בשנים האחרונות גוברת בארץ ובעולם המודעות לצורך לסייע לאנשים עם מוגבלות לנהל חיים עצמאיים בקהילה. לאור זאת, יזם ג'וינט-ישראל בדיקה שנועדה ללמוד מאנשים עם מוגבלות, המנהלים אורח חיים עצמאי בקהילה, כיצד עשו זאת; מה ומי עזר להם במהלך חייהם; עם אילו מכשולים היה עליהם להתמודד וכיצד הם פעלו כדי להתגבר על מחסומים שונים.
ההנחה שעמדה בבסיס הבדיקה הייתה שבמהלך חייהם צברו המרואיינים ידע רב, ושהפצתו של ידע זה בקרב אנשים נוספים עם מוגבלות, יכולה לעזור להם לנהל אורח חיים עצמאי. לצורך הבדיקה נבחרו 15 אנשים עם מוגבלות, המנהלים אורח חיים "רגיל" בקהילה, מבחינת תעסוקה, דיור, משפחה, חברה ולימודים.
כל סיפורי החיים שהועלו בראיונות היו מרגשים, מיוחדים ואישיים, אך בגלל האופי האישי לא ניתן היה להציג את הסיפורים במסגרת הדוח. המטרה העיקרית של עבודה זו הייתה למצוא את הסוגיות המשותפות לכל הסיפורים, מתוך מחשבה שהן יכולות לתרום לקידום אנשים נוספים בעתיד.
מספר נושאים משותפים שהעלו המרואיינים ניתנים לסיווג לאלה המקִלים עליהם את השתלבותם בחיים רגילים בקהילה לעומת אלה המקשים עליהם בכך. מבין הסוגיות שהועלו ניתן היה להבחין בין גורמים סביבתיים שעשויים להקל או להקשות על אדם שיש לו מוגבלות להשתלב, כמו נגישות פיזית, שירותים תומכים ותפיסות רווחות בציבור על מקום הנכה בחברה; לבין גורמים אישיים שעשויים להקל או להקשות עליו את השילוב, כמו: מצב כלכלי, התייחסות עצמית לנכות, יוזמה ותמיכה של אנשים במהלך החיים.
זיהוי גורמים שאפשר לראות בהם מרכיבי הצלחה לעומת גורמים מַקשֵי הצלחה, כגון אלה שנמנו לעיל, עשוי להיות בסיס לפיתוח תוכניות לאנשים נוספים עם מוגבלות ולהגברת מודעותם של מקבלי ההחלטות לצורכי אוכלוסייה זו.
הבדיקה הוזמנה על-ידי ג'וינט-ישראל ומומנה בסיועו.