ההתפתחויות בסלי השירותים של הביטוחים המשלימים – עשור לאחר החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי

מאז החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (1995) חלה עלייה ניכרת בהיקפי הבעלות על ביטוח משלים בקרב הציבור, עלתה מורכבות התכניות וחלו שינויים בתוכן הכיסויים. לאור זאת, התבקש מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל על-ידי מרכז מחקר ומידע של הכנסת לבחון את תכניות הביטוח המשלים של קופות-החולים בישראל, ואת השינויים שחלו בתכניות אלה לאורך זמן.

המחקר בוצע בשני שלבים:

  1. ניתוח משווה בין התכניות שהוצעו על-ידי ארבע קופות-החולים בשנת 2006, שנערך לפי מדדים אחידים: סוג השירותים המוצעים, תנאים ומגבלות, מחיר, תהליכי רישום ומימוש הזכאות (להרחבה ראו ברמלי-גרינברג ואחרים, 2007).
  2. ניתוח השירותים העיקריים אשר התווספו לתכניות משנת 1996 (אז הוצעו התכניות על-ידי קופות-החולים במתכונתן החדשה). שלב זה מתואר בדוח הנוכחי.

מטרות המחקר הן:

  1. לבחון את השירותים שהתווספו על-פי הקשר של כל שירות לסל הבסיסי (שירות משלים, מרחיב או משפר); אופי השירות (רפואי/רווחה); מקומו על פני רצף הטיפול הרפואי; ואוכלוסיית היעד (הנהנים העיקריים מהשירות), לפי גיל ומצב בריאות;
  2. להעריך את העדיפות להכללה בסל של השירותים שהתווספו מהיבטים רפואיים וכלכליים (כולל עלותם). עשינו זאת בעזרת חברי ועדת הסל והמשקיפים, על בסיס הקריטריונים שוועדת הסל הממלכתית משתמשת בהם לתעדוף (או להערכת) שירות חדש המועמד להיכלל בסל.

מהמחקר עולה כי התווספו שירותים רבים ומגוונים, רובם שירותים המרחיבים את  השירותים הניתנים בסל הבסיסי; שירותים רפואיים; ואוכלוסיית היעד של רובם היא החולים הכרוניים או החולים הקשים. רק חלק מהשירותים שהתווספו (כגון בדיקות תקופתיות וחיסונים) הוערכו כבעלי עדיפות גבוהה להיכלל בסל הבסיסי, וכן דורגו ככדאיים למערכת מבחינת עלות-תועלת.

חשיבות המחקר היא בכך שהוא תורם לסוגיות מדיניות העומדות כיום לדיון ציבורי, ובהן: מחד, האם יש מקום לשקול להעביר חלק מהשירותים הכלולים בתכניות אל הסל הבסיסי? ומאידך, האם יש להגביל את השירותים המתווספים לביטוח המשלים? והאם נדרשת התערבות ממשלתית כדי להנגיש את התכניות לכלל האוכלוסייה?  כמו-כן, המחקר מספק מידע לציבור אשר יכול לסייע לו בהחלטה האם להיות בעל ביטוח משלים.

הממצאים הוצגו בפני מגוון רחב של גורמים, כולל משרדי הבריאות והאוצר, ועדת העבודה והרווחה והלובי לקידום בריאות, פורומים של מנהלים במערכת הבריאות, אנשי אקדמיה; ובפני קבוצות של צרכני בריאות. המחקר נערך במימון ובשיתוף מרכז מחקר ומידע של הכנסת.

להזמנת פרסום זה, נא למלא את הטופס הממוחשב.

אזכור הפרסום בספרות האקדמית

Kaplan, G., Shahar, Y., & Tal, O. (2017). Supplementary Health Insurance from the consumer point of view: Are Israelis consumers doing an informed rational choice when purchasing Supplementary Health Insurance?. Health Policy121(6), 708-714.

Gamzu, R., & Rosen, B. The commercial challenge to Israeli health care and how it can be addressed.

הצעה לציטוט בעברית:
 ברמלי-גרינברג , ש. וגרוס ,ר. (2011).ההתפתחויות בסלי השירותים של הביטוחים המשלימים – עשור לאחר החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. דמ-11-570. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.

הצעה לציטוט באנגלית:
Brammli-Greenberg, S.& Gross, R. (2011). Supplemental Insurance Plans: Developments in the Service Packages a Decade after Implementation of the National Health Insurance Law. RR-570-11. Myers-JDC-Brookdale Institute. (Hebrew)