המכון למחקר חברתי יישומי המוביל בישראל

מטרות המחקר היו: לאמוד את הוצאות משק הבית הנגרמות מטיפול סיעודי באחד מבני משק הבית, תוך מיקוד בהוצאה על מטפל/ת; לאמוד את הפגיעה הכלכלית הנגרמת לנדחי חוק סיעוד עקב מבחן ההכנסות; לבחון האם יש מתאם בין קבלת זכאות לשירותי חוק סיעוד או אי-קבלת זכאות עקב הכנסות ובין היקף השירותים שבהם משתמש הנזקק, או דפוס השימוש שעושה הנזקק בשירותי סיעוד.

מטרת המחקר היא לאפיין את אופי מערכת הקצבאות לגיל זקנה בישראל, לדון ביתרונותיה ובחסרונותיה ולהציע כלי מדיניות שעשויים לשפר את המענה הניתן לפרטים בגיל זקנה, תוך התייחסות למגבלת התקציב שעומדת בפני מערכת הקצבאות.

מטרות המחקר הן לתת מידע למפעילי התוכנית, לארגונים המשתתפים ולג‘וינט ישראל-אשל על היקף התופעה, וללמוד על הפעלת התוכנית ועל תרומתה הנתפסת הן ברמת הארגון והן ברמת הפרט.

בשנים 2016-2019 פעל בארבע רשויות בישראל פיילוט (תוכנית ניסיונית) שבו שולבה התוכנית 'קהילה תומכת' בסל השירותים הניתנים במסגרת גמלת הסיעוד של המוסד לביטוח לאומי שמקבלים זקנים מוגבלים בתפקוד. מטרות המחקר העיקריות הן בחינת היקף הפעילות של הפיילוט והערכת תרומתו למשתתפים.

המחקר נועד לבחון את תהליך היישום של התוכנית "משפחה מיטיבה וקבועה", את דרכי הפעלתה ואת תוצאותיה, ובכך לתרום להמשך פיתוח המדיניות ודרכי העבודה של משרד הרווחה בנוגע לטיפול בילדים בגיל הרך שהוריהם מתקשים בגידולם.

ההערכה המעצבת נערכה במטרה לסייע למובילי הפיילוט בהתאמתו למשפחות בישראל, לבחון את אופן יישומו ותוצאותיו ולסייע למקבלי החלטות בשיפור התוכנית ובקבלת החלטות הנוגעות להפצתה ברחבי הארץ.

למחקר שתי מטרות עיקריות: א לספק להנהלת שירות מבחן לנוער ולמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מידע על אופן יישום השל"ץ, הן בהיבט המערכתי של דרכי העבודה הן בהיבט של הטיפול בנערים. ב. ללמוד על תרומת השל"ץ לנערים.

מטרת הערכה מעצבת זו הייתה ללמוד על מודל העבודה הייחודי של התוכנית ולתארו וכן לבחון את יישומו ואת תוצאותיו לפי תפיסותיהם של אנשי המקצוע המעורבים בהפעלתו.

מטרות המסמך הן לבחון את אמון בציבור במערכת הבריאות בשנת 2018 (הן באופן כללי והן על פי קבוצות אוכלוסייה) ולהתמקד במגוון היבטים של אמון הציבור.

מטרת הערכה מעצבת זו הייתה ללמוד על מודל העבודה הייחודי של התוכנית ולתארו וכן לבחון את יישומו ואת תוצאותיו לפי תפיסותיהם של אנשי המקצוע המעורבים בהפעלתו.

מטרת המחקר היתה: בחינת תפיסותיהם של מנהלים ורופאים ראשוניים בקופות החולים ושל בכירים במערכת הבריאות ובתוכנית הלאומית בנוגע לתוכנית ולשינויים שנעשו בה, והשוואת הממצאים לממצאי הסקר הקודם.

רקע העשור וחצי האחרון מתאפיין בעליות חדות של מחירי הדיור ובהרעה בנשיגות (affordability) הדיור לרכישה בישראל, קרי במאמץ הנדרש בישראל לצורך רכישת דירה. על רקע זה עלה הרעיון של הבטחת דיור בר-השגה לקדמת השיח. דיור בר-השגה מתבטא באגד של כלי מדיניות אשר נועד לספק פתרונות מגורים הולמים תוך שמירה על עצמאות פיננסית של הרוכשים ושל […]

השפעת משבר הקורונה על ילדים עם מוגבלות​

מצגת זו מציגה את ממצאי ניתוח שיח הרשת בנוגע לילדים עם מוגבלות ואת השינויים שחלו בשיח זה על פני זמן בדגש על השפעת משבר הקורונה.

מטרת הערכה מעצבת זו הייתה ללמוד על מודל העבודה הייחודי של התוכנית ולתארו וכן לבחון את יישומו ואת תוצאותיו לפי תפיסותיהם של אנשי המקצוע המעורבים בהפעלתו.

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ביקשה ליצור בסיס מידע מעודכן בנוגע להשפעות הייחודיות של משבר הקורונה ושל המדיניות שנקבעה על אנשים עם מוגבלות ועל משפחות שבהן ילד או אדם עם מוגבלות. מטרת המחקר היא לבחון את המצב שהתקיים בשטח בתחומי החיים השונים: תעסוקה, למידה מרחוק, חיי חברה ופנאי, תפקודי חיים והנחיות מיוחדות לאנשים עם […]

המחקר הנוכחי נועד לתאר את היקף הפערים המגדריים בתעסוקה בישראל לעומת במדינות ה-OECD ואת הגורמים להם; לספק תמונה עדכנית ורחבה של כלי מדיניות לצמצום פערי שכר מגדריים שבהם נעשה שימוש במדינות ה-OECD ואת מידת הצלחתם בצמצום הפער; ולהציג המלצות מעשיות ליישומם של הכלים המתאימים והיעילים ביותר.

מטרת המחקר היתה לבחון את השפעת המשבר על כלל העובדים בישראל ועל העובדים בקבוצות אוכלוסייה שונות; להבין את תהליכי היחלצות שוק העבודה מן המשבר ואת השינויים שהמשבר יצר או האיץ בשוק העבודה; למפות את האתגרים וההזדמנויות שיצר המשבר בטווח הקצר ולטווח הארוך; ולהציע כיווני פעולה אפשריים להתמודדות עם אתגרי התעסוקה החדשים של האוכלוסייה בישראל.

מטרת המחקר היא לאמוד את השפעת הפעילות במרכזי ריאן על מצב התעסוקה של משתתפי התוכנית.

רקע הריחוק החברתי והצעדים שננקטו על ידי ממשלת ישראל לשם האטת ההתפשטות של מגפת הקורונה בישראל גרמו לנזק ניכר לכלכלה. בסך הכול, התוצר ירד בשיעור שנתי ב-7% ברבע הראשון של שנת 2020 וב-29% ברבעון השני. שיעור האבטלה המורחב בקרב עובדים בני 65-25 (כולל עובדים בחופשה ללא תשלום (חל"ת)) הגיע לשיא של 36% בחודש אפריל וירד […]

ייצוגם של צעירים בדואים בנגב במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל נמוך משמעותית מייצוגם של שאר הערבים, ובמיוחד מייצוגם של יהודים (לא חרדים). התוכנית "שער לאקדמיה" פועלת מטעם המל"ג-ות"ת במסגרת התוכנית להרחבת הנגישות להשכלה גבוהה לכלל האוכלוסייה הערבית בישראל, והיא מתמקדת בהסרת חסמים ובמתן תמריצים לקידום השתלבותם באקדמיה של צעירים בדואים בנגב. "שנת שער לאקדמיה" מתקיימת בשנה […]

מטרת המחקר היא לאמוד את השפעת הפעילות במרכזי ריאן על מצב התעסוקה של משתתפי התוכנית.

עיקרי הדברים עם פרוץ משבר הקורונה ניכרה פגיעה קשה בתעסוקה בקרב האוכלוסייה הערבית. 32% מן המועסקים הערבים פנו לשירות התעסוקה במארס 2020 לעומת 23% מן המועסקים היהודים והאחרים. הסיבה לפגיעה זו היא שרבים מקרב האוכלוסייה הערבית, הן גברים הן נשים, מועסקים בענפים שנפגעו במידה רבה בעת המשבר וצפויים להיות האחרונים שיחזרו לפעילות סדירה: שיעור גבוה […]

ההגבלות השונות שיושמו בתגובה לפנדמיית הקורונה צמצמו את היכולת לקיים קשרים בין-אישיים ברמה הפיזית, והציב קשיים ואתגרים ייחודיים בפני הממשלה והרשויות, בין היתר במתן שירותים חברתיים ובפיקוח עליהם. לאחר תקופה ארוכה של התנהלות במהלך המשבר, שאלה מרכזית אחת שעולה עבור הממשלה והרשויות היא אילו סוגיות יש לתעדף במהלך תהליך היציאה מן המשבר, וביום שאחרי. מכון ברוקדייל לאחר עבודה בין-צוותית ומולטי-דיסיפלינרית מציע להלן רשימה של סוגיות חברתיות שלדעתנו יש להתמקד בהן לאחר המשבר, למען חיזוק החברה בישראל.

מערך ייצוג הקטינים בסיוע המשפטי – "עו"ד משלי" – הוקם בשנת 2014 במטרה להעניק ליווי וייצוג משפטי עצמאי לקטינים אשר ענייניהם נדונים בהליכים אזרחיים. לאחר חמש שנות פעילות ביקש הסיוע המשפטי להמשיך ולטייב את דרכי העבודה בתוכנית "עו"ד משלי" ולבחון את מועילותה. בעקבות זאת פנה מערך ייצוג הקטינים יחד עם ג'וינט ישראל-אשלים לצוות תוצאות במכון […]

אלימות במשפחה היא תופעה רחבת היקף הפוגעת בנשים, בגברים, בילדים ובזקנים. התעוררות מחאה ציבורית על רקע מקרי רצח נשים הובילה בעשור האחרון לעיסוק הולך וגובר בתופעת האלימות במשפחה ובהשפעותיה על החברה הישראלית. בשנת 2014 כונסה ועדה בין-משרדית לגיבוש מדיניות ודרכי פעולה לטיפול במצב. אחת מהמלצות הוועדה עסקה בצורך ליצור מערך מתואם של כלל הגורמים למניעת […]

מצגת זו מתארת את הממצאים שעלו מניתוח נתונים הנוגעים לילדים בשתי המדידות שנערכו בשנת 2020 (n=16,862) בהשוואה לשתי המדידות שנערכו בשנת 2018 (n=21,300). הניתוח בחן את הקשר בין המאפיינים השונים של הילדים ובין היקף ואופי השינויים במצבי הסיכון בקרבם.

מטרת הסקירה היתה זיהוי מודלים מיטביים מן העולם לליווי רשויות מקומיות על ידי גורם חיצוני (ממשלה, עמותה או גוף עסקי) באספקת שירותי חינוך ורווחה, העשויים לפעול היטב גם ברשויות המקומיות בישראל.

רקע העשור וחצי האחרון מתאפיין בעליות חדות של מחירי הדיור ובהרעה בנשיגות (affordability) הדיור לרכישה בישראל, קרי במאמץ הנדרש בישראל לצורך רכישת דירה. על רקע זה עלה הרעיון של הבטחת דיור בר-השגה לקדמת השיח. דיור בר-השגה מתבטא באגד של כלי מדיניות אשר נועד לספק פתרונות מגורים הולמים תוך שמירה על עצמאות פיננסית של הרוכשים ושל […]

עיקרי הדברים משבר הקורונה פגע פגיעה קשה במיוחד ביחידים ובמשפחות החיים בעוני. זאת בשל חשיפה מוגברת למחלה ולסיכוניה, פגיעה בתעסוקה או עבודה תוך חשיפה וסיכון, הגדלת ההוצאות הנוספות, צמצום התחבורה הציבורית, הרחבת הפער הלימודי, תלות גוברת בבירוקרטיה ובאמצעים דיגיטליים וצמצום הגישה לשירותי הרווחה ומסגרות תומכות. מצב זה פגע עוד יותר באוכלוסיות פגיעות במיוחד, ובהן משפחות […]

סקירה זו מציגה מנגנוני תמיכה מקובלים בעולם לאנשים עם מוגבלות בניידות, זאת לצורך הרחבת תשתית הידע המדעי של הצוות העוסק בבחינת גמלת ניידות בישראל

מטרות המחקר היו למפות את שדה העובדים החיים בעוני על ידי זיהוים של הפערים המרכזיים בין צורכיהם לבין המענים (הזכויות והשירותים) שהמדינה מציעה להם וכן של החסמים העיקריים בדרכם להיחלצות מן העוני.

ההערכה המעצבת נערכה במטרה לסייע למובילי הפיילוט בהתאמתו למשפחות בישראל, לבחון את אופן יישומו ותוצאותיו ולסייע למקבלי החלטות בשיפור התוכנית ובקבלת החלטות הנוגעות להפצתה ברחבי הארץ.

למחקר שתי מטרות עיקריות: א לספק להנהלת שירות מבחן לנוער ולמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מידע על אופן יישום השל"ץ, הן בהיבט המערכתי של דרכי העבודה הן בהיבט של הטיפול בנערים. ב. ללמוד על תרומת השל"ץ לנערים.

מטרת המחקר היתה לזהות את הגורמים המרכזיים שבכוחם לתרום להצלחתה של התוכנית, מנקודת המבט של המשפחות המשתתפות בה ושל אנשי המקצוע המעורבים בהפעלתה.

סקירה זו נועדה להרחיב את הידע וההבנה של קובעי המדיניות ואנשי המקצוע בנוגע לניסיון שהצטבר ברחבי העולם בתחום הטיפול בגברים פוגעים ונפגעים במערכות יחסים זוגיות. כמו כן נועדה הסקירה לסייע לוועדה הבין-משרדית בפיתוח מדיניות ומענים בישראל.

מטרת מחקר זה היא לבחון את תהליך הכנת תוכניות העבודה בהחלטת הממשלה 2397, את השימוש בהן ואת הבקרה על יישומן. המחקר נועד לתרום להיערכות לקראת תוכנית החומש הבאה לשנים 2026-2022.

מטרת ניתוח זה היא לבחון עד כמה הספר עומד באמות המידה המקובלות של מבנה ותוכן בתוכניות עבודה ועד כמה הוא משיג את מטרותיו בתור כלי לתכנון היישום של החלטת הממשלה לבקרתו ולמעקב אחריו. הבחינה נועדה לתרום להיערכות לקראת תוכנית החומש הבאה לשנים 2022–2026.

מטרת סקירה זו היא לבחון את עקרונות הפעולה המיטביים לבניית תוכניות עבודה במגזר הציבורי. זאת, כדי לתרום לטיוב הכנת תוכניות העבודה לקראת תוכנית החומש הבאה לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב, לשנים 2022–2026.

צוות הבטחת איכות בשירותים החברתיים במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל מלווה במחקר יותר מחמש שנים את תהליכי טיוב האיכות במג"רים באמצעים שונים, והכלי להבטחת איכות הוא מן המרכזיים שבהם. במחקר מוצגים ממצאי הכלי להבטחת איכות לשנת 2020, ובו הושם דגש מיוחד על השפעות משבר הקורונה על עבודת המג"רים.

מטרת-העל של הבדיקה המוצגת בדוח זה הייתה להרחיב את הידע בעניין עמידותם הפיננסית של משקי הבית בישראל, על רקע התמשכות המשבר. המטרות הספציפיות כללו הן בדיקה של השפעת רמת הידע בנושאים פיננסיים על קבלת החלטות פיננסיות בתחילת תקופת מגפת הקורונה והן בדיקה של הגישה שיש למשקי בית אל כספי חירום.

מטרת המחקר היא לאפיין את אופי מערכת הקצבאות לגיל זקנה בישראל, לדון ביתרונותיה ובחסרונותיה ולהציע כלי מדיניות שעשויים לשפר את המענה הניתן לפרטים בגיל זקנה, תוך התייחסות למגבלת התקציב שעומדת בפני מערכת הקצבאות.

למחקר מהיר ( Rapid Response ) זה ארבע מטרות עיקריות: א. לתאר את מודל התקצוב של הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול; ב. לנתח את הקשר שבין מודל התקצוב ובין יעדי המשרד לקידום וחיזוק קהילתי ועד כמה צפוי המשרד להשיג את היעדים ביעילות; ג. לבדוק כיצד חלוקת התקציב צפויה להשפיע על הפערים בחברה; ד. להציג שני מקרי בוחן שמספקים לקחים ראשוניים בנוגע להשפעות התקציב על היישוב וכן בנוגע למדידה של ביצועים.

מטרת המחקר הייתה לפתח מדדים לאפיון רמת התפקוד של הרשויות המקומיות השונות בתחומי החינוך והרווחה, וכן לפתח מדד לאפיון יציבות כלכלית.