בקרה עצמית

בקרה עצמית היא תהליך שבו השירות בוחן את פעילותו לפי הסטנדרטים הנדרשים ממנו. מדובר בחלק מתהליך כולל של שיפור איכות שנועד לזהות ליקויים ולהפיק לקחים. בפיקוח על שירותים לציבור מודגשת אחריותם של נותני השירות לתקינות הפעילות, לאיכות השירותים שהם מספקים ולבטיחות מקבלי השירות. השימוש בבקרה עצמית עשוי הן לייעל את עבודת הפיקוח באיסוף נתונים הן לבסס בקרב השירותים המפוקחים את האחריות לאיסוף מידע על התנהלותם, ובכלל זה את האחריות לביצוע תהליכי הבטחת איכות פנימיים.

בדיקה אחרונה

Grant, Linda. (January 13, 1997) “Can Fisher Focus Kodak?” Fortune. Retrieved on August 22, 2020 from (insert full web address here)

לנטו, ט., שטרן-קטרי, ר. וחסין, ט. (2024). פיקוח על שירותי רווחה: שימוש בכלים לדיווח עצמי על ידי נותני שירות – סקירה בין-לאומית. דמ-24-981. מכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל.

הסקירה מספקת תובנות חשובות למקבלי החלטות ולאנשי מקצוע בפיקוח המעוניינים לשלב כלי דיווח עצמי במערכות שלהם. החוקרות מיפו כלים לבקרה עצמית ולדיווח עצמי בכמה מדינות בעולם  ובחנו את היתרונות, את החסרונות ואת האתגרים הפוטנציאליים של שימוש בכלים אלו במערכות הפיקוח. החוקרות גם ניתחו את יעילותם ואת תרומתם של כלים אלו לשיפור איכות השירותים ולשקיפותם.

Bose, S., Oliveras, E., & Edson, W. N. (2001). How can self-assessment improve the quality of healthcare. Operations Research Issue Paper, 2(4), 1–27.

במאמר זה בחנו החוקרים כיצד תהליכי בקרה עצמית (self-assessment) יכולים לתרום לשיפור איכות שירותי הבריאות. המחברים הציגו בקרה עצמית ככלי ניהולי פנימי המאפשר לארגונים לזהות ליקויים ביישום סטנדרטים, לעקוב אחר ביצועים וליזום תהליכי שיפור בתוך הארגון. תרומתו המרכזית של המאמר היא בהצגת בקרה עצמית בתור מנגנון לחיזוק אחריות פנימית ולמידה ארגונית.

Kelley, E., Kelley, A. G., Simpara, C. H., Sidibé, O., & Makinen, M. (2003). The impact of self‐assessment on provider performance in Mali. The International journal of health planning and management, 18(1), 41–48.

החוקרים בחנו את השפעת השימוש בכלי להערכה עצמית על ביצועים של נותני שירותי בריאות במאלי. הממצאים הצביעו על השפעה חיובית של הערכה עצמית על מגוון היבטים של ביצועים, כגון איכות הטיפול והיענות לצורכי המטופלים. המחקר תומך בשימוש בכלי הערכה עצמית לשיפור ביצועים בהקשר של מערכות בריאות במדינות מתפתחות לצד התייחסות למשאבים ולעלויות הכרוכות ביישום כלי זה.

Kotkas, T. (2016). From official supervision to self‐monitoring: Privatizing supervision of private social care services in Finland. Social Policy & Administration, 50(5), 599–613.‏

במאמר נבחן המעבר מפיקוח חיצוני רשמי למודל המדגיש בקרה עצמית (self-monitoring) בשירותי רווחה ובריאות פרטיים בפינלנד. המחבר ניתח את הנימוקים למהלך, את אופן יישומו ואת הסיכונים הכרוכים בו, ובפרט את השפעותיו על הפיקוח הציבורי ועל ההגנה המשפטית על מקבלי השירות. תרומתו המרכזית של המאמר היא בהצגת בקרה עצמית כמהלך רגולטורי מורכב שעשוי לחזק אחריות פנימית של ספקי השירות אך מחייב שמירה על הגדרה ברורה של אחריות המדינה ועל פיקוח חיצוני אפקטיבי.

Meyers-JDC-Brookdale. (2021). Self-monitoring in the regulation of social services discussion [media attached] [self-monitoring in the regulation of social services webinar]. Youtube.

בסמינר המקוון (וובינר) מוצגות תובנות מעשיות ומגוון נקודות מבט בתחום יישום כלים של בקרה עצמית במערכות פיקוח על שירותי רווחה ובריאות. הסמינר נערך בשנת 2021 בהובלת מכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל וכלל דיון של מומחים מאנגליה, מאירלנד ומישראל על סוגיות בגישות לבקרה עצמית וכן בפוטנציאל ובאתגרים הטמונים בה.

Munton, A. G., & Mooney, A. (2001). Integrating self-assessment into statutory Inspection procedures: The impact on the quality of group day care provision [research report no 285]. Great Britain, Department for Education and Skills.‏

בדוח מוצג מחקר הערכה של פיילוט לשילוב בקרה עצמית בהליכי פיקוח סטטוטוריים במסגרות חינוך לגיל הרך בבריטניה. במחקר נבחנה השאלה כיצד שילוב כלי הערכה עצמית בתהליך הפיקוח משפיע על איכות המסגרות, על עבודת המפקחים ועל תהליכי שיפור פנימיים? הבחינה התבססה על ניתוח אמפירי של יישום המדיניות. תרומתו המרכזית של הדוח היא בהדגמת הפוטנציאל של בקרה עצמית לחיזוק איכות השירות כאשר היא מובנית בפיקוח החיצוני ואינה מחליפה אותו.

לוגוס שותפים: המוסד לביטוח לאומי, משרד האוצר, משרד הבריאות, משרד החינוך, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים