נשים חיות יותר שנים מגברים, חלקן גרות לבד ומתמודדות בשנים האחרונות לחייהן עם תחלואה כרונית, עם מוגבלות פיזית, תפקודית ופסיכולוגית, עם בדידות ולעתים קרובות גם עם חסך כלכלי. בעבודה זו ריכזנו נתונים ממחקרים בישראל על מאפייני נשים קשישות ועל צורכיהן הייחודיים, וסקרנו מידע מישראל וממקומות שונים בעולם על תכניות ופעולות שנועדו לתת מענה לצרכים אלה ולשפר את איכות חייהן.
מן הסקירה עולים מספר כיוונים אפשריים לפיתוח השירותים לחיזוק המענה לצרכים הייחודיים של נשים קשישות. בין התחומים העיקריים שעולים – הרחבת המידע וההסברים ביחס לבריאותן וזכויותיהן ומתן כלים להתמודדות עם תפקידן כמטפלות של בני משפחה. בתחום מניעה וקידום בריאות, מסתמן צורך בהרחבת ההכשרה של הצוותים הרפואיים בקהילה, בעיקר רופאי המשפחה והאחיות, בתחומים כגון תזונה מתאימה, צמצום נפילות וחשיבות של פעילות גופנית. ניתן ללמוד מתכניות שהתפתחו בעולם אשר שילבו בעלי מקצועות בריאות בהדרכת הקשישות בביתן, כתבו הנחיות והדריכו מתנדבות.
בפיתוח השירותים יש לתת את הדעת להבדלים הקיימים בין תת-קבוצות בקרב בנות 65 ומעלה, שהן לעיתים קרובות בעלות צרכים ייחודיים משל עצמן. למשל, צורכיהן של "קשישות-צעירות" שפרשו מהעבודה זה מקרוב שונים משל זקנות מהן; וצורכיהן של בעלות השכלה גבוהה, שונים מאלה של קשישות בעלות השכלה נמוכה.
הסקירה תרמה לדיונים לקראת הכנת תכנית החומש השמיני של אשל, הן לזיהוי כיווני פעילות חדשים והן לשילוב הנושא בפיתוח הפעילויות הקיימות. המחקר נערך ביוזמת אשל ובסיועו.