ילדים בגיל הרך שהוריהם עובדים זרים בתל אביב-יפו: אורח חיים, צרכים וכיווני פעולה

בעשור האחרון הגיעו לישראל עובדים זרים רבים. חלקם שוהים בארץ שנים רבות, הקימו משפחות והולידו ילדים. על פי ההערכות, רוב המשפחות עם ילדים חיות בעיר תל אביב-יפו. מדינת ישראל, בהתאם להתחייבותה על פי האמנה בדבר זכויות הילד, התקינה הסדרים חלקיים להספקת שירותי חינוך ובריאות בעבור הילדים. עם זאת, ישנן עדויות המעוררות חשש שחלק משמעותי מבין ילדים אלה אינם זוכים לתנאים המאפשרים התפתחות תקינה, הן כתוצאה מחלקיות ההסדרים והן כתוצאה מכך שהורי הילדים, מסיבות שונות, אינם מנצלים את השירותים העומדים לרשותם. על רקע עדויות אלו, יזמו מינהל השירותים החברתיים בעיר תל אביב-יפו, וג'וינט-ישראל, מחקר שמטרותיו היו לעמוד על תנאי החיים, דפוסי צריכת השירותים והצרכים של ילדים (גילאי 0-5) שהוריהם עובדים זרים החיים בעיר, ולאמוד את היקפם, באמצעות ראיונות שהתקיימו עם 166 אמהות, יוצאות אפריקה, דרום אמריקה והפיליפינים.

הממצאים מראים שמרבית משפחות העובדים הזרים עובדות ומתפקדות באורח תקין, וחלק גדול מהן נעזרות בשירותי הבריאות והחינוך העירוניים. ישנם מספר תחומים שבהם מצב ילדי העובדים הזרים קשה יותר מאשר המצב של כלל אוכלוסיית הילדים גילאי 3-5 בישראל. עם זאת, בישראל קיימות אוכלוסיות מצוקה שתנאי חייהם של ילדיהן דומים, ואף קשים יותר מאשר התנאים בהם חיים ילדי העובדים הזרים. להלן מספר ממצאים מדאיגים שעלו במחקר:

• כרבע מהמשפחות הן חד-הוריות
• שיעור גבוה (כ-40%) מהילדים אינם מבוטחים בביטוח רפואי.
• התחלואה בקרב הילדים (בעיקר מחלות בדרכי הנשימה ובעיות במערכת העיכול) גבוהה בהשוואה לזו שבקרב ילדים ישראלים.
• אחוז משמעותי מבין הילדים עד גיל 3 סובלים מאיחור בהתפתחות בתחום השפה (20%) והמוטוריקה הגסה(30%).
• בקרב הילדים מעל גיל 3 דווח על היקף גדול יותר של התנהגויות המעידות על בעיות רגשיות וחברתיות, בהשוואה לילדים ישראלים.
• הילדים (בעיקר הילדים עד גיל 3) שוהים במשך שעות רבות ביום במסגרות שאינן תורמות להתפתחותם, ושהתנאים הפיזיים בהן אינם הולמים.
• בהשוואה להורים ישראלים, ההורים העובדים הזרים ממעטים לקיים עם הילדים פעילויות העשרה (כגון קריאה ומשחק), וגם ממעטים להשתמש בשירותי העשרה ופנאי כגון ספרייה ומתנ"ס.
• הממצאים מאפשרים ללמוד על תחומים בהם יש מקום להתייחסות נוספת של השירותים החברתיים, על מנת לספק לילדים אפשרות להתפתחות תקינה, ובהם:
• שיפור התנאים במסגרות בהן הילדים שוהים, והגברת הפיקוח עליהן.
• הדרכה למטפלות במסגרות הפרטיות, ולהורים, בנושאי תזונה, היגיינה והעשרת הילדים.
• הסברה להורים בדבר חשיבות הביטוח הרפואי לילדים.
• הגברת הנגישות וההתאמה של השירותים למאפייני האוכלוסייה, תוך התחשבות במגבלות השפה ובשעות העבודה הארוכות של ההורים.

ממצאי המחקר נידונו בוועדת היגוי בה השתתפו נציגי שירותי בריאות, חינוך ורווחה בעיר תל אביב-יפו, והוצגו ביום עיון שהעירייה ארגנה.

אזכור הפרסום בספרות האקדמית

Friedlander, A. L. (2010). THE STATE OF ISRAEL’S APPROACH TO FOREIGN WORKERS AND THEIR FAMILIES: APOLICY OF IGNORING AIMED AT SEGREGATION1. WHO PAYS THE PRICE? FOREIGN WORKERS, SOCIETY, CRIME, 137.

Friedlander, A. L. (2010). In: Who Pays the Price? ISBN 978-1-60876-320-7 Editors: M. Shechory, S. Ben David and D. Soen© 2010 Nova Science Publishers, Inc. Who Pays the Price?: Foreign Workers, Society, Crime and the Law, 137.