מטפלות בית בזקנים: מאפיינים, תפיסת תפקיד ודפוסי עבודה והעסקה

כיום מועסקות בישראל כ-50,000 מטפלות בית בזקנים המספקות שירותים ללמעלה ממאה אלף זכאים. המחקר הנוכחי בוחן לראשונה לעומק את אופי התפקיד של מטפלות בית המספקות שירותי סיעוד במסגרת חוק ביטוח סיעוד. מטרת המחקר היא לבחון את אפיוני המטפלות; תפיסתן את העיסוק; שביעות הרצון מהעבודה; תנאי העסקה וקשר מקצועי עם הארגונים המעסיקים (ציבוריים ופרטיים).

בין הממצאים הבולטים מהמחקר ניתן למנות:

• המטפלות הן כוח אדם בעל אפיונים מיוחדים – כמעט כל המטפלות הן נשים (93%). מעניין לציין כי העולות מחבר העמים מהוות למעלה ממחצית האוכלוסייה של המטפלות (58%). אוכלוסייה זו היא ברובה משכילה, מבוגרת יחסית (גיל ממוצע 50) ועם ותק מועט בעיסוק (ממוצע של ארבע שנים).
• מקצוע המטפלת נמצא בהתהוות – ההכשרה לתפקיד נכנסת בהדרגה לעיסוק זה – כמעט מחצית מהמטפלות עברו הכשרה במסגרת קורס של טיפול בית, חלק ניכר מהן בשנה האחרונה (1999). הממצאים מראים כי ראיית התפקיד נעה בין תפקיד פורמלי ומקצועי (הדורש הכשרה פורמלית ומיומנות מיוחדת) לבין תפקיד בעל אופי אינטימי (מחצית מהמטפלות מרגישות כלפי הזקן כבנות משפחה ו/או כחברות).
• אין הבדלים בין ארגונים מעסיקים – ההבדלים הקיימים בין שלושת סוגי הארגונים המעסיקים – מט"ב, עמותות ופרטי – הם קטנים יחסית ומתמקדים בעיקר בוותק המטפלות ובתנאי ההעסקה.
• העובדים הזרים בתחום הסיעוד הם בעלי אפיונים שונים משל המטפלות הישראליות – זוהי אוכלוסייה צעירה יותר, שיעור קטן מאוד מהמטפלות הזרות השתתפו בקורס (8%) והקשר שלהן עם הארגון המעסיק הוא רופף.

הממצאים מהמחקר מעלים סוגיות באשר לכיווני הפיתוח הרצויים של כוח אדם זה. כיוונים אלה נבחנים גם על רקע סקירת ספרות רחבה המציגה את המגמות הקיימות בעולם בנושא של טיפול בית.

המחקר התבצע בשיתוף עם המוסד לביטוח לאומי ומומן בסיועו.