טיפול בחולים אחרי שבץ מוח ושיקומם במהלך שנה לאחר האירוע

בשיתוף עם מיכאל דייויס, ג'ני ברודסקי, יעקב גינדין, בנו חבוט, ציונה חקלאי, ארתור ליבוביץ, דוד פיקו, הניה קמינר, שירלי רזניצקי, איריס רסולי, יונתן שטרייפלר וענת שמש

שבץ מוח הוא אחת מבעיות הבריאות המרכזיות בעולם המערבי, המטילה מעמסה כלכלית משמעותית על מערכת הבריאות. מאחר שרוב הלוקים במחלה הם בני 65 או יותר, ומאחר שהיא אחת הסיבות העיקריות למוגבלות ולנכות בקרב קשישים, היא עשויה לשמש מדד לטיפול בקשישים ולשיקומם במערכת הבריאות.

במחקר נבחנו תהליכי הטיפול באשפוז ובקהילה בלוקים בשבץ מוח במשך שנה לאחר האירוע, תוך התייחסות להבדלים בזמינות ובנגישות השירותים בין קופות חולים ובין אזורי הארץ, ונבחנו צרכים בלתי-מסופקים. נערך מעקב פרוספקטיבי במשך שנה אחר תוצאי הטיפול ב-616 אנשים שהתקבלו לאשפוז עם אבחנה של שבץ מוח בשבעה בתי חולים גדולים ברחבי הארץ. הגיל הממוצע של החולים היה 72, כרבע מהם היו בני 80 ומעלה.

במהלך השנה שלאחר האירוע, נפטרו 30% מהחולים (17% בשלב האקוטי). כשני שלישים מהחולים חזרו מבית חולים כללי ישירות לביתם בקהילה; השאר עברו להמשך אשפוז בבתי חולים לשיקום גריאטרי או במוסדות סיעודיים, אולם רובם חזרו לקהילה תוך שלושה חודשים אחרי האירוע. כמחצית החולים ששרדו שנה אחרי האירוע סבלו מליקויים בתפקוד מוטורי, תקשורתי וקוגניטיבי ברמות שונות ומנכות המשפיעה על איכות חייהם.

החולים התקבלו לאשפוז במחלקה פנימית או נוירולוגית, למשך 11 יום בממוצע. כמחציתם קיבלו טיפול פיזיותרפי במהלך האשפוז, אך רק מעטים קיבלו גם טיפול שיקומי אחר. רוב החולים שעברו להמשך אשפוז קיבלו טיפול שיקומי בתוך שלושת החודשים הראשונים שלאחר האירוע, לעומת מעטים מקרב אלה שחזרו ישירות לקהילה. לא נמצא הבדל בין קופות החולים בשיעור החולים שחזרו ישירות לקהילה או שעברו להמשך אשפוז, אולם למבוטחי שירותי בריאות כללית היה סיכוי גדול יותר לעבור להמשך אשפוז בשיקום גריאטרי, בהשוואה למבוטחי קופות החולים האחרות, אשר היפנו יותר חולים להמשך אשפוז במוסדות סיעודיים. לדפוסי השחרור חשיבות מיוחדת לאור הממצא שעלה מהמחקר, לפיו לחולים שעברו להמשך אשפוז בבית חולים לשיקום גריאטרי היה סיכוי גבוה יותר לשיפור במצב התפקוד שלושה חודשים ואף שנה לאחר האירוע, בהשוואה לאלה שחזרו ישירות לקהילה או שעברו למוסד סיעודי.

ממצאי המחקר מלמדים על הבדלים ניכרים בין מחלקות ובין בתי חולים ברחבי הארץ, ומצביעים על צורך בפיתוח קריטריונים, סטנדרטים והנחיות קליניות לאבחון ולטיפול בחולי שבץ מוח בבתי חולים כלליים בארץ. משך האשפוז הקצר ומיעוט שירותי השיקום בקהילה, ביחד עם מורכבות סימני השבץ, מדגישים את הצורך לברר מהו יעד השחרור המתאים לחולים אלה. ממצאי המחקר נידונו במועצה הלאומית לגריאטריה ובאגף לגריאטריה במשרד הבריאות ולאחרונה היפנה המשרד את תשומת הלב של קופות החולים להימנע מהפניית חולים עם פוטנציאל שיקומי למוסדות סיעודיים על פני אשפוזם בבתי חולים לשיקום גריאטרי.

הממצאים בנוגע למיעוט שירותי שיקום הניתנים בידי קופות החולים בקהילה מדגישים את הצורך בבחינת הסיבות למחסומים בזמינותם ובנגישותם, באיתור אפשרויות להרחבתם ובפיתוח מסלולי שיקום מגוונים בקהילה. עוד עולה מן המחקר הצורך לבחון את התקנות בחוק ביטוח בריאות ממלכתי לגבי סל שירותי השיקום שהקופות מחויבות בו, ויש לתת את הדעת לפעילות הקופות בתחום זה, כדי להבטיח את הלימות השירותים.

המחקר נערך בסיוע מענק מחקר מהמכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות.