תוכנית נוער עולה "מסיכון לסיכוי" – ממצאי מחקר ההערכה

התכנית נוער עולה "מסיכון לסיכוי" מיועדת לבני נוער עולים בני 18-12 אשר נקלעו למצבי סיכון בשל שילוב בין משבר גיל ההתבגרות ובין משבר ההגירה. מטרת התכנית היא לספק טיפול הולם במצבי הסיכון ולהגביר את מאמצי המניעה, באמצעות עבודה משותפת של מגוון גורמים בקהילה הבאים במגע עם בני נוער עולים. התכנית פעלה כפיילוט במספר יישובים. היא תוכננה ומומנה על-ידי משרדי הקליטה, החינוך והרווחה, עמותת "אשלים" והרשויות המקומיות. עמותת "ידידים" הפעילה את התכנית.

התכנית כוונה לתת מענה כוללני לכ-500 עולים מתוך כ-2,000 החיים בכל אחת מהערים שהשתתפו בתכנית. מנהלת הפרויקט הארצית המליצה על מענים במספר תחומים: מרכזי תרבות ופנאי, ליווי ותמיכה לנוער עובר חוק, שימוש במגשרים תרבותיים והכשרה והדרכה של עובדים עם עולים.

הדוח הנוכחי מציג ממצאים מהערכה שנערכה בשלוש ערים – חדרה, אשקלון ונצרת עילית במהלך השנים 2006-2004. מקורות המידע כללו בני נוער, מדריכים ורכזי התכניות, וכן, אנשי מפתח ברמה היישובית וברמה הארצית.

במהלך תקופת ההערכה הופעלו בערים מגוון תכניות בעיקר בתחום הפנאי והפעילות הבלתי-פורמלית. בני הנוער הביעו שביעות רצון רבה מהפעילויות ומיחס הצוות והצביעו על תרומות שונות של התכנית, בעיקר לאיכות שעות הפנאי שלהם במסגרת מועדוני הנוער, שחלקם פועלים עד היום. בנוסף, הצליחה התכנית להשתלב במערכי שיתוף הפעולה הקיימים, בעיקר בחדרה ובנצרת עילית, ואף לחזקם.

עם זאת, ההערכה מצביעה על פערים משמעותיים בין התכנון לביצוע שפגעו והקשו על יכולת התכנית לתת מענה כוללני לנוער עולה בסיכון. קשיים תקציביים שאליהם נקלעה התכנית צמצמו את הפעילות הקיימת, ואף גרמו לאי-ודאות רבה ביחס לעתידה. פעילויות בתחום הפנאי המשיכו, אמנם, לפעול לאורך זמן, אך תכניות חונכוּת ומגשרים בבית הספר ומלווים לנוער עובר חוק הפסיקו לפעול. גם היקף ההשתתפות בתכניות בערים היה קטן משתוכנן. זאת ועוד, התכנית התקשתה להגיע לבני נוער בסיכון גבוה, וכך מרבית בני הנוער שהשתתפו בתכנית למדו במסגרות נורמטיביות. יחד עם זאת, אחוז המעורבים בהתנהגויות סיכון, כגון שימוש באלכוהול, היה גבוה יותר מהאחוז בקרב כלל האוכלוסייה היהודית.

ההערכה גם הצביעה על קשיים בקשר בין המינהלת הארצית לבין העמותה המפעילה בנוגע לקביעת תחומי אחריות ויעדי עבודה. הדבר הקשה על העברת מידע ועל בניית אמון בין המערכות היישוביות למטה ברמה הארצית.

ממצאי המחקר הוצגו בפני המנהלת הארצית, ששימשה כוועדת היגוי למחקר, וכן בפני הוועדות המקצועיות המקומיות, והיוו בסיס לשיפור התכנית. המחקר נערך ביוזמת אשלים ומומן בסיועה.