מדינת ישראל עושה מאמצים להעמקת הטיפול באוכלוסייה האתיופית ולביסוס התכנון והביצוע על-פי יעדים מוגדרים ובאמצעות מעקב אחר היישום והתוצאות. באחריות המשרד לקליטת העלייה מופעלים תכניות ופרויקטים רבים המיועדים לעולי אתיופיה, חלקם עוצבו במיוחד לצורכי אוכלוסייה זו ואחרים יועדו לכלל העולים. מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל התבקש לסקור את תכניות המשרד בעבור האוכלוסייה האתיופית בשנת 2007.
ייחודו של מחקר זה הוא בבחינה המקיפה של תחום שלם בפעילות המשרד, על כל התכניות והעשייה בו. המחקר בוחן את כיווני הפעולה של המשרד לאור המגמות באוכלוסייה האתיופית ואת נושא המידע בראייה אינטגרטיבית של מערכות המידע המִנהליות ושל המחקר שבוצע על יישום התכניות. הדוח בוחן את המידע הקיים על האפקטיביות של התכנית ומתווה קווים מנחים להמשך פיתוח המידע על התפוקות ועל התוצאות של התכניות.
על סמך הסקירה, ניתן לקבוע שעומד לרשות המשרד לקליטת העלייה מידע לא מבוטל על תוצאות התכניות לאוכלוסייה האתיופית ומידע רחב יותר על היקף הפעילות ותהליכי היישום. המידע על התוצאות מבוסס בעיקר על מחקרי הערכה חיצוניים, ורק במידה מועטה – על מערכות המידע המִנהליות. הדיווח מהשדה למשרד אינו ממצה דיו את המידע הנאסף במערכות המִנהליות. כמו כן, לא נעשים מאמצים מספיקים כדי לרכז את המידע המתקבל מהאגפים השונים לטובת הנהלת המשרד לצורך תכנון וקביעת מדיניות. בדוח מובאים 12 קווים מנחים להמשך פיתוח המידע ולשימוש מיטבי בו.
במסגרת סקירה זו נבחנו 26 תכניות שהמשרד לקליטת העלייה מפעיל בתחומי חיים שונים. נמצא כי תכניות המשרד מתמקדות בבעיות המרכזיות של העדה, וחשיבותן אף גוברת לאור המגמות בתוך העדה. בשנות התשעים נרשמה התקדמות משמעותית בתחומי החינוך והתעסוקה, אך משנות האלפיים ואילך נראית התייצבות, ואף נסיגה, ברוב התחומים.
הדוח מהווה בסיס בעבור קובעי המדיניות במשרד לקליטת העלייה לתכנון מושכל של פיתוח המידע הקיים במשרד, לטובת שיפור התכניות והקצאת המשאבים.
בנוסף לדוח זה, יוצאים לאור דוח המפרט בהרחבה את המגמות בתחומי חיים שונים בקרב יוצאי אתיופיה וסקירה מקיפה של כל התכניות של המשרד לקליטת העלייה בעבור האוכלוסייה האתיופית.