה, ובייחוד של הנערים לעומת הנערות. הפער ביניהם בלט מעבר להבדלים המגדריים המוכרים. למרות זאת, מעט מאוד תשומת לב הוקדשה לבעיות המיוחדות של הנערים יוצאי אתיופיה, וכמעט שלא התקיים דיון ציבורי בשאלה איך לשפר את מצבם הייחודי. המחקר הנוכחי בוחן לראשונה את הגורמים ליצירת הפער בין נערים לנערות יוצאי אתיופיה ומזהה קווי מדיניות וכיווני פעולה לשיפור השתלבות הנערים בחברה.
כדי לאפשר מבט על התמונה במלואה כלל המחקר מספר רכיבים:
-
ניתוח נתונים ממחקרים ומבסיסי נתונים על בני נוער במטרה לזהות את הפערים בין: (1) נערים לנערות יוצאי אתיופיה, (2) נערים יוצאי אתיופיה לנערים יהודים ותיקים שאינם יוצאי אתיופיה, (3) דור ראשון לדור שני בקרב נערים יוצאי אתיופיה. הניתוח עסק בתחומים אחדים, ובהם – הלימודי, המשפחתי והחברתי-תרבותי
-
ראיונות עם מגוון אנשי מפתח על תפיסתם את מצב הנערים יוצאי אתיופיה והגורמים לו וכן על הצעותיהם לשיפור
-
סקירת ספרות מן העולם, בדגש על הגורמים לפערים לפי מגדר בקרב בני נוער מהגרים או בני קבוצות מיעוט.
הניתוח מראה שיש פערים גדולים הן בין הנערים לנערות יוצאי אתיופיה והן בין הנערים יוצאי אתיופיה לנערים שאינם יוצאי אתיופיה. לדוגמה, בקרב הנערים יוצאי אתיופיה נמצא השיעור הנמוך ביותר של זכאים לתעודת בגרות ושל שאיפות להשכלה על-תיכונית. עם זאת, יש גם אינדיקטורים חיוביים למצבם. למשל, מרביתם מתכוונים להתגייס לצבא. אנשי המפתח הדגישו שיש פיקוח הורי מועט יותר על הנערים אשר נוטים לשוטט בשכונה בלי השגחה וכן השתתפות מועטה יותר בתכניות סיוע שונות. מחקרים בעולם מלמדים שהישגיהם בלימודים של נערים ממשפחות מהגרים ובני קבוצות מיעוט נמוכים וחווייתם בבית הספר שלילית בהשוואה לנערות מאותן הקבוצות. כמו כן, הספרות מדגישה שההשפעה המצטברת של מגדר, מוצא ותהליך ההגירה יוצרת סיכון משולש. סיכון זה מתווסף על היותם של נערים אלו לא אחת בנים למשפחות החיות בעוני.
המחקר מומן בסיוע קרן באדר. ממצאי המחקר הוצגו לגורמים מהממשלה ומארגונים העוסקים בשילוב יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית ולאנשי מפתח מקהילת יוצאי אתיופיה. הם מרחיבים מאוד את בסיס הידע לתכנון מדיניות, לפיתוח מענים חדשים ולהתאמתם של מענים קיימים לצורכיהם המיוחדים של הנערים יוצאי אתיופיה. כמו כן, הם מצטרפים לגוף הידע המתגבש בעולם על צורכיהם של נערים מהגרים ודרכי פעולה הולמות לקידומם.