רקע
מחקרים רבים מצביעים על כך ששנות חייו הראשונות של אדם הן שנים חשובות בהתפתחות המיומנויות הקוגניטיביות, החברתיות והלימודיות שלו. תהליכי הפיקוח על מסגרות חינוך לגיל הרך נועדו לוודא כי הן עומדות בסטנדרטים הנדרשים של איכות בתחום הטיפול והחינוך ולקדם שיפור מתמיד באיכות המסגרות. בישראל, הפיקוח על מסגרות חינוך לגילי שלוש עד שש הוא באחריות האגף לחינוך הגיל הרך במשרד החינוך (להלן: האגף), והחל מינואר 2022 הועברה אליו גם האחריות המקצועית על מעונות היום לפעוטות (לידה עד שלוש) (להלן גם: מעונות; מעונות יום). העברת האחריות למשרד החינוך נבעה מן ההכרה בחשיבות של יצירת רצף טיפולי וחינוכי ומתפיסה ולפיה מסגרות אלו מכוונות בראש ובראשונה לתת מענה לצרכים ההתפתחותיים של הילד ולא, כפי שהיה מקובל לחשוב בעבר, לשמש אמצעי לעידוד תעסוקה של אימהות. בעקבות שינוי זה משרד החינוך ממונה כיום על כלל מסגרות החינוך לגיל הרך בישראל, מלידה ועד גיל שש, שבהן שבעה ילדים ויותר, למעט משפחתונים ומעונות לילדים עם צרכים מיוחדים ומעונות שיקומיים.
הרחבת היקף מסגרות החינוך לגיל הרך שבאחריות משרד החינוך הציבה אתגרים חדשים רבים, אשר התווספו לאתגרים קיימים בתחום הפיקוח על מסגרות חינוך לגיל הרך. בעקבות זאת, האגף לחינוך הגיל הרך במשרד החינוך פנה למכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בבקשה לסייע ביצירת תשתית ידע ומידע שתאפשר לו להסדיר את עבודת הפיקוח על מסגרות החינוך לגיל הרך. כבסיס לתשתית הידע בוצעה תחילה סקירה בין-לאומית המציגה פרקטיקות מיטביות לפיקוח על מסגרות חינוך לגיל הרך במדינות שונות בעולם.[1]
מסמך זה הוא רכיב נוסף בתשתית הידע והוא מציג מיפוי של המצב הקיים במערך הפיקוח על מסגרות חינוך לגיל הרך בישראל, בחלוקה לפיקוח על מעונות יום (גילי לידה עד שלוש) ופיקוח על גני ילדים (גילי שלוש עד שש). מדובר בשתי זירות פעולה של המשרד שלכל אחת מהן מבנה ארגוני נבדל ותפיסה חינוכית-טיפולית נפרדת. מסיבה זו המחקר נערך בנפרד בכל אחת מהן, והממצאים בדוח זה מוצגים בשני שערים נפרדים.
מטרה
ליצור תשתית ידע ומידע שתאפשר לקובעי מדיניות להסדיר את עבודת הפיקוח על מסגרות החינוך לגיל הרך.
שיטה
המחקר שילב כלים איכותניים וכמותיים. במחקר נערכו ראיונות עומק חצי מובנים וקבוצות מיקוד עם בעלי עניין, לרבות מפקחות. מטרת הראיונות וקבוצות המיקוד הייתה לקבל תמונת מצב ראשונית על מערך הפיקוח ולשמש בסיס לגיבוש שאלוני הסקרים שבוצעו בהמשך. בשלב השני בוצעו ארבעה סקרים: שניים בקרב מפקחות על מעונות היום ועל גני ילדים, ושניים בקרב צוותי חינוך-טיפול במעונות היום ובקרב גננות בגני הילדים. נוסף על כך נאספו ונותחו מסמכי מדיניות ונסקרה ספרות מקצועית ואקדמית על מערך מעונות היום וגני ילדים, והפיקוח עליהם בישראל.
ממצאים
המחקר העלה כי בכל אחד ממערכי הפיקוח שנבדקו יש נושאים שבהם הפיקוח מוסדר ונושאים שבהם יש צורך בהסדרה או בטיוב של המדיניות או של דרכי הפעולה. עבור מעונות היום יש חוק פיקוח ייעודי המגדיר את מטרות הפיקוח ומסדיר את הדרישות להפעלת המסגרות, כמו גם את אמצעי האכיפה. הפיקוח על גני ילדים מעוגן בחוק הכולל את כלל מוסדות חינוך החובה (מגיל גן ועד תיכון) ללא התייחסות ייעודית לגני הילדים ואף ללא התייחסות למטרות הפיקוח ולדרישות להפעלת מסגרות.
בכל הנוגע למעונות היום, מן המחקר עלה כי למרות הזמן הקצר שבו מצויים מעונות היום בפיקוח של משרד החינוך, יש הסדרה של הפיקוח בכמה היבטים: הגדרת מדדי איכות, הסדרת תדירות ביקורי הפיקוח ומתן הכשרות למפקחות. מלבד זאת הפיקוח נתפס כחשוב ומועיל הן בעיני מנהלות המעונות שפונות למפקחות בנושאים פדגוגיים הן בעיני חלק ניכר מן המפקחות עצמן הסבורות שהפיקוח מקדם את רווחת הילדים ואת איכות החינוך-טיפול. עם זאת ממצאי המחקר מעידים על היבטים אחרים שבהם יש צורך להסדיר את הפיקוח, בעיקר בכל הקשור למשימות הפיקוח וליחסי הגומלין בין המפקחות ובין מגוון בעלי תפקיד.
בכל הנוגע לגני הילדים, ממצאי המחקר מצביעים על כך שמערך הפיקוח על גני ילדים בישראל הוא מורכב. מורכבות זו נובעת הן מן העובדה שמערך הפיקוח פועל בסביבה ארגונית מורכבת, שבה בעלי תפקיד רבים מעורבים בהפעלת גני הילדים ואחראים לאיכות החינוך בהם, הן בשל העומס הרב המוטל על המפקחות בשל משימותיהן הרבות וגני הילדים הרבים שבאחריותן. עוד עלה מן המחקר כי בעוד בחלק מן הנושאים יש מדיניות סדורה, בנושאים אחרים, בעיקר אלו הנוגעים לעבודת הבקרה השטח ויכולות האכיפה, חסרה הסדרה המשפיעה בסופו של דבר על אפקטיביות הפיקוח.
[1] בסרמן נבון, ל., אסולין, מ., דולב, ה. ובן רבי, ד.(2023). פיקוח על מסגרות חינוך לגיל הרך: סקירה בין-לאומית. דמ-23-931. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל. . https://brookdale.jdc.org.il/publication/inspection-of-early-childhood-education-and-care-provision/
הצעה לציטוט בעברית:
בסרמן נבון, ל., פורזיקי, ו., אסולין, מ., שטרן קטרי, ר. ודולב, ה. (2024). מיפוי מערך הפיקוח על מסגרות חינוך לגיל הרך בישראל. דמ-24-011. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.