'הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית בישראל': תוכנית SPACE למתן סיוע לימודי – 2018

רקע

תוכנית SPACE (או School Performance and Community Empowerment) למתן סיוע לימודי ורגשי-חברתי של הפרויקט לקהילה האתיופית בישראל (ENP) פועלת מאז שנת .2005 בכל שנות פעילותה היא מלּוּוָה במחקר הערכה של מכון התוכנית פועלת בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה הלומדים בחטיבות הביניים ובבתי הספר התיכוניים הלאומי בבחינות הבגרות באמצעות סיוע לימודי והתייחסות לקשיים רגשיים וחברתיים. עד כה השתתפו מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל. מתלמידי כיתות י”ב יוצאי אתיופיה בישראל. מחקר זה התמקד בשנת .2018 בשנה זו השתתפו ושואפת לשפר את הישגיהם בתוכנית בכל שנה בין 12% ל25%- בתוכנית 25% מתלמידי י”ב יוצאי אתיופיה.

בשנת הלימודים תשע”ז (2016/17) חל שינוי בדרכי העבודה של התוכנית עקב מדיניות הממשלה ‘דרך חדשה’ מ2016- החותרת לשילוב יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית. מטרתה של מדיניות זו הייתה להפחית את היקף התוכניות המיועדות רק ליוצאי אתיופיה. החל משנה זו כללה תוכנית SPACE גם תלמידים שאינם יוצאי אתיופיה, ביחס של כ80%- תלמידים יוצאי אתיופיה וכ-20% תלמידים שאינם יוצאי אתיופיה.

מטרת המחקר

המחקר נועד לבחון את הישגי תלמידי כיתות י”ב יוצאי אתיופיה ושאינם יוצאי אתיופיה שהשתתפו בתוכנית הסיוע הלימודי בשנת ,2018 כפי שהם משתקפים בהצלחתם בבחינות הבגרות. כמו כן נועד המחקר לבחון את השפעת התוכנית על הישגיהם של תלמידי י”ב יוצאי אתיופיה המשתתפים בה, בהמשך לבדיקה של השפעת התוכנית על תלמידים אלו שנעשתה לאורך שנות יישומה, בתור בסיס לביצוע שיפורים בתוכנית. מטרה נוספת של המחקר היא ללמוד על תפיסותיהן של מנהלות מחלקות חינוך ביישובים שונים בנוגע להפעלת תוכנית SPACE ולתרומותיה.

שיטת המחקר

משרד החינוך, באמצעות חדר מחקר וירטואלי, מנגיש בסיסי נתונים לחוקרים, ובהם בין היתר קובצי מוסדות, תלמידים, ציוני בגרות ונתוני מיצ"ב. מחקר זה מבוסס על ניתוח נתונים מקובצי הציונים של בחינות הבגרות המופיעים בחדר המחקר הווירטואלי. בנוגע לתלמידים שאינם יוצאי אתיופיה, שזוהי השנה הראשונה או השנייה להשתתפותם בתוכנית, השתמשנו בנתונים גולמיים בלבד. בנוגע לתלמידים יוצאי אתיופיה, השתמשנו בנתונים רב-שנתיים הבוחנים את השינויים בפער בין הישגיהם לבין הישגי כלל התלמידים בחינוך העברי1. כמו כן נבדקה השפעת התוכנית על הישגיהם הלימודיים של תלמידים יוצאי אתיופיה שהשתתפו בה, באמצעות השוואה (בשיטת Nearest Neighbor Analysis) בין הישגי תלמידים המשתתפים בתוכנית ובין הישגי תלמידים שלא השתתפו בתוכנית הדומים להם במאפייניהם האישיים, במאפייני בתי הספר שבהם למדו ובהישגיהם הקודמים. נוסף על כך, נאסף מידע מחמש מנהלות מחלקות חינוך ומנהלת מחלקת רווחה חינוכית ביישובים שהתוכנית פעלה בהם, באמצעות ראיונות טלפוניים. הראיונות נותחו על פי קטגוריות תוכן, בהתאם לשאלות המחקר.

עיקרי הממצאים ומסקנות

בדומה לממצאים מן השנים הקודמות, הממצאים משנת 2018 מצביעים על הישגים לימודיים גבוהים של המשתתפים בתוכנית; וב2018- השפעת התוכנית ניכרת בעיקר באחוז המשיגים תעודת בגרות העומדת בדרישות ההרשמה לאוניברסיטה (להלן, תעודת בגרות איכותית.) בהשוואה בין התלמידים לפי מאפיינים נמצא כי לכל משתתפי התוכנית, יוצאי אתיופיה ושאינם יוצאי אתיופיה, היה רקע לימודי דומה, חלש יחסית לכלל התלמידים בחינוך העברי, אך התלמידים יוצאי אתיופיה התאפיינו ברקע חברתי-כלכלי נמוך יותר.

ניתוח המידע המנהלי מהישגי בחינות הבגרות של משתתפי התוכנית הראה:

  • בשנת 2018 שיעור הזכאים לתעודת בגרות בקרב כלל התלמידים שהשתתפו בתוכנית (יוצאי אתיופיה ושאינם יוצאי אתיופיה) היה גבוה משיעורם של כלל התלמידים בחינוך העברי. הישג זה בולט במיוחד אם מביאים בחשבון את הרקע הלימודי והאישי החלש יחסית של המשתתפים בתוכנית.
  • מאז שנת 2009 הייתה עלייה בשיעור משתתפי התוכנית יוצאי אתיופיה הזכאים לתעודת בגרות בכלל, ובשיעור הזכאים לתעודת בגרות איכותית בפרט. בשנת 2018 שיעור הזכאים לתעודת בגרות בקרב משתתפי התוכנית יוצאי אתיופיה היה גבוה משיעור זה בקרב כלל התלמידים בחינוך העברי — בזכות הישגיהן הגבוהים של הבנות. עם זאת, הפער בשיעור הזכאים לתעודת בגרות איכותית ובשיעור הניגשים לבחינת בגרות מוגברת לא רק באנגלית אלא גם במתמטיקה נשאר עדיין לטובת כלל התלמידים בחינוך העברי, אך הצטמצם עם השנים.
  • בניתוחי השוואה לקבוצת תלמידים דומים שלא השתתפו בתוכנית לא נמצאה השפעה של התוכנית על שיעור כלל הזכאים לבגרות, אך נמצאה השפעה מובהקת סטטיסטית שהביאה לידי העלאת שיעור הזכאים לתעודת בגרות איכותית בקרב התלמידים יוצאי אתיופיה שהשתתפו בתוכנית. השפעה חיובית זו סייעה לצמצם את הפער בינם ובין כלל התלמידים בחינוך העברי. עם זאת, כאמור, פער זה עדיין לא נסגר ויש להמשיך ולפעול לקידום הישגי התלמידים יוצאי אתיופיה ולבחון אפשרויות נוספות לחיזוקם.
  • בבדיקה של השפעת התוכנית על מגוון קבוצות אוכלוסייה נמצא כי בהשגת תעודת בגרות איכותית יש לתוכנית השפעה בולטת על תלמידים הלומדים בבתי ספר ‘ותיקים’ (כלומר, בתי ספר שהתוכנית פועלת בהם לפחות שלוש שנים ברצף.) ניתן להסיק אפוא שיש יתרון בחשיפה ארוכת טווח לתוכנית. מסקנה זו מחזקת את הגישה שחשוב לשמור לאורך זמן על רצף מענים בבית הספר כדי לאפשר לתלמידים יוצאי אתיופיה המשתתפים בתוכנית להשתתף בה בכל שנות לימודיהם בתיכון.

מנהלות מחלקות החינוך סיפרו בראיונות על הרווח של המשתתפים מן התוכנית: הם מקבלים עזרה בלימודים, הישגיהם בבחינות הבגרות משתפרים, תלמידים חלשים מקודמים, הפערים בלימודים מצטמצמים וגם תלמידים מצטיינים מקבלים תמיכה. התוכניות החברתיות מקדמות העשרה והעצמה ובכך מתחזקים הגיבוש החברתי, המוטיבציה ותחושת השייכות. לצד שביעות הרצון הרבה מן התוכנית ציינו המנהלות הן את הצורך במשאבים נוספים שיאפשרו להוסיף מענים לימודיים וחברתיים ולהרחיב את קבוצות התלמידים המשתתפים והן את הקושי בגיוס תלמידים הזקוקים למעני התוכנית אך נמנעים מלהשתתף בה.

1 הכוונה במונח "החינוך העברי" היא לבתי הספר דוברי העברית. במחקר השתתפו רק בתי הספר התיכוניים בחינוך העברי המגישים לבגרות.