PA

[שם הפרסום]

[מחברים]

(הודעת פרסום - [מס' הפרסום])

[טקסט]

תמצית מחקר

פרסום מלא [(אנגלית)]




EXECUTIVE SUMMARY


ועדות החלטה בישראל: ארגונן, תהליכי עבודתן ותוצאותיהן: דוח מסכם

מחברים: טלל דולב, רמי בנבנישתי ואמנון טימר בשיתוף עם נטע אורן, גלית אורן ותמי סורקיס

(תמצית מחקר - דמ-01-382)

ועדות החלטה, הפועלות במסגרת המחלקות לשירותים חברתיים, מהוות מסגרת לדיון בצוות בינשירותי ורב מקצועי, לצורך אבחון וקבלת החלטות לגבי תכניות טיפול בילדים הזקוקים להתערבות אינטנסיבית של רשויות הרווחה. ועדות אלה מהוות צומת רב חשיבות בהקצאת משאבים והתערבויות לילדים ולבני נוער בסיכון, ולהחלטות המתקבלות בהן השפעה מכריעה על חייהם של הילדים וההורים כאחד. בשנים האחרונות, הוקדשה מחשבה רבה לשיפור עבודתן של ועדות ההחלטה. מחשבה זו הניבה את הוראות התע"ס, שמתוקפן פועלות ועדות ההחלטה ובמסגרתן הוגדרו מחדש תפקידיהן של הוועדות ודרכי עבודתן. הוראות התע"ס מבטאות את מדיניות מטה משרד העבודה והרווחה ביחס לדרכי הפעולה הרצויות של הוועדות. יחד עם זאת, ההוראות לא גובשו מתוקף חוק.  לאור חשיבותן של ועדות ההחלטה ולאור קיומן של הוראות תע"ס חדשות יחסית, יזמו השירות לילד ונוער ואגף המחקר והתכנון במשרד העבודה והרווחה מחקר ארצי, המכוון לבחון את דרכי העבודה של הוועדות ואת תפקודן בתחומים שונים.
 
מטרת מחקר זה הייתה לסייע לשירות לילד ולנוער בתכנון ובשיפור דרכי העבודה של הוועדות, בגיבוש תוכניות הכשרה לרכזים ובגיבוש נוהלי עבודה יעילים וישימים בתחומים השונים של עבודתן. בין היתר התמקד המחקר בתחומים כגון: הגשת המידע והפצתו, תיעוד, דרכי קבלת החלטות, הגדרת תפקידי המשתתפים ושיפור השיתוף הבינשירותי בוועדות ההחלטה בשלבי הפעולה השונים.

במסגרת המחקר נאסף מידע במגוון כלים: נותחו נתונים מנהליים מריכוזי הנתונים הנמסרים למפקחים, הופצו שאלונים למילוי עצמי לכלל רכזי ועדות ההחלטה, נערכו תצפיות במדגם ועדות החלטה, נערכו ראיונות עומק עם אנשי מפתח קובעי מדיניות במשרד העבודה והרווחה ובמשרדים וארגונים אחרים המעורבים בעבודת הוועדות ונאסף מידע מהעובדים הסוציאליים אודות מדגם ילדים שנדונו בוועדות. 

היקף ואופי הפעילות והתפקידים של ועדות ההחלטה
בין 10,000 ל-11,000 ילדים מובאים לדיון בכמאתיים וועדות החלטה מדי שנה. בשנת 1997 הובאו לדיון 8,967 ילדים ב-80% מהוועדות. שליש מבין הילדים עליהם התקבל מידע (2,989 ילדים) הינם ילדים שהדיון הראשון בעניינם התקיים בשנה זו. לשני שלישים מהילדים כבר התקיימו דיונים קודמים. רוב הילדים בהם דנו בוועדות היו מעל גיל 7. רק אחוז קטן מהילדים היו בגיל הרך - דבר המצביע על הנטייה להימנע מהבאת ילדים בגיל זה לוועדות. חלק מילדים אלה מובאים לדיון בוועדות אחרות, כגון ועדת מעונות.

התגלתה שונות רבה בין הוועדות השונות. אנשי המפתח שרואיינו דיווחו שוועדות מסוימות נוטות להתמקד בנושא ההוצאה מהבית, במקום בתכנון טיפול במקרים בהם לא נדרשת בהכרח הוצאה מהבית. ואכן, ממצאי המחקר מעידים על כך שיותר ממחצית הילדים מובאים לוועדות החלטה לצורך דיון בהוצאתם מהבית ורק אחוז קטן יחסית מובאים לצורך התייעצות או דיון חוזר. כמו כן נמצא כי רק מעט מהוועדות רואות עצמן כמלוות את הטיפול בילד ועוקבות אחריו לאורך זמן וכי המעקב אחר ההחלטות וביצוען אינו מתנהל באופן סדיר.

רובן המכריע של הוועדות מתמקדות בדיון ברמת הפרט וברוב המקרים אינן משמשות צוות חשיבה המרכז מידע ברשות המקומית אודות צורכי כלל הילדים בסיכון ומשפחותיהם ואודות הפערים בין השירותים הקיימים לנדרשים. 
 
רכזי הוועדות
רוב רכזי ועדות ההחלטה הם עובדים סוציאליים ותיקים ולרובם (62%) ניסיון של לפחות שלוש שנים בריכוז הוועדה. כמחצית מהרכזים עובדים במשרה מלאה במחלקה והשאר בהיקף מישרה קטן יותר.
 
רק כמחצית הרכזים עברו קורס מרכזי ועדות החלטה כפי שמורה התע"ס. עם זאת, רכזים רבים עברו קורסים אחרים אשר עשויים לעזור להם בעבודתם כרכזי ועדות. כמעט כל הרכזים ממלאים תפקידים נוספים במחלקות, כאשר רובם (62%) ממלאים בנוסף לתפקיד הרכז גם תפקיד של עובד כוללני או עו"ס משפחה. תפקידים נוספים של הרכז עשויים להקשות עליו ולהותיר זמן מועט לתפקידו כרכז. מצד שני,  תפקיד ניהולי בכיר של הרכז עשוי להעיד על מעמד הוועדה ולסייע בהפעלתה וביישום החלטותיה.

רובם המכריע של הרכזים דיווחו שהם ממלאים את מרבית התפקידים המוגדרים בתע"ס כתפקידי מרכזי ועדות. יחד עם זאת, תצפיות שנערכו במסגרת המחקר הצביעו על כך שהרכזים ממלאים בפועל רק חלק מהתפקידים הנתפסים כחלק מניהול הדיון המקצועי. נמצא כי הרכזים אינם תמיד ממלאים באופן עקיב תפקידים הקשורים בהכנת החומר לדיון בוועדות, בהפצתו ובמעקב אחר ביצוע ההחלטות ולעיתים קרובות אינם מנהלים בעצמם את הדיונים, אלא מתמקדים ברישום הפרוטוקול.

מאפייני הילדים והמשפחות המובאים לוועדות
בחינת המאפיינים והצרכים של הילדים ומשפחותיהם שהובאו בפני ועדות ההחלטה מעלה שמדובר בילדים ובמשפחות בעלי צרכים בתחומים רבים. אחוז ניכר מהילדים חיים בסביבות משפחתיות שעלולות להיות מסכנות: אחוזים גבוהים של הילדים חיים במשפחות חד הוריות, אחוז גבוה מהמשפחות הן משפחות בנות ארבעה ילדים ויותר, מחצית הילדים חיים במשפחות בהן ראש משק הבית אינו עובד ומחצית הילדים חיים במשפחות בהן לפחות אחד ההורים סובל מבעיה חמורה בתפקודו החברתי (מחלת נפש, התמכרות, עבריינות) העשויה להשפיע על תפקודו כהורה. שליש מהילדים חיים במשפחות בהן יש אלימות פיזית בין ההורים.

הילדים סובלים ממגוון רחב של בעיות בטיפול ההורי הניתן להם. כ-15% סובלים מהתעללות פיזית, כ-10% סובלים או יש חשד שהם סובלים מהתעללות מינית. כשליש מהילדים סובלים מהזנחה פיזית וכמחצית, מהעדר השגחה מתאימה. ביחס לשלושה רבעים מבין הילדים צוינו בעיות בקשר הרגשי בינם לבין הוריהם. בקרב הילדים עצמם נמצא אחוז גבוה של ילדים עם בעיות בהתנהגות בבית הספר או בגן   (83%) ובהישגים לימודיים (56%). לרבים מהילדים בעיות בתחום הרגשי.

הממצאים מרמזים על כך שלוועדות מובאים הילדים במצבי הסיכון הקשים יחסית, והן עדיין אינן מהוות פורום להתייעצות ביחס לילדים במגוון רחב של מצבי הסיכון. לילדים המובאים בפני הוועדות מאפיינים דומים לאלה של הילדים בטיפול פקידי הסעד וילדים ששהו בפנימיות טיפוליות ושיקומיות. אחוז הילדים הסובלים מבעיות בסביבה המשפחתית ובטיפול ההורי בקרב הילדים שהובאו לוועדות גבוה יחסית לאחוזים שנמצאו בקרב כלל הילדים המוכרים למחלקות לשירותים חברתיים.


השירותים הניתנים לילדים ולמשפחותיהם
נמצא כי היקף השירותים הניתן לילדים המובאים בפני ועדות ההחלטה דומה לזה שניתן לילדים שנמצאו בטיפול פקידי סעד וגדול בהרבה בהשוואה לשירותים הניתנים לכלל הילדים והמשפחות המוכרים למחלקות לשירותים חברתיים. ממצאים אלה מצביעים על השקעה גדולה יחסית בהתערבות בקרב הילדים והמשפחות בטרם הבאתם לועדות ההחלטה. יחד עם זאת, כרבע מהילדים אינם מקבלים שירותים כלל. השירות הניתן לאחוז הגבוה ביותר של ילדים, הוא מסגרת אחר צוהריים, או מסגרת יומית לגיל הרך. 

האפקטיביות של ההתערבות הניתנת לילדים ולמשפחות בהפחתת מצבי הסיכון קשורה לא רק לשירותים הניתנים אלא גם למידת שיתוף הפעולה וליכולת השינוי של ההורים. הממצאים מעלים ספקות ביחס ליכולת השירותים לסייע בשיקום המשפחות. על פי הערכת העובדים, פחות ממחצית ההורים מוכנים לשתף פעולה עם הטיפול ורק אחוזים קטנים (20%) הם בעלי יכולת שינוי.

דרכי העבודה בוועדות
עבודה רב מקצועית: אחד העקרונות המרכזיים של ועדות ההחלטה הוא היותן ועדות רב מקצועיות ובין שירותיות. הממצאים מצביעים על כך שיש ניסיונות לשתף מספר רב של אנשי מקצוע מסוגים שונים בדיוני הוועדה ושקיימת מידה רבה של שביעות רצון משיתוף זה. עם זאת, המגמה אינה אחידה בכל הוועדות. בכשליש מהוועדות לא משתתפים אנשי מקצוע משירותים אחרים כלל ובשליש נוסף נוכח רק נציג של שירות נוסף אחד. בולט העדרם של משתתפים ממערכת החינוך באחוז גדול מהדיונים על ילדים בגילאי בית הספר, והעדרן של אחיות בריאות הציבור בכמחצית הדיונים ביחס לילדים בגיל הרך.
    
השתתפות הורים בוועדות: מרבית הרכזים ואנשי המפתח סוברים, שחשוב לשתף הורים וילדים בוועדות. נמצא כי השתתפות ההורים בדיוני הוועדה גבוהה יחסית למצופה, אך עדיין ההורים משתתפים רק בכמחצית הדיונים. הממצאים מצביעים גם על שונות בין ועדות ובין מחוזות במידת העקיבות של הזמנת הורים לוועדות. נראה כי  חלק מהבעייתיות היא טכנית, כגון בעיות של תיאום זמנים. יחד עם זאת, בתצפיות ובדיונים עם הרכזים עלו גם קשיים בהגדרת מקומם של ההורים בוועדות ותפקידם, הכנת ההורים וצורך בהכשרה ביחס לאופן בו ניתן לשתף הורים בוועדות באופן יעיל ומכבד. 

השתתפות ילדים בוועדות: שיעור הילדים המשתתפים בוועדות העוסקות בעניינם הוא נמוך במידה משמעותית מזה של ההורים. רק 5% מהרכזים ציינו כי הילדים בגיל המתאים מוזמנים תמיד לדיוני הוועדות, 38% ציינו כי ילדים מבוגרים מוזמנים לעתים קרובות מאוד או לעתים קרובות. יותר ממחצית מהרכזים ציינו שהילדים מוזמנים לעתים רחוקות, או אף פחות מכך. מקרב הילדים שבחנו את הטיפול בהם בוועדה, רק כ-20% השתתפו בדיונים בעניינם, ושיעור זה עולה לכ-25% בקרב ילדים בני 12-18. נמצא כי הרכזים מגלים חששות והתלבטויות רבים ביחס לאפשרות ולתרומה של שיתוף ילדים בוועדות.

החומר המוגש לוועדות: לפי הוראות התע"ס, דיוני הוועדה צריכים להיות מבוססים על דוחות כתובים המוגשים למשתתפים לפני הוועדות. שאלוני הרכזים, התצפיות ושאלוני הילדים, מצביעים על כך שאכן, ברובן המכריע של הוועדות מוגש למשתתפים חומר כתוב. בדרך כלל נכללים בחומר המוגש למשתתפים דוחות נוספים על הדוחות הסוציאליים. יחד עם זאת, בניגוד להוראות התע"ס, ברוב המקרים החומר אינו מופץ לחברי הוועדה מראש אלא בעת הדיון והתצפיות הצביעו על כך, שראשיתו של כל דיון מוקדש לקריאת החומר על ידי המשתתפים.

הערכת הרכזים את איכות המידע המוגש לוועדה היא גבוהה בדרך כלל. למשל, רוב הרכזים מעריכים כי המידע מאורגן ומסודר. רוב הרכזים סברו גם שהמידע מתייחס לכל ההיבטים הרלבנטיים והוא בדרך כלל מלא. יחד עם זאת, התצפיתנים ציינו שלעתים קרובות הוועדה נתקלת במצב של מחסור במידע הנחוץ לדיון.

תהליך הדיון בוועדות: הממצאים מצביעים על כך שדיוני הוועדות מתקיימים באווירה טובה ותוך שיתוף פעולה וכבוד ההדדי בין המשתתפים. עוד נמצא כי למשתתפים הבכירים יש השפעה רבה יותר על ההחלטות. בבחינת תהליכי העבודה בוועדות באמצעות התצפיות והשאלונים, בלט העדר שלב מובחן של ניתוח המידע ובחינת משמעויותיו והעדר תהליך מסודר של העלאת אלטרנטיבות ובחירה ביניהן. 

החלטות הוועדות  
ביותר ממחצית מהדיונים התקבלה החלטה לגבי הוצאת הילד מהבית. כשני שלישים מההחלטות על סידורים חוץ ביתיים היו החלטות לסידור בפנימיות.

הן ההחלטות על עצם ההוצאה מהבית והן ההחלטות על המסגרת אליה יוצאו הילדים, קשורות בגיל הילד. החלטה על הוצאה מהבית התקבלה לגבי 33% מבין הילדים בני 0-6 וכולם הוצאו למשפחות אומנה, למשפחה המורחבת או שהוחלט לפתוח בהליכי אימוץ. לעומת זאת, הוחלט להוציא מהבית 75% מבין הילדים בני 12-18 ולגבי רובם המכריע (62%) הוחלט על טיפול בפנימייה.
 
ניתוח סטטיסטי הצביע על קשר בין מספר רב של משתנים העשויים להעיד על רמת הסיכון בה נמצא הילד לבין הערכת העובדים את רמות הסיכון בהן נמצאים הילדים.  נמצא קשר בין רמת הסיכון בה נמצא הילד על פי הערכת העובדים, לבין קיום אלימות בין ההורים, התעללות פיזית או מינית בילד, הזנחה, בעיות רגשיות, בעיות התנהגות של הילד ובעיות בהישגים הלימודיים. ניתוח רב משתני הצביע על מידה של עקיבות בהחלטות העובדים על רמת הסיכון של הילדים בהתבסס על משתנים אלה. 

ואולם, בניתוח לא נמצא קשר בין מרבית המשתנים האלה לבין החלטות הוועדות האם להוציא ילדים למסגרת חוץ ביתית. מבין המשתנים שנמנו, רק הזנחה פיזית נמצאה משפיעה באופן מובהק על הסיכויים להחלטה על הוצאה מהבית. הערכת הסיכון עצמה נמצאה קשורה להחלטה: נמצא שסיכוייהם של ילדים הנמצאים בסיכון או בסיכון גבוה גבוהים בערך פי שניים להיות מוצאים לסידור חוץ ביתי מהסיכויים של ילדים שהעובדים העריכו שהם לא כל כך בסיכון או לא בסיכון כלל. אולם, לגיל הילדים השפעה רבה יותר על ההחלטה להוציא את הילדים מהבית. לילדים בקבוצות הגיל הגבוה (12-17) סיכויים של בערך פי שישה להיות מוצאים מהבית בהשוואה לילדים בגיל הרך. כמו כן, לילדים שאחיהם נמצאים בסידור חוץ ביתי, סיכויים גדולים פי שלושה משל ילדים אחרים באותם מצבים להיות מוצאים מהבית.

המחקר מצביע על מספר גורמים נוספים לבד ממאפייני הילדים שעשויים להיות בעלי השפעה על ההחלטות המתקבלות בוועדות. השערה שהועלתה על ידי רבים מהמרואיינים היא שההחלטות משקפות במידה רבה  את ההיצע המוגבל של השירותים הקיימים. כלומר, החלטות רבות על הוצאה מהבית עלולות לנבוע מהעדר מענים מתאימים בקהילה, ולאו דווקא משום שזו האלטרנטיבה הנתפסת כמענה הטוב ביותר לצורכי הילד. ייתכן גם שלהעדפות מקצועיות של חברי הוועדות יש השפעה על ההחלטות.

מעקב אחר ההחלטות
הוראות התע"ס מציינות כי על הוועדה להחליט בסיכום הדיון גם על הפעולות שיש לנקוט על מנת להשיג את יעדי הטיפול שהוחלט עליהם, מי העובד האחראי לביצוע ולמעקב אחר ההחלטה ועל מועד לדיון חוזר. הוראות אלה יכולות להשפיע הן על המידה בה יבוצעו ההחלטות והן על ביצוע המעקב. הממצאים העולים מהתצפיות מצביעים על כך שנהלים אלו לא יושמו במרבית הוועדות. לפיכך, קיימת אפשרות שלא כל המשתתפים היו מודעים להחלטות שהתקבלו ואף לא לתפקידם ביישומן.

גם מעקב אחר יישום ההחלטות אינו מתבצע באופן עקיב על ידי רכזי הוועדות. הוראות התע"ס מנחות שמרכז הוועדה יבצע מעקב אחר ביצוע ההחלטות באמצעות מפגש עם המדריך ראש צוות לפחות אחת לשישה חודשים. רק 56% מהרכזים ציינו כי הם מבצעים מעקב אחר כל הילדים שנדונו בוועדה.
 
בנוסף, מתקיימים מעט מאוד דיונים יזומים על החזרת ילד מפנימייה או מסידור באומנה. רק במיעוט קטן של המקרים האלה (9%) מתקבלת בוועדות החלטה להחזירם הביתה. 

כיווני פעולה מומלצים

תפקידי הרכזים והכשרתם 
?	חשוב להגדיר ולהבהיר את תפקיד הרכזים כאחראים על תפקוד הוועדות לצורך כך יש לבצע בדיקה מקצועית לניתוח עיסוק של תפקידי הרכזים, תוך התייחסות למשאבי הזמן הנדרשים למילוי מכלול המשימות המוטלות עליהם. ניתן  לספק להם תמיכה מינהלית שתקל על ביצוע תפקידם. 
?	חשוב לשים דגש גם על מתן הכשרה בסיסית לכל רכזי הוועדות. 
תהליכי העבודה בוועדות
?	חיזוק העבודה הרב-מקצועית יכול להיעשות באמצעות יצירת הסכמה לגבי מספר והרכב המשתתפים הרצוי מחד, והקצאת זמן ומשאבים להשתתפות אנשי מקצוע מארגונים שונים, מאידך. 
?	חיזוק העבודה הרב מקצועית יכול להיעשות גם באמצעות מתן הכשרה למשתתפים מהשירותים השונים. 
?	יש צורך להבנות את דיוני הועדות. ניתן לעשות זאת באמצעות הגדרת העקרונות, השלבים והתהליכים האופטימאליים להליכי הדיון בוועדה והדרכת המשתתפים לפעול על פיהם. 
?	ניתן לשקול יצירת "כלי עזר", כגון הגשת דוח סוציאלי, טופסי תכנון טיפול וכדומה. בנוסף, יש מקום לשפר את המידע המוגש למשתתפי הוועדות, ייתכן באמצעות מבנה אחיד ומחייב של דוח סוציאלי לוועדות החלטה. 
?	חשוב לוודא שהמידע הרלבנטי לדיון יופץ לחברי הוועדה ושתינתן להם הזדמנות ללמוד אותו לפני תחילת הדיון ושבעת הדיון יוקדש זמן מיוחד לבירור ולהבהרה של המידע המוגש.
הגברת השתתפות ההורים והילדים בוועדות
?	יש מקום לקיים דיון מקצועי ולגבש תפיסה מקצועית מפורטת לגבי אופן השיתוף של ילדים והורים בדיוני הוועדות ולמצוא דרכים שיאפשרו הצגת מידע אודות הילד ומשפחתו, גם כאשר אלה נוכחים בדיון. 
?	יישום תפיסה זו יחייב מתן הכשרה לחברי הוועדה לשם הקניית המיומנויות הנדרשות לניהול דיון עם הורים וילדים. 
מעקב אחר ביצוע ההחלטות ותוצאותיהן  
?	יש לשקול פירוט הנהלים למעקב אחר ביצוע החלטות והגדרת האחראים להם. 
?	חיוני לוודא מעקב שיטתי ומתמשך אחר הילדים שבאחריות הוועדה, שאיננו מתבצע כיום. לצורך זאת ניתן לשקול הגדרת אחראי לביצוע התפקיד, וכן לחייב הכנת תכנית התערבות כתובה הכוללת ציון האחראים לביצוע המשימות. 
?	יש ליצור כלים ונהלים לתיעוד המעקב אחר יישום ההחלטות ותוצאותיהן.

שיפור עבודת המטה
?	כיום לא קיימת מערכת ממוחשבת המיועדת לתמוך בפעולות ועדות ההחלטה. חשוב לשפר את היקף המידע העומד לרשות המטה וליצור את האמצעים שיבטיחו את קבלתו באופן שוטף. בנוסף, יש לשקול קבלת מידע מפורט יותר על מאפייני הילדים והמשפחות.
מדיניות ועדות ההחלטה
?	חשוב ליישם מדיניות היוזמת דיונים חוזרים בילדים שכבר נמצאים מחוץ לבית, על מנת לסייע לקיצור משך השהות בפנימיות ולהחזרת הילדים למשפחותיהם. יחד עם זאת, ייתכן שהחלטות הוועדות, בעניין זה כבעניינים אחרים, מושפעות יותר ממגבלות בהיקף ובאיכות השירותים הזמינים מאשר ממאפייני הילד ומשפחתו. לכן, השגת שינוי במדיניות ההחלטות עשויה להיות כרוכה במציאת דרכים להגדלת המגוון, ההיקף והאיכות של המענים העומדים לרשותן.
?	יש ליצור את התנאים שיאפשרו לוועדות לפעול כמסגרת לאיתור צרכים ופערים ולתכנון שירותים ברמה המקומית והארצית. לצורך זה חשוב לוודא תיעוד וצבירה של מידע שעל בסיסו ניתן לקיים דיונים מנקודת מבט רחבה יותר. כמו כן חשוב להכשיר את חברי הוועדות לקיום דיונים מסוג זה ולהקצות זמן מיוחד לצורך תהליכים אלה. תכנון ברמה הארצית יחייב גם מיסוד תהליכים שבאמצעותם יידרשו הוועדות להעביר את מסקנותיהן למטה, וקיום דיונים במסקנת הוועדות במסגרות שונות.
?	לבסוף נראה שיש פער ניכר בין אוכלוסיית היעד המוצהרת של ועדות ההחלטה לבין הילדים והמשפחות המובאים בפועל לדיוני הוועדות, שכן רוב הילדים הנדונים נמצאים במצבי סיכון חמורים, וילדים אחרים, השייכים לכאורה לאוכלוסיית היעד, אינם מובאים לדיון בוועדות. לאור זאת יש להגיע להגדרה ברורה יותר של המצבים המחייבים פנייה לוועדות. בגיבוש הגדרה זו יש לשקול מהם הילדים שעבורם דיון רב מקצועי חשוב על מנת לתכנן תוכנית התערבות מועילה. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון גם את המגבלות הנובעות מהיקף ועדות ההחלטה והמשאבים העומדים לרשותן.

הודעת פרסום

פרסום מלא




FINDINGS PAGE


[שם הפרסום]

[מס' הפרסום]

הודעת פרסום

תמצית מחקר

פרסום מלא [(אנגלית)]






PUBLICATION ITEM


[שם הפרסום]

[מס' הפרסום]

[מחברים]

שנת פרסום: [שנה] 

הודעת פרסום

תמצית מחקר

פרסום מלא [(אנגלית)]




NEW PUBLICATIONS PAGE


שם הפרסום] \ [מחברים] \ [מס' הפרסום]
[טקסט]...המשך