כל הלינקים

“מידע מהרשת” מופץ מידי חודש, וכולל בכל פעם מספר חידושים ועדכונים מעולם המידע. כדי לראות את הלינקים לפי קטגוריה או לפי מועד פרסומם, יש להשתמש בבר המופיע בצידו הימני של הדף.

אוקטובר 2018

Google Dataset Search – מנוע חיפוש חדש של גוגל, ייעודי לנתונים פתוחים

גוגל השיקה לאחרונה  את Dataset search –  מנוע חיפוש חדש ייעודי לנתונים פתוחים, שהצטרף למנועים הייעודיים האחרים הקיימים של גוגל.

מידע נוסף על מנוע זה ניתן למצוא בכתבה בבלוג של יפה אהרוני “עולם המידע”.

 

 

פייק ניוז – אתרים לבדיקת אמיתות העובדות

כיום, בעידן של לא מעט  חדשות מזויפות (fake news) ומידע כוזב,  כדאי להכיר כמה אתרים בהם אפשר לבדוק את מהימנות העובדות.

יפה אהרוני בבלוג “עולם המידע” מציגה כתבה  המונה מספר  אתרים כאלה.

 

 

Word Counter - כלי לספירת טקסט באנגלית

כלי מקוון לספירת תווים, מילים, משפטים, פסקאות ודפים באנגלית בזמן אמת, יחד עם בדיקת איות ודקדוק. ארז פורת בפוסט שפרסם בפייסבוק מתאר את השימוש בכלי זה בשירותי אינטרנט  כמו ציוץ בטוויטר (140 מילים), אורך פוסט ממוצע בפייסבוק (250) או אורך תגיות מטה בגוגל (300).

 

 

OPEN KNOWLEDGE MAPS – הצגת מידע מדעי בצורה ויזואלית

 

מנשק גרפי לגילוי מידע מדעי המספק  חווית משתמש ייחודית ויעילה בכך שהוא מספק מבט כולל על נושא מסוים, יוצר מפות שמאפשרות לזהות  מונחים רלוונטיים לתחום, מאגד מאמרים רלוונטיים לנושא מסוים באשכולות ועוד.

מידע נוסף בכתבה בבלוג של יפה אהרוני “עולם המידע”.

 

 

ספטמבר 2018

כלים מגניבים שטובים לישיבת צוות אבל לא רק

משתפת אתכם בפוסט שפורסם בבלוג של חגית איילון, יועצת ארגונית ועסקית על כלים דיגיטליים חינמיים ש”יקפיצו” את ההדרכות והמצגות שלכם. למשל, כלי שמייצר “ענן מילים” שיתופי על המסך.

מקור: הבלוג של חגית איילון

 

 

קריאת תכנים מקוצרת באינטרנט

עמי סלנט בבלוג שלו המרפסת של עמי סלנט: תמונת הידע המידעני מציג בפנינו את   ISHORT , פיתוח ישראלי, היודע לתמצת את הטקסט של כל עמוד ב70%.

התוסף מעניק למשתמש אפשרות לקרוא תכנים באינטרנט בצורה מקוצרת לפי 3 דרגות תמצות (70% מהתוכן המלא, 50% ו-30%). התוסף גם מתזמן את זמן הקריאה המשוער של הגולש. למשל, התוסף יודע להגיד לגולש כמה זמן ייקח לו לקרוא את התוכן המקורי, וכמה זמן ייקח לו לקרוא את התכנים המקוצרים כדי שידע מראש כמה זמן הוא עומד להשקיע בקריאת מאמר, אתר חדשות או כל תוכן אחר.

מקור: המרפסת של עמי סלנט: תמונת הידע המידעני

 

 

SciReader – מערכת המלצה אישית לספרות ביו-רפואית

מדי חודש מתפרסמים כ- 90 אלף  מאמרים בתחום הביו-רפואי- 3000-5000 מאמרים מדי יום. הדבר מקשה על המשתמש/החוקר לאתר את המאמרים הרלוונטיים והחשובים ביותר עבורו.

 

SciReader   – מערכת המלצה אישית לספרות ביו-רפואית יכולה לסייע בכך.

SciReader   ממיינת באופן אוטומטי את כול המאמרים החדשים בתחום הביו-רפואי לקטגוריות נושאיות, ומאפשרת למשתמש לראות את המאמרים שעשויים להיות המשפיעים ביותר בכול קטגוריה נושאית.

כאשר המשתמש  פותח  חשבון אישי באתר, המערכת לומדת מה הם הנושאים שמעניינים אותו ומציעה המלצות אישיות בהתאם לתחומי העניין של המשתמש.

מאמר שהתפרסם    בנושא כולל פירוט נרחב על מטרות המערכת, מבנה המערכת והאלגוריתמים שבהם היא עושה שימוש.

מטרות העיקריות של המערכת הן :

  • המאמרים שיסופקו על ידה יהיו רלוונטיים למשתמש
  • יהיו מאמרים חדשים
  • משתמשים יוכלו לשתף במייל וברשתות חברתיות מאמרים רלוונטיים ומעניינים
  • משתמשים יוכלו לארגן את המאמרים
  • טוויטר, שמרבה לכלול ציוצים על פרסומים חדשים, ישולב במערכת
  • המערכת תהיה שימושית גם לחוקרים חדשים בתחום ולא רק לחוקרים ותיקים, והיא תאפשר בקלות ניווט בספרות הביו-רפואית

לצורך מימוש מטרות אלה המערכת משתמשת באלגוריתמים מתקדמים, כולל  למידת מכונה. היא מערכת היברידית שמושתתת גם על ייצוג ודמיון בין התכנים וגם על הדמיון בין המשתמשים

 

 

לדף המערכת

למאמר המתאר את המערכת

מקור: בלוג עולם המידע של ד”ר יפה אהרוני 

 

 

 

 

CORE הפך לאגרגטור הגדול ביותר של תכנים מדעיים בגישה פתוחה

CORE הוא אגרגטור גלובלי של תכנים מדעיים בטקסט מלא בגישה פתוחה, שירות משותף של Open University ו- Jisc  בפוסט משותף מטעמם ב-1 ביוני 2018  נכתב ש- CORE גדל מאוד בחודשים האחרונים והפך לאגרגטור הגדול בעולם של תכנים מדעיים בגישה פתוחה.

על פי הנתונים בכתבה, במאי 2018 הוא אגר למעלה מ-131 מיליון רשומות עם מידע-על של מאמרים, 93 מיליון תקצירים, ארח  11 מיליון פריטים בטקסט מלא ולמעלה מ- 78 מיליון קישורים למאמרי מחקר באתרי ווב אחרים.

הפוסט מציג טבלת ביצועים של CORE בהשוואה לשירותים רלוונטיים אחרים, ממנה ניתן להסיק  ש- CORE  בהתחשב בקריטריונים מסוימים,הפך להיות האגרגטור הגדול ביותר של תכנים מדעיים בגישה פתוחה.

מטבלת הביצועים בולט המאפיין שלו-  לא להסתפק בהצגת הרשומות הביבליוגרפיות עם מידע-העל בלבד, אלא במידת האפשר להציג למשתמש את הטקסט המלא.

העובדה שהוא מארח חלק נכבד מפריטי המידע ולא מסתפק לגביהם רק  בקישורים למארחים אחרים מקלה על שירותי צד שלישי שמשתמשים בשירותיו.

אחת הסיבות ליכולת אגירה   זו של CORE  היא התמיכה שלו במגוון רחב של מיכניזם/פרוטוקולים  לאיסוף נתונים מספקי המידע.

הערה: בתגובות קוראים על הכתבה נשמעו מספר הסתייגויות ביחס לנתונים בעיקר בטבלת הביצועים המשווה, תגובת המערכת לתגובות הקוראים שופכת יותר אור על אופן ביצועיו של CORE

ל-CORE

לכתבה

לטבלת ההשוואה עם שירותים אחרים

ספקי מידע של CORE

מקור: בלוג עולם המידע של ד”ר יפה אהרוני 

 

 

אתרים להורדת קובצי מוסיקה באופן חוקי

היום רשת האינטרנט מאפשרת בקלות להוריד  כול שיר כמעט  באופן חופשי, אך לא תמיד באופן חוקי, כמובן שיש להימנע מכך .חשוב גם לזכור  שהורדה בלתי חוקית  אינה אופציה  שתומכת באמנים.

כתבה שהתפרסמה בפברואר 2018 מונה  שורה של אתרים מומלצים להורדת קובצי מוסיקה חינם בצורה חוקית

האתרים הם:

Free Music Archive

באתר זה קיימות אופציות לסינון הקבצים כולל סינון על פי זַ’אנֶר,  וגם גישה לאוסף שירי ימי הולדת

NoiseTrade

פלטפורמה להורדה חופשית וגם לקידום יוצרים/אמנים

Amazon

קיימת באמזון  אפשרות להוספה לסל הקניות קובצי מוסיקה רבים בחינם

Musopen

ארגון שלא למטרות רווח שמשמר ומנגיש מוסיקה קלאסית, מארח ספרייה מרשימה  של שירים וקומפוזיציות ללא זכויות יוצרים, המנשק כולל אופציות חיפוש ודפדוף

Jamendo

אתר מקיף מאוד של יצירות מאלפי יוצרים. אופציות הסינון המגוונות באתר מקל על איתור הקבצים הרצויים

SoundCloud

לא כול החומר באתר זה חופשי ,אבל החומר החופשי, בו רב  הפלטפורמה כוללת אשרות להעלאת קובצי מוסיקה, כוללת גם הסכתים (פודקסטים), וגם חומרים בגישה פתוחה ברישיון גמיש עם אפשרות לשינויים בקבצים.

Live Music Archive

פרי שיתוף פעולה בין ארכיון האינטרנט ו- etree.org  . אתר עשיר  כולל קונצרטים, והרבה להקות . מגוון אופציות לסינון מידע שקיימות באתר מקל על איתור החומר הרצוי.

Last.fm

בראשיתו אתר לשידורי רדיו. היום כולל הרבה קובצי מוסיקה להורדה

DatPiff

ייחודו של האתר בהצגה עקבית    גם מוסיקה של אמני מֵינְסְטְרִים

ReverbNation

אמנים גדולים החלו דרכם באתר זה , הוא כולל מגוון זַ’אנֶרים עם נטייה ל- pop, alternative,  hip-hop  ולמעלה מ- 3.5 מיליון אומנים.

מידע נוסף בכתבה

מקור: בלוג עולם המידע של ד”ר יפה אהרוני 

 

“לינק מהספרייה” מוקדש הפעם כולו לנושא הפודקאסטים.  

תודה רבה לעירית אייזיק מן היחידה לאיכות בשירותים החברתיים, אשר הכינה את הכתבה ומשתפת אותנו בנושא מעניין זה.

 

בוקר. אתם נוסעים לכם בכביש בדרך לעבודה או לפגישה. את החדשות כבר שמעתם ונמאס לכם להתעצבן, מוסיקה לא בא לכם לשמוע… הזמן עובר לו לאיטו.

אתם על קו 100 בדרככם למכון. הגברת שבספסל לפניכם מדברת בטלפון בקולי קולות ואתם מחפשים מפלט.

מצבים מוכרים? אני מניחה שלכולנו. בזכות מצבי חיים אלו, ולא רק, הפופולריות של הפודקאסטים נמצאת בעלייה מתמדת.

מה זה בעצם פודקאסט? קודם כל, פודקאס בעברית תקנית זה הֶסְכֵּת. הסכת הוא מעין תכנית רדיו שמשודרת על פי דרישה וניתנת לשמיעה בכל עת דרך המחשב, הטלפון הנייד, באפליקציות ייעודיות להסכתים ספציפיים או כאלו שמאגדות הרבה סוגי הסכתים. אתם, המאזינים, יכולים לבחור את הנושא שמעניין אותם ולשמוע את ההסכת בכל מקום שנוח לכם. מגוון הנושאים שבהם עוסקים ההסכתים הוא אין סופי כמעט – היסטוריה, דת, טכנולוגיה, כלכלה, פוליטיקה, חדשנות ועוד. היתרון המרכזי של ההסכת, מעבר לזמינות שלו, הוא העובדה שהחומר שאנו שומעים מיועד לשמיעה מלכתחילה ואינו תוצר לוואי של הרצאה (שיש בה אלמנט ויזואלי). עובדה זו תורמת לאיכות של ההסכתים, כפי שאני מקווה שתשמעו בעצמכם.

ההיכרות שלי עם נושא ההסכתים היא רבת שנים, אך לאחרונה מצאתי את עצמי מקשיבה להם יותר ויותר בנסיעות ברכב, בתחבורה ציבורית, בדרכי ברגל לעבודה, בשעה שאני מגהצת או מנקה, בטיסה ועוד. כמו כן, גיליתי סביבי חברים וקולגות רבים שגם הם אוהבים את הפורמט, ודרכם נחשפתי לעוד הסכתים מצוינים.

הנושא שאני בוחרת להקשיב לו משתנה בכל פעם. כך למשל, מצאתי כי אפשר להקשיב להרצאות דרך הסכתים, וזו דרך נהדרת ללמוד על נושא חדש ולא מוכר, גם בתחום המקצועי. לפעמים אני רוצה להבין טוב יותר מושג כלכלי כלשהו, להעשיר את הידע שלי בהשכלה כללית או לשמוע סיפורי חיים מרגשים.

כמו כל דבר, הדרך הטובה ביותר להכיר את הנושא היא דרך התנסות. אני מצרפת בהמשך המלצות לכמה הסכתים שאני אוהבת במיוחד. אשמח לקבל עוד המלצות (ולהעביר בהמשך לכל המעוניינים).

אני מזמינה אתכם לפתוח את הדלת ואת האוזניים לעולם חדש ונפלא.

 

סיפור ישראלי – אתר שבו יש סיפורים מופלאים ונהדרים על אנשים מיוחדים ומצבי חיים עוד יותר מיוחדים. אחד הסיפורים האהובים עלי במיוחד הוא פרק 16 על האחים בדיר

גם הסיפורים האחרים מרגשים ומעניינים. בדקו באתר

 

This American Life 

אתר זה דומה לאתר הסיפור הישראלי, אך כשמו כן הוא – עוסק באמריקה. יש פרקים רבים, לכן כדאי להתחיל עם ההמלצות של יוצרי האתר. הסיפורים גם פה מרתקים ומרגשים.

קיים ביישומון וגם ניתן להקשיב דרך המחשב.

 

רן לוי – עושים היסטוריה

רן לוי יוצר הסכתים בנושאים מגוונים ומעניינים, לא רק היסטוריה (כפי שמעיד השם). אפשר להקשיב ביישומון וגם באתר: hאחד ההסכתים המרתקים ביותר עוסק במכולות. כן, מכולות (אלו שבנמל). מוזמנים להקשיב לפרק 212

 

אפליקציית תאגיד השידור כאן 

באתר  וביישומון אפשר להקשיב לכל שידורי הרדיו. אני במיוחד אוהבת להקשיב ל”חיות כיס”, תכנית רדיו שעוסקת בנושאים כלכליים בשפה פשוטה ובדרך מעניינת. כך למשל, כשהייתי באירלנד ושמעתי על משבר המים שלהם (כן, משבר מים), יצא לי לשמוע את ההסכת המעניין הזה על נושא המים בישראל.

באפליקציה יש הסכתים רבים נוספים. אתם מוזמנים לחקור ולמצוא את מה שמעניין אתכם.

 

Freakonomics

אתר העוסק בכלכלה מזוויות מעניינות ושונות, אך לא רק בכלכלה.

אפשר להקשיב במחשב וגם ביישומון. לאחרונה שמעתי פרק העוסק ב”צוק הזכוכית” ובו דנים באתגרים העומדים בפני נשים בתפקידים בכירים.


 

השיפורים בגוגל סקולר 2017-2018 : מבט כולל ופרטני

השיפורים במנוע החיפוש האקדמי Google Scholar בשנתיים האחרונות הם בתחומי מימשק המשתמש. שיפורי ה UI הפכו את מימשק החיפוש של הגוגל סקולר לידידותי יותר בחיפוש במכשירים ניידים ובטאבלטים.

בבלוג “המרפסת של עמי סלנט”, מציג עמי סלנט את הזוית המקצועית שלו לשיפורים אלו.

השיפורים שמוזכרים בבלוג מתיחסים למספר נקודות:

השימושיות של שמירת מאמרים מועדפים ששמרתם לתוך “הספרייה שלי ” 

הרחבת איסוף מקורות המידע של גוגל סקולר

השימושיות של קבלת עדכונים על מאמרים חדשים בתחומי העניין או המחקר המוגדרים

תדירות העדכון של האינדקסים של גוגל 

 

מקור: המרפסת של עמי סלנט – תמונת הידע המידעני

מסע בזמן: 20 שנה של אינטרנט ישראלי

הספרייה הלאומית, בשיתוף המעבדה למדיה ומידע של האוניברסיטה הפתוחה, מזמינה אותנו לצאת במסע בזמן דרך ארכיון האינטרנט ולבקר בהיסטוריה של אתרי הרשת הישראליים.

באתר אפשר לגלוש ולראות אי