"מדינת הרווחה הרגולטורית" הוא צירוף המבטא מודל של מדינה הממלאת תפקיד מרכזי בפיקוח ובהסדרת שירותים חברתיים, גם כשהם מסופקים על ידי גופים חוץ-ממשלתיים. התפתחות המודל נקשרת להתפשטות תהליכי מיקור החוץ של השירותים החברתיים ולאימוץ עקרונות הניהול הציבורי החדש (New Public Management), שמקורם במגזר העסקי. תהליכים אלו הגבירו את הצורך ברגולציה של שירותים המסופקים על ידי גורמים חוץ-ממשלתיים הן כדי לשמור על האינטרסים החברתיים והאזרחיים הן כדי לוודא ששירותים המסופקים על ידי גורמים חיצוניים עומדים בסטנדרטים הנדרשים. תפקיד הרגולטור כולל ניסוח כללים (באמצעות חקיקה, תקנות וחוזים) והבטחת אכיפתם. בתחום השירותים החברתיים הרגולציה כוללת גם פיקוח על איכות השירותים. ככל שמיקור החוץ מתרחב וכמות השירותים החברתיים המועברים לגורמים חיצוניים גדלה, כך מתרחבת הרגולציה.
המחבר סקר את מיקור החוץ של שירותי הרווחה בישראל מנקודת מבט היסטורית ומנקודת מבט תאורטית ואת השפעות מיקור החוץ על משילות, על רגולציה ועל אחריות חברתית. בניש הציג את המעבר ממדינת רווחה המספקת שירותים בעצמה למדינה רגולטורית המפקחת על ספקים חיצוניים וניתח את המתח בין יעילות ניהולית ובין אחריות ציבורית כלפי אזרחים במצבי פגיעוּת. הוא הבחין בין שירותים ציבוריים כלליים לשירותים חברתיים והדגיש כי בשירותים החברתיים נדרשים מנגנוני פיקוח ומדיניות רכש המותאמים להגנה על זכויות מקבלי השירות ולשמירה על עקרונות של אזרחות חברתית.
מחברי פרק זה ביארו מונחי יסוד הקשורים למיקור חוץ והפרטה דוגמת הלאמה, ליברליזציה וכשלי שוק. תרומתם היא ביצירת שפה משותפת עבור העוסקים בנושא.
המחברות בחנו את המעבר מהפעלה ישירה של שירותים חברתיים על ידי המדינה להפעלה באמצעות גורמים פרטיים, לרבות ארגונים עם מטרות רווח וארגוני המגזר השלישי. במאמר דנו המחברות בשינוי בתפקידה של המדינה בתור גוף מפקח בעקבות מגמה זו ותיארו את מנגנוני הרגולציה שפועלים בישראל בהקשר זה. ממצאי המחקר מגלים כי בתחום שירותי הרווחה האישיים יש מקום להרחיב ולשכלל את המעטפת הרגולטורית התומכת בעשייה של הממשל ובאספקתם של שירותים אלה.
המחברים הציגו את הרגולציה כאחד ממנגנוני הפעולה המרכזיים של המדינה וכתחום מחקר ההולך וצובר עניין בתחום המשפט הציבורי ובתחום הכלכלה. הספר מורכב מקובץ מאמרים הבוחנים את הרגולציה הן בהיבט התאורטי הן בהיבט היישומי, ובכלל זה תהליכים לקביעת כללים ולאכיפתם, לבחירות הנדרשות מרגולטורים ולמגוון סגנונות רגולציה ברמה הלאומית וברמה הבין-לאומית.
המחברים סיפקו תיאור היסטורי ותאורטי של מדינת הרווחה הרגולטורית המתפתחת, כי היא לא נחקרה מספיק במחקר העכשווי של הרגולציה והרווחה. המחברים הצביעו על המתח הקיים בין מדינת הרווחה המסורתית ובין המדינה הרגולטורית. הם הציעו כמה נקודות מבט תאורטיות להבנת התפתחות זו וניתחו כיצד מגמות המאפיינות את התרחבות הרגולציה משנות את יחסי המדינה, השוק והחברה האזרחית במתן שירותים לציבור.
המחברים בחנו את הרגולציה של שירותי טיפול באוכלוסייה המבוגרת במדינות אחדות במגוון שירותים חברתיים. תרומת הספר היא במיקוד בתופעת הטקסיות (ריטואליזם) – מצב שמוסדות מצייתים לדרישות רגולטוריות באופן פורמלי בלי להפנים את מהותן. התוצאה היא שהרגולציה מיושמת כטקס ריק מתוכן, והיעדים האמיתיים שלה, כגון שיפור באיכות השירות, אינם מושגים בפועל.
בספר מוצג ניתוח של מנגנוני הפיקוח והבקרה הפועלים בתוך הממשל, והוא מספק בסיס חשוב לתכנון ולניהול של מערכי פיקוח פנימיים אפקטיביים בשירותים לציבור. על בסיס מחקר אמפירי שנמשך שנתיים בממשל הבריטי, בחנו המחברים את מערך גופי הפיקוח – מבקרים, קובעי תקנים, גופי טיפול בתלונות וגופי אתיקה. הם הראו כי הרגולציה הפנים-ממשלתית היא רחבה, ולעיתים היא דומה בהיקפה לרגולציה שממשלות מפעילות כלפי עסקים. בין היתר, הם הציעו טיפולוגיה של מנגנוני פיקוח פנימיים: “שומרי משאבים” – מתמקדים ביעילות ובמניעת בזבוז, “משטרת איכות” – פועלת להבטחת סטנדרטים מקצועיים ו”שומרי טוהר המידות” – עוסקים באתיקה ובמניעת שחיתות.
במאמר נסקרו עקרונות מדינת הרווחה והמדינה הרגולטורית. חשיבות המאמר היא בטענת המחבר כי שני מודלים אלו אינם סותרים זה את זה אלא להפך. רגולציה יכולה לשמש כלי מרכזי במדיניות הרווחה ולחזק את תפקידה של המדינה במגוון תחומים.
המחברים בחנו את רגולציית הפנסיה בבריטניה ובגרמניה מנקודת המבט של מדע המדינה והסוציולוגיה. בניגוד לתפיסה שפנסיות פרטיות הן תוצר של שוק חופשי, הם טענו כי הן נוצרו ועוצבו על ידי מדיניות ציבורית יזומה. לטענתם, רגולציה אינה רק תגובה לשוק אלא כלי מרכזי בהבניה של שווקי פנסיה פרטיים, והבנתה חיונית להבנת השינויים במדינת הרווחה.
