כל הלינקים

"מידע מהרשת" מופץ מידי חודש, וכולל בכל פעם מספר חידושים ועדכונים מעולם המידע. כדי לראות את הלינקים לפי קטגוריה או לפי מועד פרסומם, יש להשתמש בבר המופיע בצידו הימני של הדף.

אוקטובר 2018

Google Dataset Search – מנוע חיפוש חדש של גוגל, ייעודי לנתונים פתוחים

גוגל השיקה לאחרונה  את Dataset search –  מנוע חיפוש חדש ייעודי לנתונים פתוחים, שהצטרף למנועים הייעודיים האחרים הקיימים של גוגל.

מידע נוסף על מנוע זה ניתן למצוא בכתבה בבלוג של יפה אהרוני "עולם המידע".

 

 

פייק ניוז – אתרים לבדיקת אמיתות העובדות

כיום, בעידן של לא מעט  חדשות מזויפות (fake news) ומידע כוזב,  כדאי להכיר כמה אתרים בהם אפשר לבדוק את מהימנות העובדות.

יפה אהרוני בבלוג "עולם המידע" מציגה כתבה  המונה מספר  אתרים כאלה.

 

 

Word Counter - כלי לספירת טקסט באנגלית

כלי מקוון לספירת תווים, מילים, משפטים, פסקאות ודפים באנגלית בזמן אמת, יחד עם בדיקת איות ודקדוק. ארז פורת בפוסט שפרסם בפייסבוק מתאר את השימוש בכלי זה בשירותי אינטרנט  כמו ציוץ בטוויטר (140 מילים), אורך פוסט ממוצע בפייסבוק (250) או אורך תגיות מטה בגוגל (300).

 

 

OPEN KNOWLEDGE MAPS – הצגת מידע מדעי בצורה ויזואלית

 

מנשק גרפי לגילוי מידע מדעי המספק  חווית משתמש ייחודית ויעילה בכך שהוא מספק מבט כולל על נושא מסוים, יוצר מפות שמאפשרות לזהות  מונחים רלוונטיים לתחום, מאגד מאמרים רלוונטיים לנושא מסוים באשכולות ועוד.

מידע נוסף בכתבה בבלוג של יפה אהרוני "עולם המידע".

 

 

ספטמבר 2018

כלים מגניבים שטובים לישיבת צוות אבל לא רק

משתפת אתכם בפוסט שפורסם בבלוג של חגית איילון, יועצת ארגונית ועסקית על כלים דיגיטליים חינמיים ש"יקפיצו" את ההדרכות והמצגות שלכם. למשל, כלי שמייצר "ענן מילים" שיתופי על המסך.

מקור: הבלוג של חגית איילון

 

 

קריאת תכנים מקוצרת באינטרנט

עמי סלנט בבלוג שלו המרפסת של עמי סלנט: תמונת הידע המידעני מציג בפנינו את   ISHORT , פיתוח ישראלי, היודע לתמצת את הטקסט של כל עמוד ב70%.

התוסף מעניק למשתמש אפשרות לקרוא תכנים באינטרנט בצורה מקוצרת לפי 3 דרגות תמצות (70% מהתוכן המלא, 50% ו-30%). התוסף גם מתזמן את זמן הקריאה המשוער של הגולש. למשל, התוסף יודע להגיד לגולש כמה זמן ייקח לו לקרוא את התוכן המקורי, וכמה זמן ייקח לו לקרוא את התכנים המקוצרים כדי שידע מראש כמה זמן הוא עומד להשקיע בקריאת מאמר, אתר חדשות או כל תוכן אחר.

מקור: המרפסת של עמי סלנט: תמונת הידע המידעני

 

 

SciReader – מערכת המלצה אישית לספרות ביו-רפואית

מדי חודש מתפרסמים כ- 90 אלף  מאמרים בתחום הביו-רפואי- 3000-5000 מאמרים מדי יום. הדבר מקשה על המשתמש/החוקר לאתר את המאמרים הרלוונטיים והחשובים ביותר עבורו.

 

SciReader   – מערכת המלצה אישית לספרות ביו-רפואית יכולה לסייע בכך.

SciReader   ממיינת באופן אוטומטי את כול המאמרים החדשים בתחום הביו-רפואי לקטגוריות נושאיות, ומאפשרת למשתמש לראות את המאמרים שעשויים להיות המשפיעים ביותר בכול קטגוריה נושאית.

כאשר המשתמש  פותח  חשבון אישי באתר, המערכת לומדת מה הם הנושאים שמעניינים אותו ומציעה המלצות אישיות בהתאם לתחומי העניין של המשתמש.

מאמר שהתפרסם    בנושא כולל פירוט נרחב על מטרות המערכת, מבנה המערכת והאלגוריתמים שבהם היא עושה שימוש.

מטרות העיקריות של המערכת הן :

  • המאמרים שיסופקו על ידה יהיו רלוונטיים למשתמש
  • יהיו מאמרים חדשים
  • משתמשים יוכלו לשתף במייל וברשתות חברתיות מאמרים רלוונטיים ומעניינים
  • משתמשים יוכלו לארגן את המאמרים
  • טוויטר, שמרבה לכלול ציוצים על פרסומים חדשים, ישולב במערכת
  • המערכת תהיה שימושית גם לחוקרים חדשים בתחום ולא רק לחוקרים ותיקים, והיא תאפשר בקלות ניווט בספרות הביו-רפואית

לצורך מימוש מטרות אלה המערכת משתמשת באלגוריתמים מתקדמים, כולל  למידת מכונה. היא מערכת היברידית שמושתתת גם על ייצוג ודמיון בין התכנים וגם על הדמיון בין המשתמשים

 

 

לדף המערכת

למאמר המתאר את המערכת

מקור: בלוג עולם המידע של ד"ר יפה אהרוני 

 

 

 

 

CORE הפך לאגרגטור הגדול ביותר של תכנים מדעיים בגישה פתוחה

CORE הוא אגרגטור גלובלי של תכנים מדעיים בטקסט מלא בגישה פתוחה, שירות משותף של Open University ו- Jisc  בפוסט משותף מטעמם ב-1 ביוני 2018  נכתב ש- CORE גדל מאוד בחודשים האחרונים והפך לאגרגטור הגדול בעולם של תכנים מדעיים בגישה פתוחה.

על פי הנתונים בכתבה, במאי 2018 הוא אגר למעלה מ-131 מיליון רשומות עם מידע-על של מאמרים, 93 מיליון תקצירים, ארח  11 מיליון פריטים בטקסט מלא ולמעלה מ- 78 מיליון קישורים למאמרי מחקר באתרי ווב אחרים.

הפוסט מציג טבלת ביצועים של CORE בהשוואה לשירותים רלוונטיים אחרים, ממנה ניתן להסיק  ש- CORE  בהתחשב בקריטריונים מסוימים,הפך להיות האגרגטור הגדול ביותר של תכנים מדעיים בגישה פתוחה.

מטבלת הביצועים בולט המאפיין שלו-  לא להסתפק בהצגת הרשומות הביבליוגרפיות עם מידע-העל בלבד, אלא במידת האפשר להציג למשתמש את הטקסט המלא.

העובדה שהוא מארח חלק נכבד מפריטי המידע ולא מסתפק לגביהם רק  בקישורים למארחים אחרים מקלה על שירותי צד שלישי שמשתמשים בשירותיו.

אחת הסיבות ליכולת אגירה   זו של CORE  היא התמיכה שלו במגוון רחב של מיכניזם/פרוטוקולים  לאיסוף נתונים מספקי המידע.

הערה: בתגובות קוראים על הכתבה נשמעו מספר הסתייגויות ביחס לנתונים בעיקר בטבלת הביצועים המשווה, תגובת המערכת לתגובות הקוראים שופכת יותר אור על אופן ביצועיו של CORE

ל-CORE

לכתבה

לטבלת ההשוואה עם שירותים אחרים

ספקי מידע של CORE

מקור: בלוג עולם המידע של ד"ר יפה אהרוני 

 

 

אתרים להורדת קובצי מוסיקה באופן חוקי

היום רשת האינטרנט מאפשרת בקלות להוריד  כול שיר כמעט  באופן חופשי, אך לא תמיד באופן חוקי, כמובן שיש להימנע מכך .חשוב גם לזכור  שהורדה בלתי חוקית  אינה אופציה  שתומכת באמנים.

כתבה שהתפרסמה בפברואר 2018 מונה  שורה של אתרים מומלצים להורדת קובצי מוסיקה חינם בצורה חוקית

האתרים הם:

Free Music Archive

באתר זה קיימות אופציות לסינון הקבצים כולל סינון על פי זַ'אנֶר,  וגם גישה לאוסף שירי ימי הולדת

NoiseTrade

פלטפורמה להורדה חופשית וגם לקידום יוצרים/אמנים

Amazon

קיימת באמזון  אפשרות להוספה לסל הקניות קובצי מוסיקה רבים בחינם

Musopen

ארגון שלא למטרות רווח שמשמר ומנגיש מוסיקה קלאסית, מארח ספרייה מרשימה  של שירים וקומפוזיציות ללא זכויות יוצרים, המנשק כולל אופציות חיפוש ודפדוף

Jamendo

אתר מקיף מאוד של יצירות מאלפי יוצרים. אופציות הסינון המגוונות באתר מקל על איתור הקבצים הרצויים

SoundCloud

לא כול החומר באתר זה חופשי ,אבל החומר החופשי, בו רב  הפלטפורמה כוללת אשרות להעלאת קובצי מוסיקה, כוללת גם הסכתים (פודקסטים), וגם חומרים בגישה פתוחה ברישיון גמיש עם אפשרות לשינויים בקבצים.

Live Music Archive

פרי שיתוף פעולה בין ארכיון האינטרנט ו- etree.org  . אתר עשיר  כולל קונצרטים, והרבה להקות . מגוון אופציות לסינון מידע שקיימות באתר מקל על איתור החומר הרצוי.

Last.fm

בראשיתו אתר לשידורי רדיו. היום כולל הרבה קובצי מוסיקה להורדה

DatPiff

ייחודו של האתר בהצגה עקבית    גם מוסיקה של אמני מֵינְסְטְרִים

ReverbNation

אמנים גדולים החלו דרכם באתר זה , הוא כולל מגוון זַ'אנֶרים עם נטייה ל- pop, alternative,  hip-hop  ולמעלה מ- 3.5 מיליון אומנים.

מידע נוסף בכתבה

מקור: בלוג עולם המידע של ד"ר יפה אהרוני 

 

"לינק מהספרייה" מוקדש הפעם כולו לנושא הפודקאסטים.  

תודה רבה לעירית אייזיק מן היחידה לאיכות בשירותים החברתיים, אשר הכינה את הכתבה ומשתפת אותנו בנושא מעניין זה.

 

בוקר. אתם נוסעים לכם בכביש בדרך לעבודה או לפגישה. את החדשות כבר שמעתם ונמאס לכם להתעצבן, מוסיקה לא בא לכם לשמוע… הזמן עובר לו לאיטו.

אתם על קו 100 בדרככם למכון. הגברת שבספסל לפניכם מדברת בטלפון בקולי קולות ואתם מחפשים מפלט.

מצבים מוכרים? אני מניחה שלכולנו. בזכות מצבי חיים אלו, ולא רק, הפופולריות של הפודקאסטים נמצאת בעלייה מתמדת.

מה זה בעצם פודקאסט? קודם כל, פודקאס בעברית תקנית זה הֶסְכֵּת. הסכת הוא מעין תכנית רדיו שמשודרת על פי דרישה וניתנת לשמיעה בכל עת דרך המחשב, הטלפון הנייד, באפליקציות ייעודיות להסכתים ספציפיים או כאלו שמאגדות הרבה סוגי הסכתים. אתם, המאזינים, יכולים לבחור את הנושא שמעניין אותם ולשמוע את ההסכת בכל מקום שנוח לכם. מגוון הנושאים שבהם עוסקים ההסכתים הוא אין סופי כמעט – היסטוריה, דת, טכנולוגיה, כלכלה, פוליטיקה, חדשנות ועוד. היתרון המרכזי של ההסכת, מעבר לזמינות שלו, הוא העובדה שהחומר שאנו שומעים מיועד לשמיעה מלכתחילה ואינו תוצר לוואי של הרצאה (שיש בה אלמנט ויזואלי). עובדה זו תורמת לאיכות של ההסכתים, כפי שאני מקווה שתשמעו בעצמכם.

ההיכרות שלי עם נושא ההסכתים היא רבת שנים, אך לאחרונה מצאתי את עצמי מקשיבה להם יותר ויותר בנסיעות ברכב, בתחבורה ציבורית, בדרכי ברגל לעבודה, בשעה שאני מגהצת או מנקה, בטיסה ועוד. כמו כן, גיליתי סביבי חברים וקולגות רבים שגם הם אוהבים את הפורמט, ודרכם נחשפתי לעוד הסכתים מצוינים.

הנושא שאני בוחרת להקשיב לו משתנה בכל פעם. כך למשל, מצאתי כי אפשר להקשיב להרצאות דרך הסכתים, וזו דרך נהדרת ללמוד על נושא חדש ולא מוכר, גם בתחום המקצועי. לפעמים אני רוצה להבין טוב יותר מושג כלכלי כלשהו, להעשיר את הידע שלי בהשכלה כללית או לשמוע סיפורי חיים מרגשים.

כמו כל דבר, הדרך הטובה ביותר להכיר את הנושא היא דרך התנסות. אני מצרפת בהמשך המלצות לכמה הסכתים שאני אוהבת במיוחד. אשמח לקבל עוד המלצות (ולהעביר בהמשך לכל המעוניינים).

אני מזמינה אתכם לפתוח את הדלת ואת האוזניים לעולם חדש ונפלא.

 

סיפור ישראלי – אתר שבו יש סיפורים מופלאים ונהדרים על אנשים מיוחדים ומצבי חיים עוד יותר מיוחדים. אחד הסיפורים האהובים עלי במיוחד הוא פרק 16 על האחים בדיר

גם הסיפורים האחרים מרגשים ומעניינים. בדקו באתר

 

This American Life 

אתר זה דומה לאתר הסיפור הישראלי, אך כשמו כן הוא – עוסק באמריקה. יש פרקים רבים, לכן כדאי להתחיל עם ההמלצות של יוצרי האתר. הסיפורים גם פה מרתקים ומרגשים.

קיים ביישומון וגם ניתן להקשיב דרך המחשב.

 

רן לוי – עושים היסטוריה

רן לוי יוצר הסכתים בנושאים מגוונים ומעניינים, לא רק היסטוריה (כפי שמעיד השם). אפשר להקשיב ביישומון וגם באתר: hאחד ההסכתים המרתקים ביותר עוסק במכולות. כן, מכולות (אלו שבנמל). מוזמנים להקשיב לפרק 212

 

אפליקציית תאגיד השידור כאן 

באתר  וביישומון אפשר להקשיב לכל שידורי הרדיו. אני במיוחד אוהבת להקשיב ל"חיות כיס", תכנית רדיו שעוסקת בנושאים כלכליים בשפה פשוטה ובדרך מעניינת. כך למשל, כשהייתי באירלנד ושמעתי על משבר המים שלהם (כן, משבר מים), יצא לי לשמוע את ההסכת המעניין הזה על נושא המים בישראל.

באפליקציה יש הסכתים רבים נוספים. אתם מוזמנים לחקור ולמצוא את מה שמעניין אתכם.

 

Freakonomics

אתר העוסק בכלכלה מזוויות מעניינות ושונות, אך לא רק בכלכלה.

אפשר להקשיב במחשב וגם ביישומון. לאחרונה שמעתי פרק העוסק ב"צוק הזכוכית" ובו דנים באתגרים העומדים בפני נשים בתפקידים בכירים.


 

השיפורים בגוגל סקולר 2017-2018 : מבט כולל ופרטני

השיפורים במנוע החיפוש האקדמי Google Scholar בשנתיים האחרונות הם בתחומי מימשק המשתמש. שיפורי ה UI הפכו את מימשק החיפוש של הגוגל סקולר לידידותי יותר בחיפוש במכשירים ניידים ובטאבלטים.

בבלוג "המרפסת של עמי סלנט", מציג עמי סלנט את הזוית המקצועית שלו לשיפורים אלו.

השיפורים שמוזכרים בבלוג מתיחסים למספר נקודות:

השימושיות של שמירת מאמרים מועדפים ששמרתם לתוך "הספרייה שלי " 

הרחבת איסוף מקורות המידע של גוגל סקולר

השימושיות של קבלת עדכונים על מאמרים חדשים בתחומי העניין או המחקר המוגדרים

תדירות העדכון של האינדקסים של גוגל 

 

מקור: המרפסת של עמי סלנט – תמונת הידע המידעני

מסע בזמן: 20 שנה של אינטרנט ישראלי

הספרייה הלאומית, בשיתוף המעבדה למדיה ומידע של האוניברסיטה הפתוחה, מזמינה אותנו לצאת במסע בזמן דרך ארכיון האינטרנט ולבקר בהיסטוריה של אתרי הרשת הישראליים.

באתר אפשר לגלוש ולראות איך נראו פעם אתרי האינטרנט בישראל, אילו רשתות חברתיות היו כאן לפני פייסבוק וטוויטר, היכן קהילות גיימרים נפגשו ועוד…

1findr וחיפוש מאמרים שפיטים – פלטפורמה חדשה לגילוי ידע

ב- 24 באפריל 2018  1science השיקה את  1findr פלטפורמה חדשה לגילוי ידע  שמטרתה לכלול את כול המאמרים שפורסמו בכתבי עת שפיטים, בכול תחומי המחקר, בכול השפות ומכול הארצות.

ל-  1findr שתי גרסאות – גרסה חינמית וגרסה מוסדית בתשלום עם מאפיינים מתקדמים יותר. אחד המאפיינים שלה כאמור הוא הכיסוי הנרחב הגלובלי ולא רק של המערב.

שתי הגרסאות החינמית והמוסדית בתשלום כוללות בשלב זה 90 מיליון רשומות. 1findr מאפשרת באופן חוקי גישה ל-27 מיליון מאמרים בגישה פתוחה משני הערוצים- הזהב והירוק  שהיא אוספת מאלפי מקורות בתוכם arXiv, Doaj  ו-SciELO. c במסך תוצאות החיפוש אפשר לעדן את תוצאות החיפוש לגישה פתוחה לעומת מאמרים מאחורי חומת תשלום. אופציות נוספות לעידון השאילתה הן  שנה , שפה, נושא ומחבר. כמו כן אפשר למיין את תוצאות החיפוש על פי רלוונטיות ותאריך בסדר עולה ויורד.

מקור: בלוג עולם המידע של ד"ר יפה אהרוני 

duotones - תמונה בשני גוונים

duotones הוא כלי פשוט ליצירת אפקט תמונה בשני גוונים. זה הולך נהדר עם תמונות של דקלים וחוף קליפורני, אבל אולי יתאים גם לתכנים שלכם.

מקור: מעיין אלכסנדר: ינטרנט, טכנולוגיה ושינוי חברתי

מאי 2018

מדריכים לכתיבה אקדמית

כללי הכתיבה האקדמית משתנים בהתאם לסוג המשימה והנושא. כתיבת דו"ח ספר (בוק ריפורט ) שונה מכתיבת מאמר אקדמי. כתיבה של תזה שונה מכתיבת דו"ח מעבדה. כללי הכתיבה האקדמית יכולים להשתנות גם בהתאם לתחום המחקר והנושא.

לאור זאת אין ספק שהמשימה מורכבת, האתר The Ultimate Academic Writing Guide (Inspired by 37 Top Universities)  יכול לסייע בכך.

באתר  אפשר למצוא הנחיות כלליות לכתיבה אקדמית וקישורים להנחיות כלליות לכתיבת סוגים שונים של כתיבה אקדמית :

מאמרים, דו"חות ספרים, דו"חות מעבדה, סקירת ספרות, בקשות למענקים, כתיבה תזות ודיסרטציות

ובעיקר ריכוז של   מדריכים בנושא כתיבה אקדמית  מ-37  אוניברסיטאות מובילות

לרשימת המדריכים מ- 37 האוניברסיטאות

מקור:  בלוג עולם המידע של ד"ר יפה אהרוני 

 

מקורות חופשיים ברשת למאמרים ומאגרי מידע לאקדמיה

קיימים ברשת מספר לא מבוטל של מקורות מידע חופשיים למאמרים לאקדמיה,  וקיימות  לא מעט רשימות ברשת שמרכזות מקורות כאלה.

דוגמה לרשימה אחת כזו היא

101   Free Online Journal and Research Databases for Academics

הרשימה היא רשימה מוערת ,  היא מציגה 21  מקורות עיקריים  למאמרים ומאגרי מידע חופשיים ברשת עם תיאור קצר של כול מקור כזה, וכוללת קישור לקובץ PDF   שכולל רשימה מוערת של 101 מקורות מידע ממוינים על פי קטגוריות נושאיות .. הקטגוריות הנושאיות הן:

עסקים/כלכלה

מדעי הרוח/מדעי החברה

מתמטיקה/ מדעי המחשב

מקורות מידע רב תחומיים

מדע/רפואה

הרבה מקורות מידע  שכלולים ברשימה ידועים,  אבל ריכוז המקורות  לצד התיאור של כול מקור והחלוקה לקטגוריות נושאיות יכול לסייע בבחירה מתאימה.

לרשימת 21 המקורות המובילים

לרשימת 101 מקורות המידע ממוינים על פי תחום מחקר

מקור:  בלוג עולם המידע של ד"ר יפה אהרוני 

 

DICTA - כלים דיגיטליים לעיבוד טקסטים בעברית

DICTA הוא אתר חדש המאגד את הכלים האינטרנטיים לעריכת ועיבוד טקסטים עבריים.

חיפוש בתנ״ך, נקדן וסיווג טכסטים תנכיים.

לאתר מימשק בעברית ומימשק באנגלית.

 

 

 

Tube - גירסה מינימליסטית של יוטיוב

הכלי Tube מאפשר לצפות בתוצאות חיפוש ביוטיוב בדרך מינימליסטית ללא פרסומות ותפריטים מיותרים.

מזינים את מונחי החיפוש בתיבת החיפוש ומקבלים מתחתיה רשימת תוצאות, ללא מידע פרסומי או תכנים מסיחי דעת.

כאשר לוחצים על אחד מהסרטונים הוא מוצג במסך מלא.

 

 

אפריל 2018

101 כלים ומקורות מידע לכתיבת ספר אלקטרוני

חיבור ספר אלקטרוני מצריך  תוכנית משולבת של מחקר, כתיבה, עיצוב ושיווק. למרבה המזל, קיימים ברשת מגוון כלים, טיפים ומקורות מידע שיכולים לסייע לעשות את המלאכה ביעילות.

פוסט שהתפרסם  בינואר 2018  כולל רשימה ארוכה, שימושית ומועילה של 101 כלים/מקורות מידע, רובם חינמיים, מסווגים על פי השלבים השונים, הפעילויות השונות והצרכים שמעורבים בכתיבה:

  • השלב המקדים להשראה ולקבלת רעיונות
  • שלב הכתיבה
  • מקורות מידע ונתונים
  • ויזואליזציה של המידע
  • עיצוב הספר האלקטרוני
  • שיווק
  • אופטימיזציה של מנועי חיפוש

הכלים ומקורות המידע השונים, יכולים כמובן, בהתאם לפונקציונאליות שלהם, לשמש למטרות ולצרכים נוספים.

מקור:  בלוג עולם המידע של ד"ר יפה אהרוני 

 

הערכה מדעית כיצד? – ערכת כלים חדשה ומקיפה

 

לאור המגוון הרחב של מדדים להערכה מדעית למטרת שונות מתעורר לא אחת קושי מסוים בבחירת המדד הנכון לסוג התוצר המדעי המסוים ולמטרת ההערכה המסוימת,  ומכאן הצורך בהדרכה בנושא.

ערכת כלים חדשה ומקיפה באה לענות על צורך זה.

המדריך החדש כולל מידע על אופן החישוב של כל מדד, היכן ניתן למצוא אותו, ולאיזה סוג הערכה הוא מתאים. אפשר למצוא בו דוגמאות לשימוש במדדים המתאימים לצורך בקשות למענקים,  קורות חיים, ומסמכים לצורך קידום.

אפשר להשתמש בערכה ב-2 אופנים:

  •  Explore metrics  כדי  לדפדף ולקבל מידע על כל אחד מהמדדים.
  •  או choose metrics  כדי לבחור במדד הנכון לצורך המסוים. במנשק זה  יש אפשרויות  סינון על פי סוג אימפקט, סוג החומר המוערך- ספרים, מאמרים, סטים של נתונים וכו', ותחום מחקר.

 

הערכה פותחה על ידי מידענים מומחים בתחום בתמיכה של  OHSU   IUPUIAltmetric.

מקור:  בלוג עולם המידע של ד"ר יפה אהרוני 

 

אתר מאגרי המידע הממשלתיים

האתר מרכז מאגרי נתונים מכלל משרדי הממשלה הפתוחים לשימוש הציבור ומאפשר חיפוש נתונים בקלות וביעילות. כיום ניתן למצוא באתר מאגרי מידע של משרדי ממשלה מרכזיים וכמה רשויות מרכזיות. המאגרים הם בנושא דיור, תחבורה, מזג אוויר, תקציב המדינה ועוד.

האתר חודש לאחרונה ומציג מאגרי מידע ממשלתיים בפורטל קוד פתוח, בטכנולוגיה המובילה בעולם בתחום – תשתית CKAN .CKAN היא מערכת רבת עוצמה לניהול נתונים שהופכת את הנתונים נגישים לכל על ידי מתן כלים לייעול פרסום, שיתוף, חיפוש ושימוש. המשתמשים ב- data.gov.il מקבלים יד חופשית לפיתוח יישומים ומערכות המבוססות על המידע המפורסם בו וכל עדכון במאגרי המידע באתר מעודכן אוטומטית גם ביישומים המבוססים עליו. 

הארכיון - ספרות עברית בקול

 הארכיון הוא פרויקט ראשון מסוגו בשפה העברית: אתר המציע האזנה מקוונת ללא תשלום ליצירות פרוזה ושירה שנכתבו בעברית מודרנית וקלאסית. ההקלטה נעשתה ע"י קריינים מקצועיים ואמנים מתחומים שונים.

לפי מה שמתואר באתר, הארכיון נולד מתוך צורך לתעד את היצירות הנפלאות והמגוונות האלה – חלקן נחלת הכלל, וחלקן הוקלטו באישורם הנדיב של בעלי הזכויות – ולהביא אותן לקהל רחב ככל הניתן. זאת תוך שימוש באמצעים הדיגיטליים המוחקים גבולות גיאוגרפיים ואחרים, מתעדים, משמרים והופכים את המלה הכתובה לזו הנשמעת והנחקקת בלבבות.

אתר הארכיון, מיזם של מרכז הספר והספריות בישראל בתמיכת משרד התרבות והספורט, מכיל עם עלייתו לאוויר מאות רבות של עמודי יצירה. בעתיד יוקלטו יצירות נוספות בפרויקט, ויעשירו את האוצר הדיגיטלי בקולות חדשים – רחוקים וקרובים.