רופאים מומחים בישראל: מאפייני העסקה והשלכות על חיי העבודה שלהם

התחרות בין קופות החולים, שגברה מאז החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, הביאה לפיתוח מואץ של הרפואה המקצועית (רפואת המומחים) בקהילה, שקופות החולים מספקות. במקביל, בתי החולים הרחיבו את שירותי רפואת המומחים שלהם במסגרת מרפאות החוץ. כתוצאה מהתרחבות זו, רופאים מומחים רבים, במיוחד בתחומי המומחיות הניתנים הן בבית החולים והן במרפאות בקהילה, עובדים במספר מסגרות ארגוניות לפי אופני העסקה שונים. לתופעה זו עשויות להיות השלכות על חיי העבודה של הרופאים, על יכולתם של ארגוני הבריאות להשפיע על התנהגות הרופאים ועל היבטים של איכות בטיפול.

מטרות המחקר

• לבחון את היקף תופעת העבודה במספר מסגרות ארגוניות בקרב רופאים מומחים בישראל
• לאפיין את אופני ההעסקה השונים: מספר המסגרות בהן הרופאים מועסקים, מעמד בעבודה, הארגונים המעסיקים, מקום מתן הטיפול, סוג התגמול וחלוקת הזמן בין עבודה בבית החולים לעבודה בקהילה
• לבחון ממדים נבחרים בתהליך מתן הטיפול לחולים
• לבחון את השלכות ההעסקה במספר מסגרות על חיי העבודה של הרופאים מן ההיבטים של עומס ושחיקה בעבודה, המחויבות למקום העבודה העיקרי ושביעות הרצון מן העבודה

לשם כך, ערכנו מחקר במחצית השנייה של שנת 2001 בקרב מדגם של רופאים המומחים בשישה תחומי מומחיות המייצגים את מתן שירותי הרפואה המקצועית/שניונית בישראל. נבחרו מקצועות רפואיים ששירותיהם ניתנים הן במרפאות החוץ בבית החולים והן במרפאות בקהילה, בחלקם רוב השירות ניתן בקהילה – עיניים, עור, אף-אוזן-וגרון ואף גינקולוגיה, ובחלקם שיעור גבוה יותר מהשירות ניתן בבית החולים – קרדיולוגיה וכירורגיה כללית. איסוף הנתונים נעשה באמצעות סקר דואר, שעליו השיבו 890 רופאים (שיעור היענות של 63%).

ממצאים עיקריים

• רוב הרופאים בששת תחומי המומחיות שבמחקר (84%) עובדים ביותר ממסגרת אחת.
• לעבודה במספר מסגרות יש השלכות שליליות של תחושת עומס יתר בעבודה, של שחיקה בעבודה בהיבטים של עייפות פיזית ושחיקה קוגניטיבית, של שביעות רצון נמוכה ופחות מחויבות (נמשכת) למקום העבודה העיקרי.
• עבודה במספר מסגרות קשורה גם למספר רב של שעות עבודה שבועיות, שגם הן תורמות לרבות מתופעות אלה.
• לאור ממצאים אלה, חשוב לבחון לעומק את ההצעות להפחית את מספר המסגרות שרופאים מומחים עובדים בהן. ממצאי המחקר יסייעו לכמת את מידת היכולת של שינוי כזה לשפר את איכות חיי העבודה ואת תפקוד הרופאים.

ממצאי המחקר הוצגו בפני ראשי האיגודים המדעיים הנוגעים בדבר, בפני קובעי מדיניות במשרד הבריאות, בקופות החולים ובהסתדרות הרפואית, ואף בכינוסים מקצועיים בארץ ובחו"ל.

המחקר מומן בסיוע מענק מחקר מן המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות.