בשנים האחרונות מתפתח בישראל ובמדינות אחרות דפוס חדש של טיפול רפואי משולב שבו רופאים משתמשים בשיטות של רפואה משלימה במשולב עם רפואה קונבנציונלית בטיפול בחולה. הטיפול המשולב מעלה סוגיות רפואיות, חוקיות, אתיות וכלכליות, ביניהן: בטיחות ויעילות הטיפול, הכשרה, רישוי ופיקוח על מטפלים ואופן המימון.
מטרות מחקר זה היו לתאר ולנתח את תופעת הטיפול המשולב ברפואה הראשונית מנקודת מבטם של הרופאים, של המטופלים ושל קובעי המדיניות. המחקר בחן את אופן היישום של הטיפול המשולב, על יתרונותיו וחסרונותיו; את השפעת שיטות הטיפול המשלימות על החלטות רפואיות, על דפוסי טיפול קונבנציונאלי ועל איכות הטיפול; ואת הגישות כלפי הסדרה של עבודת הרופאים המשלבים.
המחקר נערך בשיטה איכותנית. במהלכו רואיינו בראיונות עומק חצי-מובנים 15 רופאים משלבים, 14 מטופלים שלהם ו-16 קובעי מדיניות שיכולה להיות להם השפעה על הסדרת הנושא.
ממצאי המחקר האירו את מורכבות הטיפול המשולב על יתרונותיו ועל הקשיים שבו, בעיני המרואיינים. מהמחקר עלו דפוסים שונים של מתן טיפול משולב, השונים זה מזה באופן קביעת הגבולות בין הטיפול קונבנציונאלי הציבורי לבין הטיפול המשלים הניתן באופן פרטי בידי אותו רופא. המורכבות עלתה גם בהתייחסות של רופאים, של מטופלים ושל קובעי מדיניות להסדרת התחום. הועלו טיעונים שונים נגד הצורך בהסדרה (למשל, אמון ביושר ובמקצועיות של הרופאים) והוטל ספק ביכולת להסדיר את התחום (למשל, העדר הכלים לקביעת סטנדרטים לגבי רפואה משלימה). בו בזמן הוצגו מספר היבטים המחייבים הסדרה, במיוחד באשר לצורך בהכשרה מאורגנת בתחומי רפואה משלימה, וכן, של קביעת גבולות ברורים בין טיפול פרטי לבין טיפול במבוטחי קופות החולים.
המחקר מומן על-ידי המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות.
הצעה לציטוט באנגלית:
Gross, R., Ashkenazi, Y., Elroy, I., Schacter, L., & T. Shuval, J. (2011). Perceptions of Physicians, Patients and Policymakers of Integrating Alternative and Conventional Medicine. RR-571-11. Myers-JDC-Brookdale Institute. (Hebrew)