טיפול בית רפואי במערכת הבריאות בישראל

בין מטרותיו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי היו שיפור השירותים לקבוצות אוכלוסייה חלשות כגון קשישים, והגברת השוויוניות במערכת הבריאות. בחוק נקבע שעל קופות החולים לספק למבוטחיהן סל שירותים מוגדר, ובכלל זה גם למרותקים לביתם. לכך יש חשיבות מיוחדת לאור העלייה המהירה במספר הקשישים המוגבלים שאינם מסוגלים להגיע למתקני הבריאות בקהילה. על אף שקופות החולים מספקות שירותים לטיפול בית רפואי קרוב לשלושים שנה, אין מידע מאורגן ומקיף לגביהם. לפיכך, המחקר נועד לבחון כיצד מתמודדות קופות החולים עם הטיפול בחולים קשים ובחולים כרוניים המרותקים לביתם בקהילה ולעמוד על ההבדלים ביניהן מבחינת:

  • פריסת השירותים לטיפול בית ונגישותם ברחבי הארץ.
  • היקף סל השירותים, סוגי הטיפולים ודרכי הספקתם.
  • הגורמים האחראיים להספקת הטיפול ותיאום הטיפול בין גורמים שונים.
  • הגדרת אוכלוסיית היעד המתאימה ומאפייני המטופלים.
  • מדיניות קופות החולים כלפי מתן טיפול רפואי במסגרת הבית.

במסגרת המחקר נערכו ראיונות עומק פנים אל פנים עם כשמונים מנהלים בתחומי הרפואה, הסיעוד והמינהל בארבע קופות החולים, ועם האחראיים על היחידות לטיפול בית ברחבי הארץ.

ממצאי המחקר מלמדים שכל קופות החולים מפעילות יחידות לטיפול בית רפואי בכל מחוזותיהן, המספקות טיפול רפואי, סיעודי ושיקומי למבוטחים שאינם מסוגלים להגיע למתקני הקופה. בין היחידות לטיפולי בית בארבע קופות החולים בארץ יש קווים משותפים, אך יש גם הבדלים רבים ומשמעותיים בין שירותי הקופות ובין יחידות שונות באותה הקופה באזורים שונים בארץ. ההבדלים מתבטאים במאפייני החולים המתקבלים לטיפול, בהיקף סל השירותים המסופק, בתהליכי הספקת הטיפול, בבעלי המקצועות הרפואיים האחראיים לחולה ולהספקת הטיפול, וברבים מתחומי ארגון השירותים. נראה כי שני חולים קשים בעלי מאפיינים דומים המרותקים לביתם עשויים לקבל טיפול שונה, אם הם גרים באזורים שונים בארץ או מבוטחים בקופות חולים שונות.

ממצאי המחקר מהווים בסיס לדיון בקופות החולים ובמשרד הבריאות, לשם פיתוח מדיניות טיפול שתבטיח הספקה הולמת של שירותי בריאות למבוטחים המרותקים לבית, ושתקבע את המסגרת המתאימה להספקתם, בהתאם למבנה הארגוני של הקופות ולתהליכי העבודה הנהוגים בהן. לשם כך, נמסרו ממצאי המחקר למנהלים בקופות החולים ונערך עִמם דיון לגבי משמעותם ולגבי התהליכים הנחוצים לשיפור השירותים שיבטיחו טיפול רפואי הולם לכל המבוטחים. בנוסף, נמסרו הממצאים לאגף הגריאטריה במשרד הבריאות, אשר יעשה בהם שימוש במסגרת מאמציו להגדיר בצורה ברורה יותר את השירותים לטיפול בית שנכללים בסל שירותי הבריאות.

המחקר בוצע בעזרת מענק מהמכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות.