מִפקד יוצאי אתיופיה בארבע שכונות ביבנה

בשנים 2000-2002 משרד הקליטה, בשיתוף הרשויות המקומיות, הקים בעשרה יישובים ברחבי הארץ מוקדים שכונתיים בשכונות שבהן קיימים ריכוזים גדולים של עולי אתיופיה. תפקיד המוקד השכונתי הוא לרכז את הטיפול בעולים אלה מול הרשות המקומית, ולקדם פיתוח שירותים ותכניות בעבורם, תוך כדי הגברת שיתוף הפעולה בין גופים שונים, איגום משאבים ושיתוף הקהילה.

על מנת לעמוד על הצרכים של העולים במגוון תחומים, ולספק תשומות של מידע לעבודת המוקד, נערכים בכל השכונות הללו מִפקדים של כל משקי הבית של יוצאי אתיופיה בשכונה. בדוח זה, הרביעי בסדרת הדוחות על המִפקדים, מובאים נתוני הסקר שנערך בארבע שכונות ביבנה. ביבנה, בניגוד לשאר היישובים, נערך הסקר על מדגם של משפחות בכל אחת מארבע שכונות שבהן מתגוררים ריכוזים גדולים של עולי אתיופיה. בסך-הכל נאסף מידע על 122 משפחות.

מספר כיוונים מרכזיים עולים מתוך הנתונים:

• רוב יוצאי אתיופיה ביבנה (75%) נמצאים בארץ 6-10 שנים, והשאר נמצאים תקופה ארוכה יותר.
• שיעורי התעסוקה בגילים 18-64 עומדים על 34% בקרב הגברים ו-29% בקרב הנשים. שיעורים אלה נמוכים, גם בהשוואה לעולי אתיופיה ביישובים אחרים.
• אחוז המועסקים הגבוה ביותר הוא בגילים 26-44: 72% מהגברים ו-45% מהנשים, אולם הוא יורד בצורה משמעותית החל מגיל 45.
• כל הגברים ורובן המכריע של הנשים בקבוצת הגיל 22-25 לומדים, משרתים בצבא, עובדים או מחפשים עבודה.
• עם הוותק בארץ, חל גידול משמעותי באחוז המשפחות הדו-הוריות בהן שני בני הזוג מועסקים. לעומת זאת, לא נמצא גידול בשיעור ההורות היחידות המועסקות.
• הגברים הבלתי מועסקים ציינו שהם זקוקים בעיקר לסיוע בשלב ההשמה – יצירת קשר ראשוני עם מעסיקים. הנשים זקוקות בעיקר לסיוע במימון סידור לילדים.
• רמת השליטה של העולים בעברית, על פי הערכתם העצמית, נמוכה: כ-20% מדווחים שאינם מסוגלים כלל להבין ולשוחח שיחה פשוטה בעברית, וכ-65% אינם מסוגלים כלל לקרוא ולכתוב מכתב פשוט בעברית. הם מצהירים על רצונם ללמוד עברית ומעדיפים לעשות זאת במסגרת קורס בשעות אחר-הצהריים או הערב.
• כל הילדים בגילים 3-13 נמצאים במסגרות חינוכיות. שמונים ושמונה אחוזים מהפעוטות בגיל שנתיים משולבים במסגרת. אחוז זה גבוה בהרבה מהשיעור הארצי בקרב ילדים יהודיים. מצד שני, נמצאה נשירה של 5% בקבוצת גילאי 14-17.
• רק 40% מבני 6-13 ו-28% מבני 14-17 המתגוררים בקהילה משתתפים בתכניות העשרה ותמיכה לימודית אחרי שעות הלימודים הרגילות. לדברי ההורים, כ-60% מהילדים בגיל בית-ספר זקוקים לעזרה בלימודים ואינם מקבלים אותה. יש מקום לפעול להרחבת הסיוע בלימודים וגם היקף ההשתתפות בתכניות חינוכיות בשעות אחר-הצהריים.
• תשעה אחוזים מהגברים הבוגרים ו-2% מהנשים פעילים כיום בהתנדבות, אולם שיעור משמעותי מקרב הלא פעילים (26% מהגברים ו-11% מהנשים) הצהירו על נכונותם להירתם לפעילות למען הקהילה.
• רוב המשפחות (82%) מרוצות מהשכונה בה הן מתגוררות, בייחוד מהמיקום הגיאוגרפי, השקט והניקיון, וכן מהקשרים הבין-אישיים בשכונה והקרבה לשירותים.

ממצאי הסקר מהווים תשומה לתכנון תכניות התערבות בעבור הקהילה של עולי אתיופיה ביבנה.

מחקר זה בוצע ביוזמת המשרד לקליטת העלייה ובמימונו, כחלק מתכנית פיתוח המוקדים.

אזכור הפרסום בספרות האקדמית

Offer, S. (2004). The Socio‐economic integration of the Ethiopian community in Israel. International Migration, 42(3), 29-55.

Offer, S. (2007). The Ethiopian community in Israel: Segregation and the creation of a racial cleavage. Ethnic and Racial Studies, 30(3), 461-480.

King, J. Employment of Ethiopian Immigrants.