בדיקות סינון לאיתור בעיות בשמיעה ובראייה: מחקר הערכה

תכניות סיקור לאיתור בעיות בשמיעה ובראייה באוכלוסייה המבוגרת מופעלות בישראל למעלה מעשור שנים בלמעלה מעשרים מקומות ברחבי הארץ על-ידי אשל ובשיתוף עם קופות החולים ורשויות מקומיות. התכניות נועדו לזהות אנשים עם ליקויים בתפקוד החושים ולהפנותם להמשך בירור ולטיפול בקופות-החולים שבהן הם מבוטחים. לכך יש חשיבות, משום שקשישים רבים אינם מגיעים בעצמם לטפל בליקוייהם והדבר משפיע לרעה על תפקודם הפיזי והחברתי, על עצמאותם ועל איכות חייהם.

המחקר נועד לבחון את התוצאות של בדיקות הסינון, ללמוד על הסיבות לכך שחלק מהמוזמנים לבדיקות כלל אינם באים להיבדק ואת הסיבות לכך שחלק מהנבדקים שהתגלו אצלם בעיות אינם פונים למערכת הרפואית להמשך אבחון ולטיפול בליקויים. זאת, במטרה לסייע לאשל ולגופים שמפתחים ושמפעילים את התכניות, לשפר את יעילותן. במחקר נערך מעקב במשך ארבעה חודשים אחר כ-400 איש שנמצאו לקויים בבדיקות הסינון באחד החושים, או בשניהם, ובמקביל רואיינו כ-100 איש שהוזמנו לבדיקות סינון ולא באו להיבדק.

ממצאי המחקר מלמדים כי:

  • בקרב האנשים שנמצאו לקויים בשמיעה ו/או בראייה, כמחצית היו זקוקים להמשך בדיקה ובירור אצל רופא. ואמנםתוך ארבעה חודשים מבדיקת הסינון, שבעים אחוזים מקרב אלה שנמצאו לקויים בשמיעה, ו-73% ממי שנמצאו לקויים בראייה, פנו לרופא משפחה או לרופא מומחה להמשך בדיקות ולבירור הליקויים שנמצאו.
  • כמחצית מקרב אלה שפנו לרופא קיבלו טיפול, והם מהווים כשליש מאלה שנמצאו עם ליקויים בתפקוד החושים.
  • wארבעה חודשים אחרי בדיקות הסינון דיווחו 19% מהנבדקים שנמצאו לקויים בשמיעה, ו-25% מהנבדקים שנמצאו לקויים בראייה, על שיפור בתפקוד החושים; כולם היו מקרב אלה שפנו לרופא וקיבלו טיפול רפואי.
  • wהסיבות העיקריות לכך שחלק מהאנשים לא פנו לרופא בעקבות איתור הליקויים, או כלל לא הגיעו לבדיקות הסינון למרות שנשלחה אליהם הזמנה, קשורות, לדבריהם, לחוסר אמון בכך שהטיפול יעזור או שניתן לפתור את הבעיה; בקבלת טיפול בעבר או בהווה ללא הצלחה. כ-25% מהאנשים דיווחו על מחלות אחרות וליקויים בתפקוד ובניידות, המקשים עליהם את ההגעה למרפאות הקופה. בנוסף, כ-25% מהמוזמנים שלא באו להיבדק דיווחו שהם לא קיבלו את מכתב ההזמנה.
  • למרות שהפניית האנשים שנמצאו לקויים בתפקוד החושים לבדיקות נוספות ולטיפול במערכת הרפואית מהווה חלק אינטגרלי מהתכנית, ההפניה חשיבותו בוצעה רק באופן חלקי. כמחצית מקרב הנבדקים דיווחו על קבלת מכתב הפניה המפרט את תוצאות הבדיקה, ופחות משליש מהם אמרו שהוסבר להם לאן עליהם לפנות.

ממצאי המחקר מלמדים כי לבדיקות סינון יש תרומה משמעותית באיתור קשישים הלקויים בתפקוד החושים, וכי הן מהוות גורם המניע תהליך של אבחון וטיפול. לפיכך, נראה כי יש תועלת בתוכניות הקיימות וכי יש מקום להמשיך ולפתחן. במקביל, יש צורך לנקוט באמצעים נוספים כדי להבנות ולשפר את מערך המעקב בכל שלבי התוכנית. יש צורך לבנות מערך מעקב כוללני יותר, מההזמנה לבדיקות ועד למעקב ממושך אחרי הנבדקים, שיכלול גם ערוצי תקשורת בין התוכניות לבין קופות קופות-החולים של הנבדקים. בנוסף, יש צורך להתמודד עם המחסומים בנגישות לשירותים העומדים בפני חלק מהקשישיםבנגישות, בשלבים שונים של התכנית, אשר מגבילים אותם מלהיבדק ומלקבל טיפול.

ממצאים ראשונים של המחקר הובאו לידיעת מפתחי התוכנית ושימשו בסיס לשיפור מערך המעקב אחרי הנבדקים ואחרי אלה שלא מגיעים לבדיקות. הממצאים המלאים הועברו לרכזי התכניות ולרשויות המפעילות את התכניות ברחבי הארץ, במטרה לשפר את יעילות התכניות ואת תוצאותיהן. המחקר נערך בשיתוף אשל, האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל.