רקע
לפי נתוני משרד הבריאות בכל שנה נפטרים בישראל כ-50,000 איש בכל הגילים ומכל סוגי נסיבות המוות. עם זאת, להערכת הגורמים המטפלים רק 5% מבני המשפחה השכולים בישראל מקבלים מענה כוללני מן המדינה, ממשרד הביטחון, מביטוח לאומי ו/או ממשרד הרווחה והביטחון החברתי (להלן: משרד הרווחה). שאר בני המשפחה השכולים בישראל, ובהם ילדים רבים מתחת לגיל 18, אינם מקבלים מענה כוללני או אינם מקבלים מענה כלל מהשירותים הציבוריים.
מכאן כי המדיניות בישראל כלפי בני משפחה שכולים אינה אחידה, ומידת התמיכה והסיוע שהמשפחות מקבלות קשורה לנסיבות שבהן התרחש האובדן. בני משפחה שאיבדו את יקיריהם על רקע ביטחוני-לאומי זכאים לתמיכה הנרחבת ביותר, ואילו משפחות שאיבדו את יקיריהן כתוצאה מתאונות דרכים, אובדנות ועבירות המתה (להלן: שכול אזרחי מוכר) זכאיות לתמיכה מן המדינה, אולם תמיכה זו מצומצמת ומוגבלת בזמן. לעומת זאת המדינה אינה מכירה באובדן של משפחות שאיבדו את יקיריהן בנסיבות אחרות, כמו מחלות וסיבות בריאותיות שונות, טביעות ותאונות ביתיות, והן אינן זכאיות לסיוע ולהטבות מן המדינה. (להלן: שכול אזרחי לא מוכר).
מאז שנת 2017 מפעיל משרד הרווחה תוכנית סיוע לנפגעי שכול הכוללת שלושה רכיבים: מערך מסירת הודעות מרות, מרכזי סיוע מרחביים ופריסה של מרכזי טיפול בתחנות לטיפול זוגי ומשפחתי ברשויות המקומיות. התוכנית היא תוכנית התערבות אחודה שמיועדת לעזור למי ששכלו בנסיבות שהמדינה מכירה בהן בן או בת, בן זוג או בת זוג, הורה, אח או אחות כתוצאה משכול אזרחי מוכר. מרכזי הסיוע פועלים באמצעות העמותות "מרכז אלה" ו"בשביל החיים" ובפיקוח משרד הרווחה.
כארבע שנים לאחר הפעלת תוכנית מרכזי הסיוע פנה משרד הרווחה למכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בבקשה לקבל מידע שיסייע בפיתוח מדיניות התמיכה עבור בני משפחה שכולים שאובדנם אינו מוכר ולשיפור דרכי העבודה בתוכנית מרכזי הסיוע עבור בני משפחה שכולים שאובדנם מוכר. כך, מידע זה יסייע גם בבניית מדיניות כללית בתחום הסיוע לשכול האזרחי.
מטרה
מטרות המחקר היו (1) לספק מידע שיסייע לקובעי מדיניות להרחיב את מדיניות הטיפול במשפחות שכולות לכלל המשפחות עם ילדים עד גיל 18 המתמודדות עם אובדן ושכול אזרחי ולטייב את דרכי ההתערבות בתחום זה; (2) להעריך את עבודת מרכזי הסיוע עם משפחות אלה במגוון היבטים, כגון שיטות העבודה ותפיסות אנשי המקצוע בנוגע לעבודה שנעשית.
שיטה
המחקר כלל סקירת ספרות שנועדה ללמוד על ההשפעות של אובדן ושכול אזרחי על הורים וילדים במשפחות שבהן ילדים עד גיל 18, להכיר כלים שמשמשים לאבחון ולהערכה של משפחה בשכול או בטראומה ולבחון מהם העקרונות של הפרקטיקה המיטבית לטיפול בהן. איסוף המידע לסקירה נערך בין החודשים ינואר ואפריל 2023. נוסף על כך נערכו 25 ראיונות עומק חצי מובנים: אחד עשר ראיונות עם בעלי תפקיד במטה משרד הרווחה ואנשי מקצוע; עשרה עם אנשי מקצוע שלמקצועם ממשק עם בני משפחות שכול אזרחי וארבעה ראיונות עם בני משפחות שכול אזרחי שהמדינה אינה מכירה באובדנן. הראיונות בוצעו בחודשים מאי 2022 עד נובמבר 2022. יתר על כן, במחקר זה התבצע ניתוח נתונים (מבחן χ2) מסקר פנימי בנושא שביעות רצון שערך בשנת 2021 מטה משרד הרווחה בקרב מקבלי השירות במרכזי הסיוע.
ממצאים עיקריים
מדיניות התמיכה הנוכחית במשפחות השכול האזרחי אינה מבוססת על שיקולים ענייניים ונראה שהתבססה על השפעות של קבוצות לחץ ולא מתוך מדיניות סדורה. כך למשל האופי הטראומטי או האלים שמיוחס לאובדן במסגרת השכול האזרחי המוכר יכול לאפיין גם שכול אזרחי לא מוכר. בני משפחה שכולים כתוצאה משכול אזרחי מתמודדים עם צרכים רבים, שרובם אינם מקבלים מענה. מדיניות זו מביאה לכך שרוב המשפחות הצעירות (עם ילדים עד גיל 18) המתמודדות עם שכול במשפחה, אינן מקבלות מענים מתאימים מהמדינה. לכן הצורך הראשון במעלה הוא הכרה במשפחות השכול האזרחי שהמדינה אינה מכירה בו כיום. לאחר מכן, זוהו עוד שבעה צרכים מרכזיים של בני משפחה שכולים: סיוע נפשי ללא הגבלת זמן, סיוע כלכלי וליווי תעסוקתי, מיצוי זכויות, מענים בריאותיים, קבלת תמיכה חברתית מן הקהילה בסביבת המשפחה, תמיכה מתמשכת בילדים במסגרות החינוך והנצחה של הנפטרים. מהערכת תוכנית מרכזי הסיוע עלו חוזקות בולטות של מרכזי הסיוע, ובהן ליווי כוללני, חיבור בין ידע מהשדה לידע אקדמי ופיתוח מומחיות באובדן ושכול, איכות ומקצועיות של העובדות הסוציאליות במרכזים ויכולתן לגמישות והחרגת המענה בעת הצורך. בה בעת הועלו אתגרים שמרכזי הסיוע מתמודדים עימם כתוצאה ממדיניות הסיוע למשפחות שכולות, עקב נושאים שקשורים לכוח האדם במרכזי הסיוע, ובשל מענים טיפוליים מוגבלים לבני המשפחות השכולות.
סיכום והמלצות
לשכול יש השפעות קריטיות על הבריאות הנפשית והפיזית של בני המשפחה השכולים. בהתאם, לבני משפחה שכולים יש מגוון צרכים במישורי חיים שונים בטווח הקצר והארוך. צרכים אלה משתנים מאדם לאדם, ובקרב ילדים הם שלובים גם בצורכי השלב ההתפתחותי שבו הילד נמצא. מדיניות התמיכה במשפחות שכול אזרחי המבחינה בין סוגי אובדן נתפסת כבדלנית ומפלה. להלן המלצות נבחרות שעלו מן המחקר:
- מומלץ לפעול להכרה מלאה בכל משפחות השכול האזרחי, וכן לספק סיוע ותמיכה לפי עומק ההשפעות על חייהם של בני המשפחה ולא לפי נסיבות האובדן
- מומלץ להקפיד על מסירת הודעה מרה לכל בני המשפחה השכולים באופן המקצועי ביותר ותוך התאמה תרבותית
- מומלץ לפעול למתן מענה כוללני ומלא יותר לבני המשפחות השכולות במגוון היבטים ותחומי חיים, לרבות בתחומים המשפטי, התעסוקתי והבריאותי, שכיום ההתייחסות אליהם מעטה או נעדרת כליל
- רצוי לשקול את האפשרות שלא להגביל את משך התמיכה לחמש שנים לכל היותר ולהאריך את הטיפול הנפשי שמקבלים בני המשפחה בהתאם לצורכיהם
- מומלץ לפתח דרכי עבודה כוללניות יותר בטיפול בילדים שאיבדו בן משפחה או בת משפחה
- מומלץ להרחיב את המענים הציבוריים לטיפול רגשי ולתמוך בהם כדי לאפשר לכל מי זקוק לקבל את הטיפול המותאם לו
הצעה לציטוט בעברית:
טופורק בר, א., שורק, י. ובן סימון, ב. (2023). מדיניות הטיפול במשפחות עם ילדים שמתמודדות עם אובדן ושכול אזרחי: מחקר הערכה מעצבת. דמ-23-962. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.