מטרת המחקר היתה ללמוד על הצרכים של חולי דמנציה צעירים במגוון תחומי חיים ועל המענה שניתן להם במסגרת המועדון מנקודת מבטם של המשתתפים ובני משפחותיהם.
תוכן עניינים פתיחה לקט אינפוגרפי פרק מתחלף. משפחה ומשפחתיות פרק 1. מאפיינים דמוגרפיים של בני +65 פרק 2. מאפיינים בריאותיים של בני +65 ודפוסי שימוש בשירותי בריאות נבחרים פרק 3. מאפיינים חברתיים וכלכליים של בני +65 פרק 4. מערכת השירותים לבני +65: היצע ודפוסי שימוש פרק 5. בני +65 במבט בין-לאומי נספחים לחצו כאן לצפייה […]
מטרת המחקר היתה לבחון באיזו מידה הושגו מטרות תוכנית החלוץ על פי מדדי ההצלחה שהוגדרו במודל הלוגי שלה, בקרב שלושת מוקדי ההתערבות: הפרט, הקהילה והארגונים המקומיים.
מטרות המחקר היו: לאמוד את הוצאות משק הבית הנגרמות מטיפול סיעודי באחד מבני משק הבית, תוך מיקוד בהוצאה על מטפל/ת; לאמוד את הפגיעה הכלכלית הנגרמת לנדחי חוק סיעוד עקב מבחן ההכנסות; לבחון האם יש מתאם בין קבלת זכאות לשירותי חוק סיעוד או אי-קבלת זכאות עקב הכנסות ובין היקף השירותים שבהם משתמש הנזקק, או דפוס השימוש שעושה הנזקק בשירותי סיעוד.
עבודה זו נערכה ביוזמת צוות המחקר במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל ומטרתה הייתה לספק למקבלי החלטות תמונת מצב על צעירים בישראל (בני 18 עד 44) בתקופת מגפת הקורונה, בחלוקה לשלושה נושאים מרכזיים: מצב בריאותי ומצב נפשי; תעסוקה ומצב כלכלי; אמון בגופי השלטון.
המחקר נועד לבחון את תהליך היישום של התוכנית "משפחה מיטיבה וקבועה", את דרכי הפעלתה ואת תוצאותיה, ובכך לתרום להמשך פיתוח המדיניות ודרכי העבודה של משרד הרווחה בנוגע לטיפול בילדים בגיל הרך שהוריהם מתקשים בגידולם.
ההערכה המעצבת נערכה במטרה לסייע למובילי הפיילוט בהתאמתו למשפחות בישראל, לבחון את אופן יישומו ותוצאותיו ולסייע למקבלי החלטות בשיפור התוכנית ובקבלת החלטות הנוגעות להפצתה ברחבי הארץ.
למחקר שתי מטרות עיקריות: א לספק להנהלת שירות מבחן לנוער ולמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מידע על אופן יישום השל"ץ, הן בהיבט המערכתי של דרכי העבודה הן בהיבט של הטיפול בנערים. ב. ללמוד על תרומת השל"ץ לנערים.
מטרת המחקר היתה: בחינת תפיסותיהם של מנהלים ורופאים ראשוניים בקופות החולים ושל בכירים במערכת הבריאות ובתוכנית הלאומית בנוגע לתוכנית ולשינויים שנעשו בה, והשוואת הממצאים לממצאי הסקר הקודם.
מטרת המחקר היתה לבחון את מאפייני השימוש בשירותי בריאות מרחוק בקרב האוכלוסייה הערבית, את מאפייני המשתמשים בשירותים אלה בקרב אוכלוסייה זו, וכן את החסמים לשימוש בהם בקרב אוכלוסייה זו.
מטרות המסמך הן לבחון את אמון בציבור במערכת הבריאות בשנת 2018 (הן באופן כללי והן על פי קבוצות אוכלוסייה) ולהתמקד במגוון היבטים של אמון הציבור.
מטרת הערכה מעצבת זו הייתה ללמוד על מודל העבודה הייחודי של התוכנית ולתארו וכן לבחון את יישומו ואת תוצאותיו לפי תפיסותיהם של אנשי המקצוע המעורבים בהפעלתו.
עלון זה בהוצאת מכון ברוקדייל ו"ישראל מעבר למגבלות", מציג מידע עדכני על אנשים עם מוגבלות בישראל במגוון תחומי חיים.
מטרת הסקירה לסייע למינהל מוגבלויות ללמוד ממדינות שונות בעולם מודלים לחקיקה המסדירים מתן שירותים חברתיים לאוכלוסיות היעד השונות של המינהל ובהתייחס לשירותים חברתיים מגוונים: שירותי דיור, סיוע אישי, שירותי פנאי, שירותים תומכים טיפוליים ועוד.
מטרות המחקר היו: לחדד את הצרכים והאתגרים בנוגע לתהליכי שותפות עם אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם; ללמוד על מודלים, בישראל ובעולם, של שותפות בין אנשי מקצוע וקובעי מדיניות ובין אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם בנוגע לקבלת החלטות על חייהם; לזהות פרקטיקות מיטביות לשותפות בקבלת ההחלטות.
מטרת הדוח היתה לסקור מענים אינטגרטיביים בקהילה עבור ילדים ובני נוער עם קשיים נפשיים, במדינות נבחרות, בהיבטים של מודל פעולה, פרקטיקות מיטיבות (best practice) ומדדים להצלחה, ולספק למקבלי ההחלטות תמונת מצב מקיפה ועדכנית ככל האפשר.
מטרות המחקר הן לבחון את האופן שבו מודל הפעולה של התוכנית יושם; את תוצאות התוכנית לנוכח היעדים שנקבעו לה; ואת ההשפעה של התוכנית על שכר המשתתפים.
מסמך זה סוקר את התוכניות שסיפקו הממשלות בישראל ובמדינות OECD דוברות אנגלית (ארצות הברית, אוסטרליה, ניו זילנד, אנגליה, קנדה, אירלנד) לשם התמודדות עם העלייה בשיעורי האבטלה שנוצרה עקב מגפת הקורונה, תוך כוונה למקם את הניסיון הישראלי בהקשר בין-לאומי.
המחקר הנוכחי נועד לתאר את היקף הפערים המגדריים בתעסוקה בישראל לעומת במדינות ה-OECD ואת הגורמים להם; לספק תמונה עדכנית ורחבה של כלי מדיניות לצמצום פערי שכר מגדריים שבהם נעשה שימוש במדינות ה-OECD ואת מידת הצלחתם בצמצום הפער; ולהציג המלצות מעשיות ליישומם של הכלים המתאימים והיעילים ביותר.
מטרת המחקר היתה לבחון את השפעת המשבר על כלל העובדים בישראל ועל העובדים בקבוצות אוכלוסייה שונות; להבין את תהליכי היחלצות שוק העבודה מן המשבר ואת השינויים שהמשבר יצר או האיץ בשוק העבודה; למפות את האתגרים וההזדמנויות שיצר המשבר בטווח הקצר ולטווח הארוך; ולהציע כיווני פעולה אפשריים להתמודדות עם אתגרי התעסוקה החדשים של האוכלוסייה בישראל.
המחקר נועד לתרום לטיוב מערך תוכניות העבודה לקראת יישום תוכנית החומש הבאה. לשם כך נבחנו ההיבטים האלה: עקרונות הפעולה המיטביים לגיבוש תוכניות עבודה עבור החלטות ממשלה, בדגש על החלטות מורכבות ובין-משרדיות; האופן שבו גובשו תוכניות העבודה של השותפים להחלטת הממשלה 2397; איכות התוכניות שגובשו; פעילות הבקרה והמעקב אחר יישום התוכניות.
ייצוגם של צעירים בדואים בנגב במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל נמוך משמעותית מייצוגם של שאר הערבים, ובמיוחד מייצוגם של יהודים (לא חרדים). התוכנית “שער לאקדמיה” פועלת מטעם המל”ג-ות”ת במסגרת התוכנית להרחבת הנגישות להשכלה גבוהה לכלל האוכלוסייה הערבית בישראל, והיא מתמקדת בהסרת חסמים ובמתן תמריצים לקידום השתלבותם באקדמיה של צעירים בדואים בנגב. “שנת שער לאקדמיה” מתקיימת בשנה […]
מטרת המחקר היא לאמוד את השפעת הפעילות במרכזי ריאן על מצב התעסוקה של משתתפי התוכנית.
מטרת המחקר היתה לסייע למטה התוכנית הלאומית בפיתוח כלים שיאפשרו: (1) מעקב שוטף אחר מאפיינים, צרכים, התערבויות קודמות וכוחות של מקבלי השירות בתוכנית 'עו"ס משטרה'; (2) ניטור תפוקות התוכנית והשגת מטרותיה. כלים אלו ישמשו בסיס למערכת ממוחשבת למדידת תוצאות שוטפת של תוכניות קצרות טווח אחרות אשר פועלות במסגרת התוכנית הלאומית. לערוך פיילוט מדידה שייבחן את המידה שבה הכלים שפותחו אכן משרתים את מטרתם, טרם הפיכתם לכלֵי מדידה שוטפת.
מערך ייצוג הקטינים בסיוע המשפטי – “עו”ד משלי” – הוקם בשנת 2014 במטרה להעניק ליווי וייצוג משפטי עצמאי לקטינים אשר ענייניהם נדונים בהליכים אזרחיים. לאחר חמש שנות פעילות ביקש הסיוע המשפטי להמשיך ולטייב את דרכי העבודה בתוכנית “עו”ד משלי” ולבחון את מועילותה. בעקבות זאת פנה מערך ייצוג הקטינים יחד עם ג’וינט ישראל-אשלים לצוות תוצאות במכון […]
אלימות במשפחה היא תופעה רחבת היקף הפוגעת בנשים, בגברים, בילדים ובזקנים. התעוררות מחאה ציבורית על רקע מקרי רצח נשים הובילה בעשור האחרון לעיסוק הולך וגובר בתופעת האלימות במשפחה ובהשפעותיה על החברה הישראלית. בשנת 2014 כונסה ועדה בין-משרדית לגיבוש מדיניות ודרכי פעולה לטיפול במצב. אחת מהמלצות הוועדה עסקה בצורך ליצור מערך מתואם של כלל הגורמים למניעת […]
מצגת זו מתארת את הממצאים שעלו מניתוח נתונים הנוגעים לילדים בשתי המדידות שנערכו בשנת 2020 (n=16,862) בהשוואה לשתי המדידות שנערכו בשנת 2018 (n=21,300). הניתוח בחן את הקשר בין המאפיינים השונים של הילדים ובין היקף ואופי השינויים במצבי הסיכון בקרבם.
רקע העשור וחצי האחרון מתאפיין בעליות חדות של מחירי הדיור ובהרעה בנשיגות (affordability) הדיור לרכישה בישראל, קרי במאמץ הנדרש בישראל לצורך רכישת דירה. על רקע זה עלה הרעיון של הבטחת דיור בר-השגה לקדמת השיח. דיור בר-השגה מתבטא באגד של כלי מדיניות אשר נועד לספק פתרונות מגורים הולמים תוך שמירה על עצמאות פיננסית של הרוכשים ושל […]
סקירה זו מציגה מנגנוני תמיכה מקובלים בעולם לאנשים עם מוגבלות בניידות, זאת לצורך הרחבת תשתית הידע המדעי של הצוות העוסק בבחינת גמלת ניידות בישראל
יוזמות הדיור של פרוייקט שיקום השכונות והשלכותיהן על תנאי הדיור וערך הדירות
מטרת המחקר היתה לזהות את הגורמים המרכזיים שבכוחם לתרום להצלחתה של התוכנית, מנקודת המבט של המשפחות המשתתפות בה ושל אנשי המקצוע המעורבים בהפעלתה.
מטרת מחקר זה היא לבחון את תהליך הכנת תוכניות העבודה בהחלטת הממשלה 2397, את השימוש בהן ואת הבקרה על יישומן. המחקר נועד לתרום להיערכות לקראת תוכנית החומש הבאה לשנים 2026-2022.
מטרת ניתוח זה היא לבחון עד כמה הספר עומד באמות המידה המקובלות של מבנה ותוכן בתוכניות עבודה ועד כמה הוא משיג את מטרותיו בתור כלי לתכנון היישום של החלטת הממשלה לבקרתו ולמעקב אחריו. הבחינה נועדה לתרום להיערכות לקראת תוכנית החומש הבאה לשנים 2022–2026.
המחקר נועד לבחון את מאפייני הלווים שדחו את תשלומי ההחזרים, כדי לעמוד על יכולתם להחזיר את ההלוואות לאחר תום המשבר.
מטרת-העל של הבדיקה המוצגת בדוח זה הייתה להרחיב את הידע בעניין עמידותם הפיננסית של משקי הבית בישראל, על רקע התמשכות המשבר. המטרות הספציפיות כללו הן בדיקה של השפעת רמת הידע בנושאים פיננסיים על קבלת החלטות פיננסיות בתחילת תקופת מגפת הקורונה והן בדיקה של הגישה שיש למשקי בית אל כספי חירום.
למחקר מהיר ( Rapid Response ) זה ארבע מטרות עיקריות: א. לתאר את מודל התקצוב של הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול; ב. לנתח את הקשר שבין מודל התקצוב ובין יעדי המשרד לקידום וחיזוק קהילתי ועד כמה צפוי המשרד להשיג את היעדים ביעילות; ג. לבדוק כיצד חלוקת התקציב צפויה להשפיע על הפערים בחברה; ד. להציג שני מקרי בוחן שמספקים לקחים ראשוניים בנוגע להשפעות התקציב על היישוב וכן בנוגע למדידה של ביצועים.
