הנשירה הגלויה והסמויה בקרב בני הנוער

המחקר הוזמן על ידי הוועדה לקידום מעמד הילד בראשות ח"כ תמר גוז'נסקי

ונערך בליווי ובפיקוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת

נשירת בני נוער מבתי ספר היא תופעה המעוררת דאגה בציבור הישראלי בכלל ובמערכת החינוך בפרט. דוח זה נועד לבחון היבטים שונים של תופעת הנשירה בישראל ולעמוד על דרכי ההתמודדות עמה. הדוח מבוסס על הידע האמפירי והתיאורטי הקיים בישראל ובעולם ביחס לתופעה ועל ניתוח סטטיסטי מיוחד ואינטגרטיבי של מחקרים שונים שנערכו בשנים האחרונות על ידי ג'וינט-מכון ברוקדייל, ושל מחקר שנערך על ידי מכון ברוקדייל ואוניברסיטת בר אילן ביחס לרווחה חברתית, התנהגויות סיכון ובריאות של תלמידי בתי הספר בישראל (מחקר ה- HBSC , שהדוח לגביו יוצא גם הוא בימים אלה).

הדוח עוסק הן בנשירה גלויה – המתייחסת לבני נוער שכבר עזבו את מסגרות הלימודים – והן בנשירה סמויה – הקיימת בקרב בני נוער הנמצאים עדיין בבית הספר למרות שהפסיקו להפיק תועלת מהלימודים. בין היבטיה של הנשירה הסמויה ניתן למנות: ריבוי היעדרויות, הישגים לימודיים נמוכים מאד, תחושות של ניכור מבית הספר והתנתקות מהתהליך הלימודי, בעיות התנהגות ובעיות חברתיות בבית הספר.

בין הממצאים המרכזיים של הדוח:

• מסתמנת מגמה ארוכת טווח של צמצום באחוז "הנושרים הגלויים" והתגלו אחוזים גבוהים של תלמידים אותם ניתן לאפיין כ-"נושרים סמויים", המגלים התנהגויות של ניכור וניתוק מבית הספר.
• הסיבות העיקריות לנשירה גלוייה הינן בעיות של הסתגלות למסגרת בית הספר, הן בתחום הלמידה והן בתחום ההתנהגות, שעל פי רוב החלו תקופה ארוכה לפני הנשירה בפועל.
• נמצא דמיון בין הקשיים המאפיינים את "הנושרים הסמויים" לאילו המאפיינים את "הנושרים הגלויים". בשתי הקבוצות נמצאו אחוזים גבוהים של נערים ונערות הסובלים מבעיות במשפחה ומיחסים בעייתיים עם ההורים, דימוי עצמי נמוך, והתנהגויות סיכון, כגון שימוש באלכוהול.
• התגלו בעיות באיכות המסגרות והשירותים העומדים לרשותם של בני נוער שכבר נשרו ממערכת החינוך מבחינת היקף הכיסוי, איכות הלימודים המוצעים להם, ערכן של התעודות שניתן לקבל במסגרות האלטרנטיביות והמידה בה מסגרות אלו מסוגלות לצייד אותם בכלים הדרושים להשתלבות מוצלחת כבוגרים בחברה.

מן הדוח עולה שיש להתייחס לנשירה כאל תהליך, ששורשיו נעוצים בחוויותיהם של כלל תלמידי בתי הספר במסגרת הלימודים הרגילים בבתי הספר ובכיתות הלימוד, והוא נע על רצף בין מצב של נשירה סמויה ועד למצב של עזיבת בית הספר. מכאן, שלמערך הפדגוגי ולעבודה השוטפת של בתי הספר ישנו מקום מרכזי בגיבוש דרכי התמודדות עם הנשירה, לצד שירותי תמיכה בתוך בתי הספר ומחוץ להם. הדוח מעלה את הצורך להתמודד עם שורשי התופעה, כמו גם את הצורך להתייחס להזדמנויות הניתנות לבני נוער שכבר עזבו את המערכת הרגילה. הכנסת הקימה ועדה מיוחדת המשותפת למספר ועדות על מנת לדון ולהמליץ כיצד להיערך לטיפול בתופעה.