ענת גלעד

מטרות המחקר היו: להציג תמונת מצב של תופעת הנשירה בקרב תלמידים בחינוך הבדואי בנגב ושל היקפה; לבחון את הצרכים, החסמים והאתגרים בהתמודדות עם תופעת הנשירה, כפי שתופסים אותם בעלי תפקידים, גורמי מפתח ואנשי מקצוע מרכזיים העוסקים בנושא הנשירה ממחוז דרום של משרד החינוך ומשרד הרווחה והביטחון החברתי ומן הרשויות הבדואיות בנגב; לגבש כיווני פעולה לטיפול בתופעת הנשירה בקרב תלמידים בחינוך הבדואי בנגב.

עבודה זו נערכה ביוזמת צוות המחקר במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל ומטרתה הייתה לספק למקבלי החלטות תמונת מצב על צעירים בישראל (בני 18 עד 44) בתקופת מגפת הקורונה, בחלוקה לשלושה נושאים מרכזיים: מצב בריאותי ומצב נפשי; תעסוקה ומצב כלכלי; אמון בגופי השלטון.

מטרת-העל של המחקר היא ללמוד לעומק על יישומו לאורך זמן של המודל ”אימוץ עם קשר“ בישראל ועל עקרונות הפרקטיקה המיטבית, על פי הניסיון שהצטבר בשנים האחרונות במקרים החלוציים.

מטרות המחקר הן ללמוד לעומק על הנעשה בשלושה שפ"חים המפעילים בעבודתם מודלים ייחודיים ולבחון את תפיסותיהם של אנשי המקצוע בנוגע לחדשנות של מודלים אלה ובנוגע לעקרונות הפרקטיקה המיטבית להפעלת השפ"חים.

מסמך זה מתמקד בשישה אתגרים מרכזיים בחייהם של ילדים ובני נוער שהועצמו נוכח משבר הקורונה: קשיים בתחום הלימודי; עלייה במספר הילדים החווים מצוקה נפשית והמצויים בסיכון לאובדנות; התגברות העוני והיעדר ביטחון תזונתי; התגברות תופעות של בריונות וניצול במרחב הווירטואלי; הקושי באיתור ילדים נפגעי התעללות והזנחה ובהגנה עליהם; והקשיים בטיפול בילדים בסידורים חוץ ביתיים.

המחקר נועד לתאר את מערך התפקידים ואת דרכי העבודה בשירותי האומנה לילדים עם מוגבלות ולסייע באיתור כיווני פיתוח חדשים שלהם.

במרבית המדינות שהותקנו בהן תקנות לשעת חירום המגבילות את חופש התנועה לשם התמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה, הוחרגו ילדים שהוריהם חיים בנפרד ממגבלת חופש התנועה. המסמך סוקר את האתגרים הניצבים בפני הורים במצבי פרידה או גירושין הנדרשים לקיים את חלוקת זמני השהות המוסדרת ביניהם בצו בית המשפט, כמו גם את דרכי ההתערבות ואת ההמלצות שמספקות המדינות השונות למשפחות.