טיפול בחולים בסוף החיים הופך להיות אחת הסוגיות המרכזיות המעסיקות את מערכות הבריאות בעשורים האחרונים. התפיסה לפיה שירותים לטיפול פליאטיבי ושירותי הוספיס מהווים את מסגרת הטיפול המתאימה ביותר לחולים במצב סופני, וכי כל חולה זכאי לקבל טיפול פליאטיבי באחרית ימיו, הולכת ומתרחבת במערכות הבריאות בכל העולם ואף בישראל, אולם היא טרם קנתה לה אחיזה רחבה בפועל. המחקר מספק תמונה עדכנית ומקיפה של השירותים לטיפול פליאטיבי ושירותי הוספיס בישראל. המחקר בוחן את מאפייני השירותים, עלותם, את דפוסי העבודה בהם ואת איכות הטיפול שהם מספקים ומאתר צרכים לא מסופקים.
בין ממצאי המחקר העיקריים:
-
שירותים לטיפול פליאטיבי ויחידות הוספיס באשפוז ובקהילה קיימים בארץ בהיקף מצומצם ביותר, ומטפלים בפחות מ-10% מהחולים הזקוקים להם, ושהיו יכולים להפיק תועלת מהספקתם.
-
בארץ יש שלוש יחידות הוספיס אשפוזי, ושבע יחידות הוספיס-בית. כולן מממנות את פעילותן בעזרת מספר מקורות, כמו מימון משירותי בריאות כללית, מכירת שירותים לקופות אחרות, תרומות ומענקים מגורמים פילנתרופיים. לכן, המימון והקיום של חלקן אינו מובטח, ובשל ארעיות המענקים הן חוששות להמשך קיומן ומתקשות להרחיב פעילותן.
-
בכל יחידות ההוספיס בית יש צוות בין-מקצועי המבקר אצל רוב החולים בתדירות גבוהה, וזמין במשך כל שעות היממה. עם זאת, קיימים הבדלים משמעותיים בתדירות הביקורים ובדפוסי הטיפול בין היחידות.
-
כשני שליש מהחולים מטופלים בידי שירותים אחרים – בעיקר מרפאות בקהילה ושירותים אונקולוגיים בבתי חולים – בנוסף לטיפול מידי צוות ההוספיס-בית.
-
העלות הממוצעת לחולה בגין שירותים רפואיים בחודשיים האחרונים לחיים הייתה 19,437 ש"ח בהוספיס-בית
ו-52,248 ש"ח בקרב חולים דומים שלא קיבלו טיפול ביחידה. ההבדלים בעלות נובעים בעיקר מכמות קטנה יותר של אשפוזים בבתי חולים כלליים ומהיקף שימוש קטן יותר בבדיקות שונות. -
החולים ובני משפחתם שבעי רצון מהשירותים שהם מקבלים מידי יחידות ההוספיס-בית, ובמיוחד בהתייחס למרכיבים הפיזיים של הטיפול, אך בלט הצורך בתמיכה נפשית ופסיכולוגית גדולה יותר.
ממצאי המחקר הוצגו בשנה האחרונה בפני גורמים רבים במשרד הבריאות ובקופות החולים, בפני נציגים מפדרציות יהודיות בארצות הברית, ובפני ספקי שירותים. כיום מספקים הממצאים מידע חשוב בתהליכי קבלת החלטות וקביעת המדיניות לפיתוח שירותים פליאטיביים באשפוז ובקהילה בארץ. הממצאים שימשו בסיס לעבודתה של ועדה שמונתה על ידי מנכ"ל משרד הבריאות כדי לתת המלצות לקביעת קווים מנחים לטיפול פליאטיבי בישראל. המלצות הוועדה הוגשו למשרד הבריאות בפברואר 2005, ואומצו על ידי הנהלתו. בנוסף, המידע שנמסר לנציגי פדרציות יהודיות בארצות הברית והענין שהם הביעו בנושא, הווה אחד הגורמים שהביאו לפיתוח תוכנית הכשרה ארצית בתחום הפליאטיבי המתבצעת כיום בידי אשל ואוניברסיטת בן גוריון. צוות המחקר מעורב בוועדות ההיגוי לתהליכים המתקיימים כיום ובהערכתם.
המחקר מומן בעזרת מענקי מחקר מהמכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות, ומאשל.
אזכור הפרסום בספרות האקדמית
Rosen, B., Waitzberg, R., & Merkur, S. (2015). Israel: Health system review.
Tamir, O., Singer, Y., & Shvartzman, P. (2007). Taking care of terminally-ill patients at home—the economic perspective revisited. Palliative Medicine, 21(6), 537-541.
Bentur, N., Emanuel, L. L., & Cherney, N. (2012). Progress in palliative care in Israel: comparative mapping and next steps. Israel journal of health policy research, 1(1), 9.
Rosen, B., Waitzberg, R., & Merkur, S. (2015). Health systems in transition. Health, 17(6).
Bar-Ze'ev, Y., Singer, Y., & Shvartzman, P. (2015). Evaluating the need for palliative care services at a general hospital in Israel. Journal of palliative medicine, 18(9), 790-793.
Feder, S. L., Collett, D., Haron, Y., Conley, S., Meron, T., Cherny, N., & Schulman-Green, D. (2018). How skilled do Israeli nurses perceive themselves to be in providing palliative care? Results of a national survey. International journal of palliative nursing, 24(2), 56-63.