סטיגמה בתחום בריאות הנפש: עמדות, התנסויות והתמודדויות של הורים לאנשים המתמודדים עם מחלה פסיכיאטרית

הורים למתמודדים עם מחלה פסיכיאטרית נתקלים בסטיגמה. תופעת הסטיגמה כוללת מרכיבים קוגניטיביים רגשיים והתנהגותיים ומתבטאת בקישור בין קבוצה של אנשים לבין תכונה שלילית ובעקבות זאת דחייה ואפליה כלפי אותו אדם או קבוצה. פעמים רבות מגבירות חוויות אלה את העומס הרגשי הכבד המוטל עליהם ממילא. כך, למשל, עלולה הסטיגמה להרחיק מהם אנשים קרובים, לצמצם את התמיכה החברתית והרגשית בהם ולהציבם מול הצורך להתמודד עם האשמות, עם חוסר הבנה ועם העדר אמפתיה כלפיהם. מלבד זאת, ההורים עלולים להפנים את הסטיגמה החברתית, להאמין בתכונות המיוחסות להם ובעקבות זאת לפתח רגשות אשם ובושה.

מחקר זה מנסה לבחון, לראשונה בארץ, את חוויותיהם של הורים למתמודדים עם מחלה פסיכיאטרית, כדי להאיר את תופעת הסטיגמה מנקודת מבטם של החולים ושל בני משפחותיהם. המחקר הוא אחד בסדרת מחקרים הנערכת בשיתוף עם שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות והבוחנת את נושא הסטיגמה בבריאות הנפש בישראל במטרה להצביע על כיווני התערבות רצויים. מחקר נוסף בסדרה התמקד בסטיגמה של האוכלוסייה הכללית כלפי טיפול נפשי וכלפי אנשים שחלו במחלה פסיכיאטרית ומחקר שלישי התמקד בתפיסותיהם ובהתנסויותיהם של אנשים המטופלים במרפאות ציבוריות לבריאות הנפש.

במחקר הנוכחי רואיינו 52 הורים למתמודדים מעל גיל 18. המדגם אמנם מוגבל ואינו מייצג (כמעט כל המרואיינים משתתפים בקבוצות ובארגוני הורים למתמודדים, ומתמודדים כבר זמן ממושך עם מחלת הבן או הבת), אך הוא מאפשר לקבל תמונה ראשונית על נושא זה, שכמעט ולא נחקר עד היום בישראל ובעולם.

המחקר בחן את חוויותיהם של הורים שנתקלו בסטיגמה מצד גורמים שונים, כגון חברים, בני משפחה וגורמים במערכת הטיפולית, ואת השפעתה של הסטיגמה על הקשרים בתוך המשפחה ומחוצה לה מנקודת מבטם. בנוסף לכך, נבחנו דרכי התמודדותם של ההורים עם הסטיגמה, ובכלל זה, הסתרת המחלה; התרחקות והימנעות ממצבים ומאנשים שיש חשש שיגיבו בצורה סטיגמטית; פעילויות הסברה שההורים לוקחים על עצמם כלפי אנשים אחרים; הדגשת תכונות חיוביות של המתמודדים עם מחלת נפש ושל בני משפחותיהם.

לאור הממצאים, מועלות בדוח דרכי פעולה אפשריות אשר יכולות לסייע להורים, כגון:

  • לדאוג לכך שהמערכת המטפלת תספק למשפחות מידע בנושאים של אטיולוגיה ומהלך המחלה, כבר בשלבים הראשונים של ההתמודדות עם המחלה
  • לבצע פעולות להפחתת תחושת האשמה והדגשת תכונותיהם החיוביות של המתמודדים ושל בני משפחתם
  • לפתח ולחזק מערך לליווי ולתמיכה אישיים של הורים שיינתנו על-ידי הורים אחרים, בפרט בשלבים הראשונים, וזאת בצד עידוד הפּנייה לארגונים ולקבוצות

המחקר מומן בסיוע המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות.

אזכור הפרסום בספרות האקדמית

Struch, N., Levav, I., Shereshevsky, Y., Baidani-Auerbach, A., Lachman, M., Daniel, N., & Zehavi, T. (2008). Stigma experienced by persons under psychiatric care. Israel Journal of Psychiatry and Related Sciences45(3), 210.

Sykes, I., Menashe, E., Lazerwitz, E., Vlodavsky, A., & Zaga-Shabbat, L. (2007). Reflections on an effort to develop a cross-disability consciousness inclusive of people with psychiatric disabilities. Disability Studies Quarterly27(4).

Hirschmann, D., Volovic Shushan, S., & Bareket-Srulevitch, O. (2014). The importance of an Occupational-based Family Therapy in mental health: a survey study of occupational therapists’ perspectives. World Federation of Occupational Therapists Bulletin70(1), 22-29.