ה"בית ברחוב חיים" נועד לשמש כתובת נגישה לשהות זמנית לבני נוער שמסיבה כלשהי אינם יכולים או רוצים להיות בביתם ולעתים אף מנותקים ממסגרות נורמטיביות כגון לימודים ועבודה. בנוסף, ה"בית" משמש גורם מתווך בין בני הנוער למשפחותיהם ולשירותים בקהילה ומכוון למצוא בעבורם מענים לטווח ארוך בקהילה. ה"בית" הוא אחד מארבע יחידות טיפול והתערבות הפועלות כמערך אחד תחת פרויקט סחל"ב, פרויקט ייחודי שהוקם בחיפה לבני נוער במצבי סיכון ומצוקה.
מטרתו העיקרית של המחקר הייתה לספק למתכננים ולמפעילי התכנית מידע לגבי מצבם של בני הנוער מעת צאתם מה"בית", תרומות ה"בית" והשפעותיו על בני הנוער, ההערכה ושביעות הרצון של בני הנוער מה"בית", וכן ההשתלבות של סחל"ב במערך השירותים לבני הנוער בעיר והיכולת לתווך ולסייע בשילוב בני הנוער בשירותים בעיר. מחקר נוסף המתייחס לאפיון האוכלוסייה המגיעה לסחל"ב, לדרכי הפעולה של יחידות הטיפול וההתערבות ולמערך הארגוני של התכנית נערך במקביל על-ידי המרכז הבינתחומי ללימודי ילדים ונוער באוניברסיטת תל-אביב. הדוח הנוכחי מתייחס למעקב שנערך אחר בני נוער גילאי 22-12 ששהו ב"בית" במהלך השנתיים הראשונות לפעילותו. המידע נאסף באמצעות ראיונות טלפוניים עם 119 בני נוער ו-176 אנשי מקצוע שהיו עמם בקשר. ראיונות אלה נערכו בטווח זמן הנע בין שלושה חודשים לשנתיים ממועד עזיבת בני הנוער את ה"בית". בנוסף, נערכו ראיונות עומק עם אנשי מפתח בשירותים בקהילה וראיונות עם אנשי סחל"ב.
ממצאי המחקר מצביעים על תרומתו של הבית במתן מענים בסיסיים ומידיים ובתמיכה רגשית בעת חירום. עם זאת, יכולתו לתרום לטווח הארוך מוגבלת, לאור הרקע הקשה של אוכלוסיית היעד וזמן ההתערבות הקצר. להלן ממצאים נבחרים:
-
זמן השהות הממוצע ב"בית" בקרב בני הנוער היה כחודש וחצי.
-
מרבית בני הנוער ואנשי השירותים הביעו שביעות רצון גבוהה מהתנאים הפיזיים של ה"בית", מהמענה על הצרכים הבסיסיים, מהייעוץ ומיחס החם והרגשי שה"בית" מקרין. בני הנוער שיבחו את תחושת הקבלה השוררת ב"בית" ואת האפשרות לקחת פסק זמן כדי לחשוב ולתכנן את המשך דרכם, בשיתוף אנשי הצוות.
-
ה"בית" הצליח ליצור פתרונות מגורים שהיו עשויים להיות קבועים עבור בני נוער שהגיעו ממסגרת מגורים לא מסודרת או מהרחוב. עם זאת, הסתמנה ניידות גבוהה בין מקומות מגורים שונים, מאז עזיבת ה"בית" ועד למועד הראיון.
-
שני שלישים מבני הנוער היו מטופלים בשירות כלשהו בעת הראיון, רובם בטיפול חברתי- חינוכי קהילתי.
-
ממצאי המעקב הצביעו על הקשיים של רבים מבני הנוער בהמשך הדרך: לגבי מעל לשליש מבני הנוער דווח על התנהגויות סיכון, כגון שימוש בסמים ושוטטות. כמחציתם דיווחו שאינם לומדים, ומעל למחצית דיווחו על תקופות של חודשיים או יותר שלא למדו ולא עבדו. ממצאים אלה מעלים את הצורך בהסדרת מנגנון מעקב ובמינוי אחראי מאחד השירותים על נער/ה היוצאים מה"בית", במטרה לוודא שהתכנית הטיפולית שמתוכננת בשיתוף עם השירותים אכן יוצאת לפועל.
-
אוכלוסיית ה"בית" מגוונת וכוללת בנים ובנות, צעירים ובוגרים, עולים וותיקים וערבים ויהודים. נמצאה שונות בין קבוצות אלה המצביעה על צורך במענים ייחודיים עבורם. לדוגמה, ככל שגילם של בני הנוער עולה, כך מדווח יותר על נתק מהשירותים בקהילה, וכן על קושי למצוא להם מקום מגורים ומסגרת עיסוק יציבים.
ממצאי המחקר הוצגו בפני קובעי מדיניות ואנשי שטח הקשורים בתכנית, והם מהווים בסיס לשיפור התפקוד של ה"בית ברחוב חיים" ושל הקשר בין סחל"ב לשירותים לבני נוער בחיפה. המחקר נערך ביוזמת עמותת אשלים ומומן בסיועה.