גישה פתוחה

מקורות חופשיים ברשת למאמרים ומאגרי מידע לאקדמיה

קיימים ברשת מספר לא מבוטל של מקורות מידע חופשיים למאמרים לאקדמיה,  וקיימות  לא מעט רשימות ברשת שמרכזות מקורות כאלה.

דוגמה לרשימה אחת כזו היא

101   Free Online Journal and Research Databases for Academics

הרשימה היא רשימה מוערת ,  היא מציגה 21  מקורות עיקריים  למאמרים ומאגרי מידע חופשיים ברשת עם תיאור קצר של כול מקור כזה, וכוללת קישור לקובץ PDF   שכולל רשימה מוערת של 101 מקורות מידע ממוינים על פי קטגוריות נושאיות .. הקטגוריות הנושאיות הן:

עסקים/כלכלה

מדעי הרוח/מדעי החברה

מתמטיקה/ מדעי המחשב

מקורות מידע רב תחומיים

מדע/רפואה

הרבה מקורות מידע  שכלולים ברשימה ידועים,  אבל ריכוז המקורות  לצד התיאור של כול מקור והחלוקה לקטגוריות נושאיות יכול לסייע בבחירה מתאימה.

לרשימת 21 המקורות המובילים

לרשימת 101 מקורות המידע ממוינים על פי תחום מחקר

מקור:  בלוג עולם המידע של ד"ר יפה אהרוני 

 

CORE ומידע בגישה פתוחה ממאגרי מידע מוסדיים

CORE הוא אגרגטור של מיליוני פרסומים ממאות מאגרי מידע בגישה פתוחה . Core כולל 5 יישומים:

CORE Portal – מאפשר חיפוש במאגרי מידע בגישה חופשית.

CORE Mobile – אפליקציה של אנדרואיד שמאפשרת לחפש ולהוריד מאמרים בגישה פתוחה

CORE Plugin – רכיב תוכנה (plugin) למאגרי מידע מוסדיים שמאפשר להם לחפש פרסומים מדעיים דומים

CORE API – מאפשר למערכות חיצוניות ושירותים אינטראקציה עם CORE

Repository Analytics – כלי סטטיסטי

הפורטל חופשי. נכון להיום על פי מה שמצוין באתר אפשר לחפש ב- 18270112 מאמרים בגישה פתוחה. באתר יש מנשק לחיפוש בסיסי ומתקדם. החיפוש המתקדם מאפשר להגביל מראש את החיפוש לשדות מסוימים כולל מחבר, מ"ול, מאגר ושנה. במנשק תוצאות החיפוש יש אפשריות לעידון השאילתה – אפשר לסנן את תוצאות החיפוש על פי טקסט מלא, שפה, מאגר (ברשימת המאגרים נכללים מאגרים מוסדיים/נושאיים) ושנה.

מקור: בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב

 

MIT Open Access Articles collection – העולם כולו נשכר

DSpce@MIT הוא מאגר ההפקדה המוסדי של MIT שכולל מגוון רחב של חומרים מהתפוקה המחקרית של המוסד . אחד האוספים במסגרת מאגר הפקדה זה הוא MIT Open Access Articles collection. יוזמה זו של MIT Open Access Articles collection עליה הוחלט לפני 3 שנים תרמה לחוקרים ולמשתמשים ברחבי העולם כולו.

MIT Open Access Articles collection כולל מאמרים מחקריים של הקהילה אקדמית ב- MIT . האוסף מגוון וכול 3 סוגים של מאמרים מבחינת תהליך השיפוט והפרסום:

מאמרים מקוריים לפני הגרסה שעברה שיפוט – peer review

מאמרים בשלב שלאחר תהליך השיפוט ללא העריכה ומתן הפורמט הסופי של המו"ל

ומאמרים בגרסה סופית שתפורסם או שכבר פורסמה בכתבי עת והופקדה בהתאם למדיניות של המו"ל

אפשר לחפש במאגר מאמרים זה בחיפוש פשוט ומתקדם עם מגוון הגבלות כגון : טקסט מלא, תקציר, מחבר, כותר ועוד

אפשר גם לדפדף באוסף על פי תאריך, מחבר כותר ונושא

על פי החדשות האחרונות באתר אוסף המאמרים – האוסף כולל למעלה מ- 7500 מאמרים בגישה פתוחה שנצפו למעלה מ- 600000 פעמים מאז השקתו ב- 2009 עם מספר הודות של למעלה מ- 40000 בחודש מכול רחבי העולם .

האוסף משמש מגוון רחב של משתמשים ברחבי העולם כולו – סטודנטים, אנשי אקדמיה, חוקרים עצמאיים, משתמשים שחיפשו מידע רפואי ומשתמשים שמעוניינים להתעדכן ועדויות שלהם על התועלת שהפיקו מהמאגר אפשר לקרוא באתר.

מספר ההורדות החודשיות מכל המאגר המוסדי הוא מיליון הורדות לחודש

מקור:בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב

 

Scholarpedia – אנציקלופדיה peer reviewed בגישה פתוחה

Scholerpedia היא אנציקלופדיה שפיטה בגישה פתוחה שהמאמרים בה, שנכתבים על ידי מומחים ובעלי אוטוריטה בתחום מרחבי העולם כולו, עוברים עריכה ושיפוט.

את הרעיון של ה- Scholarpedia הגה Dr. Eugene M. Izhikevich בהשראת Wikipedia בסוף שנת 2005 והיא דומה לה מכמה בחינות : שתיהן וויקי ונכתבות באותה פלטפורמה MediaWiki ומחויבות לעיקרון של מידע חופשי לכול, אלא שScholarpedia שמה לה למטרה להשלים את הוויקיפדיה על ידי טיפול בנושאים אקדמיים וההבדלים בין השתיים נובעים מהקהל, המטרות והשורשים האקדמיים של Scholarpedia .

כאנציקלופדיה מדעית Scholarpedia אינה שואפת לפרסם ניירות עבודה מחקריים אלא מתמקדת במה שמכונה "living reviews " – מאמרים אנציקלופדיים שנכתבים פעם אחת אבל מתוחזקים לאורך זמן על ידי דורות של מומחים שעוקבים אחרי ההתפתחויות בנושאים השונים. המאמרים בה מטרתם להיות נגישים לקהל רחב של קוראים אקדמיים ואנשי מדע אבל גם להיות שימושיים לכל קורא שמעוניין במידע רחב ומעמיק בנושא מסוים לאחר שמיצה מקורות מקוונים אחרים. כאמור המאמרים ב- Scholarpedia עוברים תהליך של שיפוט , אבל תהליך השיפוט כברירת מחדל אינו אנונימי, וכאשר המאמרים מתפרסמים הזהות של המחברים מוצגת ליד כותר המאמר.

המאמרים מתפרסמים ב- Scholarpedia Journal

עד 20 באוקטובר 2011 Scholarpedia הסתמכה על עורכים משלה שזיהו ושכנעו את המומחים בתחום לתרום ל- Scholerpedia. התוצאה הייתה קרוב לאלף מאמרים שפיטים בתחומים מדעיים כגון מערכות דינמיות, היבטיים חישוביים של מדעי המוח ופיזיקה. אחרי אוקטובר 2011 כל אחד יכול להציע מאמר אך יש צורך במתן חסות/אישור לנושא ולאוטוריטה של הכותב וכמאז ומתמיד במערכת זו המאמר עובר שיפוט ואישור של לפחות 2 מומחים בתחום לפני פרסומו.

לאור הנאמר לעיל אפשר לומר ש- Scholerpedia מהווה מעין מודל היברידי שמגשר בין כתבי עת שפיטים מסורתיים למערכות וויקי דינמיות מבלי להתפשר על איכות ומהימנות

מקור: בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב.

 

Bookboon – למעלה מ- 800 ספרי לימוד חופשיים

Bookboon היא פלטפורמה לספרי לימוד חופשיים. כיום מאגר הספרים כולל למעלה מ- 800 ספרים והוא הולך וגדל.

כל הספרים בפלטפורמה זאת חופשיים וניתנים להורדה כקובצי pdf. הספרים חופשיים ללימוד, הדפסה , שיתוף, והטמעה באתרי הבית.

הספרים מכסים מגוון תחומי דעת: חשבונאות, כלכלה, הנדסה , מדעי החיים, מדעי הבריאות, טכנולוגית מידע ותכנות, משפטים וניהול, שווק, מתמטיקה , סטטיסטיקה ועוד.. חלוקה נוספת של הספרים באתר היא על פי 3 קטגוריות עיקריות – ספרי לימוד, עסקים ומדריכי טיולים.

אפשר לחפש וגם לדפדף באתר

מקור: בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב.

 

OKR ומדיניות הגישה הפתוחה של הבנק העולמי

הבנק העולמי מאמץ את מדיניות הגישה הפתוחה. במסגרת מדיניות זו המאגר הרשמי של הבנק The World Bank Open Knowledge Repository – OKR פתוח לכול.

עם השקתו במסגרת הגישה הפתוחה באפריל 2012 – OKR כולל ספרים שיצאו לאור בשנים 2009-2012 , דוחות של הבנק בנושאי פיתוח מאז 1978 , מחקרים בנושאי כלכלה , מאמרים מהשנים 2007 -2010 שיצאו לאור בכתבי עת של הבנק ועוד. פירוט של התכנים השונים אפשר למצוא באתר.

רוב התכנים במאגר הם חופשיים לשימוש במסגרת Creative Commons Attribution 3.0 Unported license . לגבי תכנים במאגר שאינם במסגרת זו יש ציון מפורש של תנאי השימוש.

מן הראוי לציין ש-OKR מאמץ פרוטוקולים שמאפשרים אינטראופרביליות בין מאגרים ושימוש חוזר בתכנים. הפרוטוקולים הם- Initiative Dublin Core Metadata ו- OAI-PMH.

בחיפוש המתקדם במאגר אפשר להגביל על פי סוגי החומרים השונים במאגר- דוחות שנתיים, כתבי עת, ניירות עבודה, ספרים, מחקרים כלכליים, ותכנים רב לשוניים. כמו כן אפשר להגביל את החיפוש על פי כותר, מחבר, תאריך, נושא, מלות מפתח, אזור וארץ, ולמיין את תוצאות החיפוש על פי רלוונטיות, כותר ותאריך.

נייר מדיניות הגישה הפתוחה של הבנק פורסם ב- 2 באפריל 2012 והמדיניות תיכנס לתוקפה ביולי 2012

מקור: בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב.

 

RIAN – פורטל מאוחד למאגרי מידע מוסדיים באירלנד

RIAN הוא פורטל שמאגד את המאגרים המוסדיים (בגישה חופשית) של 7 אוניברסיטאות באירלנד. הפרויקט נתמך על ידי ממשלת אירלנד ואיגוד האוניברסיטאות באירלנד.

אפשר לחפש וגם לדפדף בפורטל מאוחד זה. בחיפוש המתקדם אפשר להגביל את החיפוש על פי סוגי חומרים כגון: ספרים, עבודות לתואר שני ושלישי, פרקים מספרים, דוחות, פרסומים מכנסים, מאמרים, מולטימדיה ועוד. כמו כן אפשר לחפש על פי חומר שעבר שיפוט , מוסד, וגורם מממן.

אפשר להגביל את החומר על פי שדות שונים: כותר, מחבר, נושא, מוסד גורם מממן ושנים.

אפשר לדפדף על פי מחבר, גורם מממן, שנה וסוג חומר. הדפדוף מספק מידע על היקף המאגר. ממנו עולה שהמאגר נכון להיום כולל כ- 10000 מאמרים, 982 עבודות דוקטורט, 4925 פריטים מכנסים, 769 דוחות ועוד. .

בעתיד הכוונה לצרף מוסדות מחקר נוספים באירלנד לפרויקט.

אין ספק שפרויקט מסוג זה שימושי ומועיל למשתמש ואולי מעניין יותר הוא המודל.

מקור: בלוג הספריות של אוניבריסטת תל-אביב.

 

DOAB – מדריך לספרים אקדמיים בגישה פתוחה

DOAB – היא פלטפורמה חדשה שהושקה ב- 12 באפריל 2012 ושמה לה למטרה לרכז ספרים בגישה פתוחה כדי להגדיל את הנראות שלהם.

מדריך זה הוא שירות של קרן OAPEN – יוזמה בינלאומית להוצאה לאור של מונוגרפיות בגישה פתוחה שמקום מושבה בספרייה הלאומית בהאג.

מו"לים אקדמיים מוזמנים לספק את מידע העל של הספרים שלהם בגישה פתוחה ל- DOAB . לצורך זה , מדריך זה יהיה פתוח לכל המו"לים שמוציאים לאור ספרים שפיטים שעונים על סטנדרטים אקדמיים בגישה פתוחה. אגרגטורים יוכלו לשלב את הרשומות בשירותים המסחריים שלהם. DOAB תומך בפרוטוקול OAI-PMH. ספקי השירות וספריות יכולים להשתמש בפרוטוקול כדי לאסוף מידע על מ- DOAB ולכלול אותו באוספים ובקטלוגים שלהם.

DOAB מאפשר חיפוש באינדקס של מידע על על הספרים וקישורים לטקסט המלא של הספרים באתרי המו"לים או במאגרים המוסדיים/נושאיים.

כיום עם השקת הפרויקט משתתפים ב- DOAB עשרים מו"לים עם 750 ספרים בגישה פתוחה וכבר בימים הקרובים יצטרפו מו"לים נוספים. למו"לים המעוניינים להצטרף יש מידע באתר .

אפשר לחפש וגם לדפדף באתר. החיפוש כולל חיפוש בסיסי ומתקדם עם אופציות להגבלת החיפוש על פי מספר שדות כולל שנה, כותר מחבר תקציר ומו"ל.

הדפדוף אפשרי על פי כותר, נושא ומו"ל

מקור: בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב.

 

Right to Research Coalition – מדריך חדש לסטודנטים בנושא פרסומים בגישה הפתוחה

קבוצת הסטודנטים Right to Research Coalition שכוללת 40 ארגוני סטודנטים שחתמו על הצהרת הסטודנט לזכות למחקר ומיצגת קרוב ל- 7 מיליון סטודנטים ברחבי העולם, פרסמה לאחרונה מדריך חדש לסטודנטים בנושא הוצאה לאור, בשם:"Optimize Your Publishing, Maximize Your Impact "

המדריך מתמקד בעצות לסטודנטים היום, שהם החוקרים של מחר, היכן לפרסם את מחקריהם באופן שיאפשר את קידומם ותועלתם כמחברים וקוראים.

ההחלטה היכן לפרסם את המאמר תשפיע על הנראות שלו, מספר הציטוטים שלו יזכה ובסופו של דבר על האימפקט האולטימטיבי שלו.

כאשר עומדים לפרסם מאמר כדאי לחשוב בראש וראשונה על קהל היעד – הקוראים. היום בעידן בו עלות הרכש של כתבי עת גבוהה , הנגישות למאמרים שנמצאים בכתבי עת יקרים עלולה להיות נמוכה. הפתרונות שמציע המדריך הם:

  • פרסום המאמר בכתב עת איכותי בגישה פתוחה
  • אם מפרסמים את המאמר בכתב עת שהגישה אליו כרוכה בתשלום (מנוי) -הפתרון הוא הפקדת המאמר במאגר נושאי או מוסדי שהגישה אליו חופשית והוא יכול להיות נגיש ומאונדקס גם על ידי מנועי חיפוש כמו google scholar באופן שיגדיל את הנראות שלו.

בהקשר זה המדריך מספק כמה כתובות שיוכלו להנחות את הסטודנטים והחוקרים שמעוניינים לבחור באופציות שהוצעו לעיל:

  • רשימה מלאה של כתבי עת בגישה פתוחה אפשר למצוא במדריך לכתבי עת בגישה פתוחה http://www.doaj.org
  • רשימה מלאה של מאגרים בגישה פתוחה אפשר למצוא במדריך למאגרים בגישה פתוחה בכתובת opendoar.org

ג. מו"לים רבים של כתבי עת בתשלום מתירים למחברים להפקיד גרסה מקוונת של המאמר שלהם באתר אישי או במאגר חופשי. רשימה מלאה של מדיניות המו"לים בנושא אפשר למצוא בפרויקט shepra-romeo בכתובת www.sherpa.ac.uk/romeo

נושא חשוב נוסף הוא נושא זכויות היוצרים של המחבר. ישנם כתבי עת שעדיין דורשים להעביר לידיהם את זכויות היוצרים שקשורים לפרסום המאמר. אפשר לשאת ולתת עמם בקשר לשמירת הזכויות בדרגות שונות: שיתוף המאמר עם הקולגות, פרסומו במאגר בגישה פתוחה ועוד.

מידע בנושא זה אפשר למצוא בכמה מקומות:

א. במדיניות זכויות היוצרים שכתובה בדרך כלל בהנחיות למחברים בכתב העת הספציפי

ב. בפרויקט SHERPA-ROMEO בכתובת www.sherpa.ac.uk/romeo

ג. באתר  www.arl.org/sparc/author

נושא נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא עבודה עם קולגות . כאשר עובדים עם מחברים נוספים יתכנו חילוקי דעות ביחס למקום הפרסום – כדאי מראש להצהיר על הכוונה לפרסם בגישה פתוחה ולהדגיש את המגמה הגוברת והולכת של פרסום בגישה פתוחה שאומצה כמודל ברירת המחדל על ידי למעלה מ- 130 מוסדות ברחבי העולם כולל Harvard, MIT ואחרים.

מידע נוסף בנושא ההדרכה לגישה פתוחה אפשר למצוא באתר www.righttoresearch.org

מקור: בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב

 

מדריך/מאגר מידע חדש לסטנדרטים של נתונים פתוחים ממשלתיים

nדריך חדש חופשי ייחודי לסטנדרטים של נתונים פתוחים ממשלתיים ברחבי העולם הושק בנובמבר 2017. המדריך הוא פרי שיתוף פעולה בין GovEX ו- Geothink.

 

כתבי עת בגישה ישירה מהבית

לראשונה, הספרייה הלאומית מעמידה לרשות הקהל כתבי עת בגישה ישירה מהבית. בשלב זה, נפתחה הגישה למאגר JSTOR לכל משתמש בתחומי מדינת ישראל.

 

הספרייה הלאומית הבריטית השיקה אוסף דיגיטלי חדש של כתבי יד עבריים

הספרייה הבריטית השיקה לאחרונה בנובמבר 2017 אתר חדש עם אוסף של כ-1300 כתבי יד עבריים שעברו דיגיטציה ושכוללים מגילות תורה עתיקות, ספרי תפילה תיאולוגיה ועבודות מדעיות.

 

דוח מצב הנתונים הממשלתיים הפתוחים בעולם 2017

Global Open Data Index הוא פרסום שנתי של Open Knowledge Network שמטרתו למדוד את מידת הפתיחות של הנתונים הממשלתיים במישור בגלובלי על פי ההגדרה של הפתיחות.

 

Thesis Commons – פלטפורמה פתוחה חדשה לתזות ודיסרטציות

פלטפורמה חדשה חופשית רב תחומית לשיתוף תזות ודיסרטציות.

 

המרכז לחינוך פתוח והספרייה לספרי לימוד פתוחים

במרכז לחינוך פתוח מאמינים שעתיד החינוך הוא חינוך פתוח. מתוך אמונה זאת המרכז תומך ביוזמות ברוח זו. אחת היזמות היא הספרייה לספרי לימוד פתוחים.

 

OpenCorporates – מאגר מידע של חברות בעולם במגמת גידול

OpenCorporates מאגר מידע חופשי לחברות בעולם ממשיך לגדול והוא כולל כיום מידע על למעלה ממאה מיליון חברות בעולם.

 

2600 + פורטלים של נתונים פתוחים בעולם

מספר הארצות שפותחות לציבור את הנתונים שלהם ממשלתיים ואחרים גדל. למעלה מ- 200 מדינות ייחדו פורטלים רשמיים ואחרים לנתונים הפתוחים. בארה"ב בלבד כ- 500 פורטלים כאלה. היכן נוכל לאתר את כול המידע הזה?

 

FreeFullPDF – מנוע חיפוש לקובצי PDF בגישה פתוחה

FreeFullPDF הוא מנוע חיפוש חופשי ייעודי לקובצי PDF בגישה פתוחה. מטרתו כפי שמוצהרת באתר היא להגדיל את הנראות ואת קלות השימוש של חומרים חופשיים בגישה פתוחה : כתבי עת, תזות, פוסטרים ופטנטים.

 

מוזיאון המטרופוליטן: יצירות לשימוש חופשי

מוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק שיחרר בתחילת החודש 375,000 יצירות, תצלומים ועבודות אמנות לרשת – בחינם, ללא זכויות יוצרים, לשימוש חופשי ללא הגבלה.

 

OSFpreprints – אגרגטור של preprints

OSFpreprints הוא מאגר מידע חופשי של preprints – פרי יזמתו של OSF – open science Framework…

 

Cc search – מנוע חיפוש חדש לתמונות חופשיות

חיפוש תמונות חופשיות ברישיון הגמיש של Creative Commons יהיה מעתה קל יותר עם השקתו של מנוע החיפוש החדש Cc search…

 

פורטל הנתונים הפתוחים של האיחוד האירופי וקטלוג הנתונים של JRC – המדע הפתוח הופך למציאות

פורטל הנתונים הפתוחים של האיחוד האירופי מהווה נקודת גישה לנתונים שמיוצרים על ידי מוסדותיו. הנתונים פתוחים לשימוש, לשימוש חוזר, קישור והפצה חוזרת למטרות מסחריות ולא מסחריות.

 

Global Open Data Index – הערכת הפתיחות של מידע ממשלתי בעולם

מדי שנה ממשלות בעולם פותחות את המידע הממשלתי לציבור ומספר האתרים של מידע ממשלתי פתוח גדל. נתונים פתוחים מוגדרים כנתונים שחופשיים לגישה, לשימוש, לשינוי ולשיתוף על ידי כול אחד ולכול מטרה שהיא.

 

SocArXiv – פלטפורמה חדשה בגישה פתוחה לשיתוף מחקרים במדעי החברה

ב- 7 בדצמבר 2016 הוצהר על השקתה הרשמית של SocArXiv בגרסת בטא – פלטפורמה בגישה פתוחה לשיתוף מחקרים במדעי החברה. שירות ארכיב זה, שמארחת אותו אוניברסיטת מרילנד, הוקם בשיתוף פעולה עם המרכז למדע פתוח, על הפלטפורמה Open Science Framework שמאפשרת לחוקרים להעלות את נתוני המחקר, הקוד ותוצאות המחקר…

 

Yale Image Finder – מנוע לחיפוש קובצי תמונות בתחום הביו-רפואי

מספר הפרסומים בתחום הביו-רפואי גדל, ולעתים נרצה לחפש בתוכם מידע גרפי, תמונות, טבלאות תרשימים וכו'

לשם כך נועדו מנועי חיפוש ייעודיים למידע גרפי/תמונות . yaleYale Image Finder הוא אחד מהם.

Yale image finder אינו מנוע חדש אבל מאז שנוסד ב- 2008 מספר הקבצים באינדקס שלו, שלקוחים מתוך מאמרים בגישה פתוחה ב- Pubmed Central , גדל מ- 140000 ל- 1538031, וכדאי לזכור אותו בגלל האופן המיוחד בו הוא מחפש. הוא מחפש לא רק בכתוביות של התמונה/תרשים אלא גם במילים מתוך הכותר, התקציר והטקסט המלא של המאמר בו מופיעה התמונה. אפשר לבחור באופציות החיפוש הרצויות.

הצגת התוצאות אף היא ייחודית. בתוצאות החיפוש מקבלים תמונות רלוונטיות בצורת תמונות ממוזערות המקושרות אל התמונה הגדולה. בנוסף, מנוע החיפוש מציג 2 סוגים של תמונות רלוונטיות – אלה שמופיעות באותו מאמר, ותמונות ממאמרים אחרים בעלי תוכן תמונה דומה. התמונות מקושרות למאמרי המקור. באופן זה משתמשים יכולים מחיפוש תמונה לאתר מאמרים רלוונטיים לנושא החיפוש שלהם.

מקור: בלוג עולם המידע של ד"ר יפה אהרוני

 

Global Open Data Index – הערכת הפתיחות של מידע ממשלתי בעולם

מדי שנה ממשלות בעולם פותחות את המידע הממשלתי לציבור ומספר האתרים של מידע ממשלתי פתוח גדל. נתונים פתוחים מוגדרים כנתונים שחופשיים לגישה, לשימוש, לשינוי ולשיתוף על ידי כול אחד ולכול מטרה שהיא.

ממשלות רבות מביעות מחויבות לפתוח את המידע, אבל לא ברור עד כמה מחויבות זו מולאה, מהי כמות המידע שמפורסם, איזה מידע הוא ובאיזה פורמט הוא מפורסם, איזה ארצות מתקדמות בתחום ואיזה מתמהמהות מאחור.

Global Open Data Index, שאוסף ומציג מידע על מצב הנתונים הממשלתיים הפתוחים בעולם, בא לספק את התשובות. אינדקס זה נועד לעקוב ולמדוד האם המידע הממשלתי הפתוח פורסם באופן נגיש לאזרחים ולתקשורת. הנגשת המידע באופן ברור חשובה שכן, אם ממשלה מסוימת פרסמה מידע אך הוא אינו ברור לציבור, ואינו ניתן לאיתור באמצעות חיפוש פשוט, הוא לא משיג את מטרתו וקל להתעלם ממנו.

האינדקס שהושק ב- 2013 ביוזמת Open knowledge ומאז מתפרסם מדי שנה, מאפשר להשוות את מצב הפתיחות של המידע הממשלתי במדינות השונות מנקודת מבטם של האזרחים, וללמוד על ההתקדמות בתחום מדי שנה. חשוב לציין שהאינדקס אינו מהווה הערכה רשמית ממשלתית אלא מהווה הערכה עצמאית מנקודת מבטו של האזרח.

האינדקס מתוחזק על ידי Open knowledge ובסיועם של מתנדבים מ- Open Knowledge Network ברחבי העולם.

מטרתו של האינדקס היא גם לאפשר לממשלות ולעוסקים בדבר להשתמש בתוצאות האינדקס כדי לראות עד כמה המידע שפורסם באמת נתפס כנגיש על ידי האזרחים והיכן יש מקום לשיפור, הוא מעודד את כול הנוגעים בדבר לשפר איכותית וכמותית את הנתונים הממשלתיים הפתוחים. מאז השקתו של האינדקס ב- 2013 מספר ממשלות ובתוכן גם רוסיה, אינדונזיה גרמניה וצרפת השתמשו באינדקס כקנה מידה להישגים ולהתקדמות שלהן בנושא הנתונים הפתוחים. האינדקס תורם גם ליצירת נורמות גלובליות לפתיחות של מידע ממשלתי ומהווה מדריך לעושי המדיניות בדבר הזדמנויות לקידום האג'נדה של מידע ממשלתי פתוח.

האינדקס כולל 15 סטים של נתונים במגוון תחומים, ביניהם נתונים שחיוניים לשקיפות ולאחריות הדיווח כגון: תוצאות בחירות, ונתונים על הוצאות הממשלה, ואחרים שקשורים לשירותים חיוניים לאזרח כגון: מפה לאומית, תעבורה, זיהום אויר ואיכות המים. המידע נאסף על ידי מומחים וחסידים לדבר מרחבי העולם ולפני פרסומו עובר תהליך בקרת איכות של מומחים. כול אחד מהסטים מוערך על פי 9 קריטריונים שעונים להגדרה של נתונים פתוחים. הציון הכולל הוא באחוזים שמהווים מדד למידת הפתיחות.

האינדקס של שנת 2015 כולל מידע על 122 מדינות. את הדירוג של המדינות מבחינת הפתיחות, כולל מידע מפורט על כל אחד מהסטים ועל פי כל אחד מהקריטריונים להערכה אפשר לראות בכתובת http://index.okfn.org/place/. הנתונים הגולמיים ניתנים להורדה. ישראל נמצאת במקום ה- 44 בדרוג זה עם ציון פתיחות של 38%. מן הראוי לציין שאנגליה זה כמה שנים נמצאת בראש הרשימה או בסמוך לראשה. באינדקס 2015 היא נמצאת במקום שני ברשימה עם ציון פתיחות של 76%.

באתר אפשר לראות נתונים גם משנים קודמות 2013, 2014 – בהשוואה לשנים אלו ציון הפתיחות של ישראל ב- 2015 נמוך יותר מזה של שנת 2013, 2014 .

השאלה עד כמה האינדקס מהימן וכיצד הוא מחושב? תיאור המתודולוגיה באתר בא לענות על שאלות אלו.

מקור: בלוג עולם המידע של ד"ר יפה אהרוני

 

D-PLACE – מאגר מידע חופשי חדש לחקר תרבויות – מאגר של מקום, שפה, תרבות וסביבה

מעוניינים לדעת האם המונוגמיה הייתה פופולרית יותר מהפוליגמיה במאה ה-19 וה- 20, סקרנים לדעת איזה חברות אנושיות קשורות לאב הקדמון המשותף בעץ השפות?

את התשובות לשאלות ניתן למצוא במאגר D-PLACE – מאגר מידע חדש בגישה פתוחה שפותח באוניברסיטת טורונטו.

המאגר כולל מידע רב על שפות, תרבויות, מקומות וסביבות של למעלה מ- 1400 חברות אנושיות, רבות מהן טרום- תעשייתיות , כפי שתועדו על ידי אתנוגרפים במאות ה- 19 וה-20.

המגוון התרבותי האנושי בא ליד ביטוי בדרכים שונות ובתחומים שונים – שפה, דת, נישואים וכו'. מאפיינים תרבותיים אלה שונים במרחב ובזמן. אך הגורמים שמניעים את השינוי התרבותי ברובם לא ידועים. דיסציפלינות אקדמיות עסקו בשאלה עד כמה דפוסים במגוון התרבותי מושפעים מכוחות שונים כולל היסטוריה משותפת, דמוגרפיה , גנטיקה, הגירה, מצב סביבתי ואקולוגי וכו'. אלא שהיו מספר מחסומים/אתגרים שמנעו התקדמות בהבנת הדפוסים במגוון התרבותי

מאגר המידע D-PLACE נועד להתמודד עם אתגרים אלו באמצעות המידע הרב והמקושר, בהקשר של תרבות שפה, מיקום גיאוגרפי ומאפיינים סביבתיים.

המאגר חופשי לשימוש ובעל מנשק די ידידותי לשימוש. במיוחד יכולות לסייע ההוראות המפורטות כיצד לחפש במאגר (המוצגות לאחר לחיצה על הלשונית howto ) עם מגוון דוגמאות. אפשר לבחור מראש לחפש על פי על פי מקום, שפה, תרבות, וסביבה על ידי בחירת הלשונית המתאימה. שאילתת החיפוש יכולה להיות בשפה טבעית. אפשר להציג את תוצאות החיפוש בצורת טבלה, עץ, מפה. כמו כן קיימת אפשרות להוריד את תוצאות החיפוש לצורך ניתוח נוסף.

המאגר מאפשר לחוקרים לעמוד וללמוד על הכוחות שעיצבו את ההיסטוריה של המגוון התרבותי, ובאמצעות שילוב של מידע לשוני, אנתרופולוגי ואקולוגי הוא מהווה דוגמה למחקר רב תחומי ברוח הגישה המודרנית למחקר. בה בעת המאגר קל לשימוש גם לציבור הרחב, ומאפשר לו לראות קשרים ולהיווכח שלמרות המגוון התרבותי אנו עדיין קשורים/קרובים

מקור: בלוג עולם המידע של ד"ר יפה אהרוני

 

DATA USA – פורטל הנתונים הממשלתיים החדש של ארה"ב

ב-4 באפריל 2016 הושק פורטל הנתונים החדש של ארה"ב DATA USA .

הפורטל הוא פרי שיתוף פעולה של מעבדת המדיה של MIT ושתי חברות טכנולוגיות Deloitte ו- Datawheel. הצוות המפתח שכלל חוקרים , מדעני נתונים, מעצבים וחוקרים עבד על הפרויקט למעלה משנה, והתוצאה היא בהתאם.

הפורטל מרכז מקורות מידע פדרלי רבים למקום אחד . באתר יש מנוע חיפוש שמאפשר חיפוש בכול המקורות וסינון מראש על פי 4 קטגוריות מקומות, תעשיות, מקצועות/משלח יד, וחינוך. המאפיין הבולט בפרויקט הוא ההצגה הויזואלית המפורטת של הנתונים והמנשק המאוד ידידותי יחסית למנשקים קודמים. הפורטל מהווה פלטפורמה שהופכת את המידע לידע ויכול לשרת מדי יום את התושבים, התעשייה והממשלה. מאפשר שימוש ב- API

כפי שמצוין באתר:

"Data USA provides an open, easy-to-use platform that turns data into knowledge. It allows millions of people to conduct their own analyses and create their own stories about America – its people, places, industries, skill sets and educational institutions. Ultimately, accelerating society’s ability to learn and better understand itself.

How can Data USA be useful? If you are an executive, it can help you better understand your customers and talent pool. It can inform decisions on where to open or relocate your business or plant. You may also want to build on the Data USA platform using the API and integrate additional data. If you are a recent college graduate, Data USA can help you find locations with the greatest opportunities for the job you want and the major you have. If you are a policymaker, Data USA can be a powerful input to economic and workforce development programs. Or, you may be a public health professional and want to dive into behavioral disease patterns across the country. These are just a few examples of how an open data platform like Data USA can benefit everyday citizens, business and government"

מקור: בלוג עולם המידע של ד"ר יפה אהרוני

 

OpenAIRE – פורטל לפרסומים בגישה פתוחה

Open Access Infrastructure for Research in Europe – OpenAire הוא פרויקט שמטרתו לתמוך ביישום הגישה הפתוחה באירופה. המטרה להנגיש באמצעות הפורטל OpenAire פלט מחקרי – פרסומים, סטים של נתונים ומידע על פרויקטים . הפורטל כולל גם מידע סטטיסטי ווידג'טים באופן שהוא הופך לשירות יעיל לחוקרים.

על פי חדשות מ- 5 ביולי 2015 הפורטל כולל למעלה מ- 11.5 מיליון מסמכים בגישה פתוחה מלמעלה מ- 600 ספקים. השנה הצטרפו למעלה מ- 60 ספקים – מאגרים מוסדיים ואגרגטורים של כתבי עת שתרמו למעלה ממיליון רשומות חדשות.

רשימה של המצטרפים החדשים השנה זמינה בכתובת: https://www.openaire.eu/newsletter-items/openaire-is-growing-many-more-data-providers-have-signed-up .

באתר יש שני מנשקי חיפוש –חיפוש בסיסי וחיפוש מתקדם . במנשק החיפוש המתקדם אפשר להגביל את החיפוש על פי פרסומים, נתונים, פרויקטים, אנשים, מוסדות ומקורות מידע. כמו כן קיימת אפשרות לדפדוף .

מקור: בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב

 

Open culture ומקורות נוספים לספרים אלקטרוניים למכשירים ניידים

Open Culture כשמו כן הוא הוא פורטל שכולל קישורים למבחר משאבים אלקטרוניים חופשיים: קורסים, סרטים, ספרים אלקטרוניים, ספרי לימוד, תמונות, ספרי אודיו כולל גם 700 ספרים אלקטרונים ל- Ipad ל- Kindle ומכשירים ניידים נוספים.

קובצי אודיו חופשיים מתוך ספרים אפשר למצוא ב- LibriVox

https://librivox.org/pages/about-librivox/

LibriVox הוא פרויקט שלא למטרות רווח של מתנדבים שמקליטים ומעלים לאתר גרסאות אודיו של פרקים מתוך ספרים ברשות הציבור. הטקסטים ברובם לקוחים מפרויקט גוטנברג וארכיון האינטרנט.

למעוניינים בספרים נוספים למכשירים אלקטרוניים כדאי לזכור גם את שירותי המנוי הזולים של אמזון – kindle unlimited מציע נכון להיום תמורת 9.99 דולר בחודש גישה ל- 700000 כותרים ואלפי ספרי אודיו. ב- Audible from Amazon אפשר תמורת 14.95 דולר להאזין לאין סוף קובצי אודיו של ספרים. גם ב- Oyster אפשר תמורת 9.95 דולר לחודש להאזין למספר רב של קובצי אודיו.

http://www.amazon.com/gp/feature.html/ref=ku_lp_gift_lp?ie=UTF8&docId=1002872331

מקור: בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב

 

14 מיליון תמונות מ- 2 מיליון ספרים ברשות הציבור הועלו לפליקר

הספריות הדיגיטליות Internet Archive ו- Open Library מציעות למעלה מ- 6 מיליון ספרים חופשיים ברשות הציבור לכול. 14 מיליון תמונות מתוך 2 מיליון ספרים אלה הועלו לאחרונה לפליקר והכוונה היא להעלות תמונות רבות נוספים מתוך הספרים בחודשים הבאים

ייחודו של האוסף שהוא לקוח מתוך ספרים שעברו דיגיטציה ובאמצעות כוחם של הנתונים הגדולים הפכו מאוסף טכסטואלי לגלריה של תמונות.

התמונות שלקוחות מספרים ברשות הציבור אינן מוגנות בקניין רוחני וחופשיות ללא תשלום לכול

מקור: בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב

 

OpenFDA וחידושים במיזם

OpenFDA הוא מיזם חדש של ה- FDA מיוני 2014 שפותח בעקבות המגמה להגדיל את המידע הפדראלי החופשי שנגיש לציבור. מטרת המיזם היא להקל לחוקרים, מפתחים וצרכנים את הגישה למידע ציבורי בתחום הבריאות . המידע כולל כ- 4 מיליון רשומות משנת 2004-2013

במיזם זה FDA מציע נתונים בפורמט מובנה שמאפשר חיפוש בנתונים ושליפה כמויות גדולות של מידע.

הכלי תואר כ:

"a platform that can be queried across many datasets and easily redeployed or altered to fit a variety of purposes" – Sullivan, Government Health IT, 6/2.

לאחרונה החל מיולי 2014 FDA מציע כחלק מהמיזם API שמאפשר לחוקרים גישה ישירה למיליוני דוחות על תופעות לוואי של תרופות וטעויות בטיפול תרופתי שהתקבלו ב- FDA מאז 2004.

ה-API נמצא בגרסת ביתא ואינו בשל עדיין לניסויים קליניים.

מקור: בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב

 

מקורות לחיפוש תמונות חופשיות

בכתבה Best Places to Find Free Images Online ממרץ 2014 יש ריכוז של 16 מקורות לחיפוש תמונות חופשיות .

ברשימה נמצא מנוע החיפוש Photopin . Photopin יכול לסייע לבלוגרים . האתר כולל אופציה לחיפוש על פי נושא , מאפשר בקלות הורדה של התמונה וקישור לייחוס התמונה.

PhotoPin משתמש ב- API של Flickr ומחפש תמונות ברישיון הגמיש Creative Commons

מקורות נוספים מעניינים לחיפוש תמונות חופשיות הם : Unsplash שמאפשר לדפדף בתמונות נוף וגיאוגרפיה בעיקר, . Picjumbo שמאפשר דפדוף על פי קטגוריות נושאיות, MorgueFile ועוד

בכתבה יש גם קישורים לאתרי תמונות בתשלום.

מקור: בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב

 

35 מיליון תמונות של Getty Images חופשיות, בהטמעת קוד

סוכנות התמונות הגדולה Getty Images פתחה חלק נכבד מאוסף התמונות שלה – 35 מיליון תמונות , לשימוש פרטי לא מסחרי בתנאי שיוטמע הקוד המצורף לתמונה. על פי קוד זה יצורף לתמונה שם בעל התמונה ושם האוסף עם קישור לאתר של GETTY . אם עומדים בתנאי של הטמעת הקוד אפשר להוסיף את התמונות לבלוגים , אתרי בית ואתרים חברתיים בתנאי שהדבר לא נעשה למטרות מסחריות

הבעיה היא שהתמונות אינן ניתנות לעריכה, אפשר ידנית לשנות את רוחב ואורך ה-frame בתנאי ששומרים על פרופורציה נכונה של התמונה.

על אופן הטמעת הקוד אפשר למצוא באתר הסוכנות

מקור: בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב

 

מקורות מידע אקדמיים – רשימה מוארת

רשימה מוארת מעודכנת ל- 1 במרץ 2014 של מקורות מידע אקדמיים אפשר למצוא בכתובת : http://whitepapers.virtualprivatelibrary.net/Scholar.pdf

הרשימה כוללת מקורות מידע שונים: רשתות חברתיות, מנועי חיפוש, ארכיונים, מאגרי מידע חופשיים, מאגרים מוסדיים, מאגרי תזות חופשיים, כתבי עת בגישה פתוחה, מנועי חיפוש מותאמים אישית ועוד.

הרבה מקורות ידועים ואינם חדשים אך הערך המוסף של הרשימה הוא ריכוז המקורות עם תיאור של כול אחד מהמקורות. סיווג מקורות המידע על פי קטגוריות נושאיות או סוגי חומרים יכול היה להקל על המשתמש.

מקור: בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב

 

מפתח לעבודות גמר אקדמיות בעברית

בימים אלה נבנה מיזם של "מפתח לעבודות גמר אקדמיות" אונליין בטקסט מלא. המיזם נבנה ע"י יבגני ברגינסקי בוגר תארים ראשון ושני של המחלקה ללימודי מידע, אוניברסיטת בר-אילן, מידען במכללה האקדמית לישראל בר"ג . מדבריו על המיזם: "המפתח לעבודות גמר ממופתח (תגים) וישנו גם מנוע חיפוש מותאם לחיפוש בתוך הטקסט המלא של העבודות המופיעות באתר.

כל עבודה באתר כוללת כותרת, שנה (אם יש), מילות מפתח, תקציר ולינק חיצוני לכתובת URL של האתר בו היא מאוחסנת (כך שאין בעיה של הפרת זכויות יוצרים)."

על פי מה שכתוב באתר המאגר כולל "עבודות גמר סימנריוניות, תזות ועבודות דוקטורט בטקסט מלא לצפייה והורדה חופשית". בנוסף למנוע חיפוש מותאם אישית של גוגל לחיפוש בטקסט המלא של עבודות הגמר יש באתר גם ענן תגיות שמקל על פעולת הדפדוף

מקור: בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב

 

מקורות לחיפוש תמונות חופשיות

בזמנו פורסמו בבלוג פוסטים שכללו מידע על מנועים ייעודיים לחיפוש תמונות חופשיות בווב כגון Wylio ו- Compfight. בכתבה Best Places to Find Free Images Online ממרץ 2014 יש ריכוז של 16 מקורות לחיפוש תמונות חופשיות .

ברשימה נמצא מנוע החיפוש Photopin . Photopin יכול לסייע לבלוגרים . האתר כולל אופציה לחיפוש על פי נושא , מאפשר בקלות הורדה של התמונה וקישור לייחוס התמונה.

PhotoPin משתמש ב- API של Flickr ומחפש תמונות ברישיון הגמיש Creative Commons

מקורות נוספים מעניינים לחיפוש תמונות חופשיות הם : Unsplash שמאפשר לדפדף בתמונות נוף וגיאוגרפיה בעיקר, . Picjumbo שמאפשר דפדוף על פי קטגוריות נושאיות, MorgueFile ועוד

בכתבה יש גם קישורים לאתרי תמונות בתשלום

מקור: בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב

 

De Gruyter Open – פלטפורמה של ספרים וכתבי עת בגישה פתוחה

De Gruyter Open היא פלטפורמה חדשה שמקבצת את כול הפעילויות במסגרת הגישה הפתוחה של De Gruyter's publishing תחת קורת גג אחת.

כיום הפלטפורמה כוללת למעלה מ- 100 ספרים ו-350 כתבי עת חופשיים בגישה פתוחה במסגרת הרישיון הגמיש creative commons – CC-BY-NC-ND. כוונת המו"ל היא להרחיב את הפעילות מאירופה גם לארה"ב ולאסיה.

על פי הצהרת המו"ל יישמרו הסטנדרטים הגבוהים של הפרסומים בדומה לפרסומים אחרים שפיטים.

אפשר לדפדף בפרסומים על פי קטגוריות נושאיות ועל פי רשימה אלפביתית. קיימת גם אופציית חיפוש.

מקור: בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב

 

DRJI – מדריך לכתבי עת בגישה פתוחה

DRJI הוא מדריך לכתבי עת DRJI בגישה פתוחה . מבחינת מנשק המשתמש הוא מזכיר את DOAJ המדריך לכתבי עת בגישה פתוחה אלא שהאינדקס שלו הרבה יותר קטן.

DOAJ כולל נכון להיום 9804 כתבי עת ו- 1573847 מאמרים בעוד DRJI כולל 1873 כתבי עת ו- 21675 מאמרים . כמו ב–DOAJ גם ב- DRJI קיימת אפשרות של דפדוף וחיפוש. אפשר לחפש מאמרים וכתבי עת.

ב- DRJI אפשר לדפדף בכול כתבי העת, ועל פי מספר פרמטרים : תדירות פרסום (חודשי, רבעון וכו') , דיסציפלינה , מדינה , רישיון (סוג הרישיון של creative commons) ושנה ראשונה של הוצאה לאור .

מן הראוי לציין שרוב כתבי העת הם משנים אחרונות . כך למשל 267 כתבי עת יצאו לאור לראשונה ב- 2013

מבדיקת חפיפה קצרה בין DRJI ו- DOAJ עולה שהחפיפה חלקית בלבד. יתכן שיש ליחס זאת להתפלגות שונה של כתבי העת על פי מדינות

מקור: בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב

 

כפתור הגישה הפתוחה – הגברת מודעות לגישה הפתוחה ושיפור גישה לחומרי מחקר

ב- 18 בנובמבר 2013 צוות מפתחים הודיעו על השקתו של כפתור הגישה הפתוחה Open Access Button – bookmarklet שמטרתו לשפר מודעות לתנועת הגישה הפתוחה ולשפר גישה לחומרי מחקר.

אפשר להשיג את כפתור הגישה הפתוחה בכתובת http://www.openaccessbutton.org . באתר זה נרשמים וגוררים את הכפתור לסרגל הסימניות בדפדפן. כאשר מגיעים לחומר עם "חומת תשלום" – כלומר הגישה לחומר מחייבת תשלום , מקישים על הכפתור כדי להפעילו. המשתמש מתבקש לכתוב את המיקום שלו , הסיבה שבשלה הוא זקוק למאמר. הוא מתבקש גם לשתף את ההתנסות שלו עם הכפתור ברשתות חברתיות באופן זה יהיה אפשר למפות את האימפקט האמיתי של "חומות התשלום" האקדמיות, לשפר מודעות לתנועת הגישה הפתוחה וליצור שינוי חיובי.

לאחר מכן מוצגות למשתמש מספר אופציות לחפש את המאמר/חומר בו הוא מעוניין דרך גוגל סקולר, שליחת מייל למחבר והיצע של מאמרים שמציעה המערכת למשתמש, בתוכו יוכל המשתמש למצוא את המאמר הספציפי אותו הוא מחפש או מאמרים דומים בגישה פתוחה.

על הכפתור ואופן השימוש בו

http://oabutton.wordpress.com/2013/11/17/244/

מקור: בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב

 

Toarmkuvan – פורטל עברי ללימודים מקוונים ברשת

פורטל מעניין בעברית שעלה לאחרונה לאוויר ביוזמתה של המידענית אביבה גרבורג הוא Toarmkuvan – פורטל ללימודים חופשיים מקוונים ברשת בשפה העברית . ראשיתו של הפורטל בקורס פרויקט מסכם במכללה האקדמית בית ברל והוא ממשיך להתעדכן

מטרותיו יעדיו ותכניו של הפורטל כפי שהוגדרו על ידי אביבה הם:

" פורטל המספק מידע לגבי לימודים מקוונים בחינם תוך התמקדות בלימודים המקנים נקודות לתואר אקדמי מאוניברסיטאות מוכרות בארץ ובעולם. אתר שיפרוס בפני הסטודנט את כל האפשרויות העומדות בפניו ללמוד לתואר, דרך האינטרנט ובחינם, לרכז את כל הקישורים לאוניברסיטאות החשובות בארץ ובעולם שמאפשרות לימודים כאלה, אוניברסיטאות ותיקות וחדשות, ארגונים ופלטפורמות המאפשרים לימודים לתואר.

להסביר את השיטות ואופן הלימודים בכל פלטפורמה, איך מקבלים תואר ואיפה , ומי מכיר בתואר זה. כמוכן לפרט את כל הקורסים הנחוצים לבעלי התפקידים בעסקים לשם התעדכנות והתחדשות בהתפתחויות המקצוע.

הפורטל יכלול:

» חדשות ועדכונים בנושא הלימודים לתואר

» קישורים לכל הפלטפורמות המאפשרות לימודים בחנם ברשת

» דפי מידע על אופן הלימודים בכל פלטפורמה

» קישורים לאתרי לימודים מקצועיים בארץ ובעולם

» קישורים למאמרים על ההשכלה הגבוהה המקוונת והגישה הפתוחה, כולל תקצירים בעברית.

» פרסום תגובות גולשים על התנסותם בחוויות הלימודים"

ואכן באתר אפשר למצוא קישורים ומידע על פלטפורמות של קורסי MOOC , קישורים לאתרי אוניברסיטאות בהם אפשר למצוא הרצאות חופשיות לכול, לימודי עזר לקדם אקדמי ותיכון , חינם בארץ , קישורים מומלצים , כתבות מהעיתונות בנושא ועוד ..

מקור: בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב

 

MOOC והאוניברסיטה הפתוחה

שנת 2012 הוגדרה כשנת ה- MOOC – Massive Open Online Courses – קורסים מקוונים שמועברים ע"י מיטב המרצים ופתוחים לציבור הרחב ברמה העולמית ורבות נכתב על התופעה

מדובר בלימודים אקדמיים של ממש – מטלות, מבחנים, ציון וגם תעודה, בדרך כלל על סיום הקורס.

בימים אלו שומעים גם על יוזמה של האוניברסיטה העברית בתחום . האוניברסיטה הפתוחה מציעה מאות קורסים בתשלום לעשרות אלפי תלמידים רשומים בארץ ובעולם.

כעת בשלב ההשקה קורסי MOOC פתוחים ברשת בחינם לכל, במספר שפות.

מידע ופרטים נוספים על הקורסים ניתן למצוא באתר של האוניברסיטה הפתוחה.

 

OLA – Open Library of Humanities – פלטפורמה בהתהוות

תנועת הגישה הפתוחה נחלה הצלחה גדולה בתחום המדעים . במדעי הרוח מסתמנת יותר ספקנות בדבר ישימות מודלים מתחום המדעים. מודל חלוצי ומעניין בתחום היא Open Library of Humanities

Open Library of Humanities היא פלטפורמה במדעי הרוח שהוקמה בהשראת Public Library of Science. . Public Library of Science.הוא ארגון שלא למטרות רווח שנועד להוציא לאור מחקר איכותי שפיט בגישה פתוחה בתחום המדעים.

Open Library of Humanities אף היא הינה ארגון ללא מטרות רווח, פלטפורמה שבאה לממש את החזון של הוצאה לאור בגישה פתוחה במדעי הרוח ופתרון למשבר בתחום כתבי העת.

בעלי עניין בתחום ההוצאה לאור, פיננסים, עריכת כתבי עת ספרנים ושאר בעלי עיסוקים רלוונטיים נקראים לסייע

כיום יש באתר מידע בתחום הגישה הפתוחה במדעי הרוח. אחד הפוסטים האחרונים המעניינים הוא דיווח על כנס Open Access Monographs in the Humanities and Social Sciences שהתקיים ב-1-2 ביולי 2013 שמטרתו הייתה להגביר את המודעות לגישה פתוחה, להבין אתגרים ולזהות מדיניות ומסגרות שיוכלו לסייע לאמץ את ההוצאה לאור של מונוגרפיות בגישה פתוחה בתחום מדעי הרוח והחברה.

באופן זה האתר מאפשר כיום להתחקות אחר ההתפתחויות בתחום.

 

eScholarship – אוניברסיטת קליפורניה מאמצת את מדיניות הגישה הפתוחה

ב- 24 ביולי 2013 אוניברסיטת קליפורניה הצהירה על מחויבותה למדיניות הגישה הפתוחה, ובכך הצטרפה ללמעלה מ- 175 אוניברסיטאות שאמצו מדיניות דומה. במסגרת מדיניות זו היא מתחייבת שמאמרי המחקר של אנשי הסגל ב- 10 קמפוסים באוניברסיטה יהיו חופשיים לציבור ללא תמורה. אנשי הסגל ב- 10 הקמפוסים באוניברסיטה מונים למעלה מ- 8000 איש ומספר הפרסומים שלהם נאמד ב- 40000 פרסומים מדי שנה.

על ידי הענקת הרישיון לאוניברסיטת קליפורניה לפני הסדר כלשהו עם המולים , אנשי הסגל יכולים לפרסם את מחקריהם, לעשות בהם שימוש חוזר למטרות שונות ולשנותם למחקרים עתידיים.

מאמרי המחקר נגישים דרך הפלטפורמה eScholarship – שמשמשת את אנשי הסגל של האוניברסיטה כפלטפורמה להוצאה לאור בגישה פתוחה ואת המשתמשים ברחבי העולם לגישה חופשית לחומרי מחקר.

מאגר המידע כולל מגוון חומרים מאמרים, ספרים ותזות. מבחינת משתמש הקצה הפלטפורמה eScholarship ידידותית וכוללת מגוון אופציות של חיפוש ודפדוף, כולל סינון לחומרים שפיטים.

מקור: בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב

 

coursera – קורסים מקוונים

Mooc – קורסים מקונים שמועברים על ידי מיטב המרצים ופתוחים לציבור הרחב ברמה העולמית – היא המגמה החשובה והמדוברת ביותר בטכנולוגיות החינוך בשנת 2012. מאפיינים עיקריים של Mooc : הקורסים הם מקוונים בווב, חופשיים ללא תשלום, פתוחים בניגוד לקורסים מסורתיים למספר רב של משתתפים ללא תנאי סף לקבלה.

מדובר בלימודים אקדמיים של ממש – מטלות, מבחנים, ציון וגם תעודה, בדרך כלל על סיום הקורס.

אחת מהפלטפורמות הבולטות בתחום היא coursera.

Coursera שנוסדה ב- 2012 היא פלטפורמה מקיפה רב תחומית , מיזם עם מטרות רווח שהוקם על ידי שני מרצים מאוניברסיטת סטנפורד ותוך זמן קצר הצטרפו למיזם אוניברסיטאות נוספות. כיום חברים בפלטפורמה זו כ- 80 מוסדות ובתוכן האוניברסיטה העברית

ביוני 2013 הצטרפו לפלטפורמה זו גם הטכניון ואוניברסיטת תל-אביב

מקור: בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב

 

OpenDoar – מדריך למאגרים עם גישה פתוחה

OpenDoar כולל רשימה מקיפה, מבוקרת וסמכותית של מאגרי מחקר אקדמיים בגישה פתוחה ברחבי העולם. לכל אחד מהמאגרים יש מידע אודות שם הארגון שאחראי על המאגר, גודל המאגר, רשימת הנושאים שכלולים בו, שפות ועוד.

הוא משמש גם כמנוע חיפוש המאפשר לעשות חיפוש של המאגרים עפ"י תחום, מיקום, סוגי החומרים ומדדים נוספים. כמו כן יש אפשרות לדלות מאמרים עם טקסט מלא מתוך כל המאגרים.

הפרויקט פותח ומנוהל ע"י אוניברסיטת נוטינגהם.

 

OATD – כלי חדש לחיפוש תזות בגישה פתוחה

OATD – Open Access Theses and Dissertation הוא שירות חדש כולל לחיפוש תזות ודיסרטציות בגישה פתוחה. כיום הוא מאנדקס למעלה מ- 1.5 מיליון תזות בגישה חופשית מ- 600 אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים אחרים ב רחבי העולם . התזות עצמן נמצאות באתר המקורי שלהן והשירות רק מאפשר גישה אליהן.

הסטטוס של התזות שנגישות בשירות זה מוגדרות באתר כתזות בגישה פתוחה במשמעות שהן נגישות לקריאה ולהורדה ועל פי מה שמוצהר באתר האחראים על השירות מעודדים את המחברים להעניק זכויות נוספות במסגרת הרישיונות הגמישים של creative commons .

ממנשק התוצאות יש גישה לטקסט המלא, לרשומה ביבליוגרפית מלאה, לפריטי מידע דומים וקיימת גם אופציה ליצוא ישיר לרשתות חברתיות אקדמיות ואתרי סימניות חברתיים

מנשק התוצאות כולל אופציות לעידון השאילתה על פי תאריך, אוניברסיטה, תואר ושפות

השירות תומך בפרוטוקול OAI-PMH – פרוטוקול נתמך על ידי רוב הפלטפורמות של מאגרי התזות המוסדיים כגון DSpace, Digital Commons, eprints, ETD-db, and ContentDM לכן תהליך האיסוף הוא בדרך כלל פשוט .

הוועדה המכוננת של השירות כוללת ספרנים מומחים מאוניברסיטאות בארה"ב.

באתר השירות אפשר למצוא גם התייחסות והשוואה עם שירותים אחרים לחיפוש תזות שקיימים היום כגון: PQDT , NDLTD יחודו של השירות החדש הוא שנכון להיום הוא מאנדקס רק תזות חופשיות לקריאה והורדה.

מקור בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב

 

ריכוז קורסים מקוונים בווב

תופעת הקורסים המקוונים בווב תופסת תאוצה וקורסים חדשים נוספים חדשות לבקרים.ריכוז הקורסים באתר אחד יכול לסייע למשתמש לאתר קורסים מקוונים.

זוהי מטרתו של האתר Onlinecourses.com – לסייע למשתמש לאתר קורסים בהתאם לתחומי העניין שלו.

האתר כולל גישה ללמעלה מ- 500 קורסים מקוונים מאוניברסיטאות מובילות בעולם כגון : Yale, MIT, Stanford, Harvard ועוד. הקורסים מסווגים על פי תחומי מחקר : חשבונאות, ביולוגיה, כימיה,מדעי המחשב, משפט פלילי, חינוך, מדעי הרוח, מדעי הבריאות, פסיכולוגיה, סטטיסטיקה, פיזיקה, מתמטיקה, סיעוד, מיקרוביולוגיה, ביולוגיה ועוד

אפשר לדפדף באתר על פי תחום מחקר, ליצור רשימה אישית של קורסים , לקבל מידע מפורט על כל אחד מהקורסים- כולל שם קורס, מרצה, ותיאור הקורס ולהוריד את קובצי הקורס.

בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב

 

Figshare ושיתוף מידע מחקרי

Figshare – הוא שירות שמאפשר לחוקרים לפרסם את תוצאות המחקרים שלהם בקלות באופן שמאפשר שיתוף, ציטוט וגילוי. השירות תומך בפורמטים רבים כולל קובצי וידיאו

השירות משתמש ברישיון creative Commons. השטח הציבורי שמוקצה למשתמש אינו מוגבל. השטח לשימוש אישי פרטי הוא 1GB.

לאחר הרשמה חופשית באתר אפשר להעלות קבצים מסוגים שונים במגבלה של 250 MB לקובץ . אפשר לדפדף באתר בכל המאגר או על פי קטגוריות נושאיות: אסטרונומיה, ביולוגיה, כימיה , מדעי המחשב, מדעי האדמה, הנדסה, מדעי הרוח, מתמטיקה, פיסיקה , פסיכולוגיה ,אפשר לדפדף בפריטי המידע על פי מידת העדכון, הצפייה והשיתוף. אפשר להגביל את החיפוש על פי סוג מסמך ולמיין את הצגת פריטי המידע על פי מידת עדכניות, שיתוף וצפייה.

אפשר גם לחפש באתר בחיפוש בסיסי ומתקדם. בחיפוש המתקדם קיימת אופציה לחפש על פי סוג פריט, להגביל על פי תאריך ולבחור למיין את תוצאות החיפוש על פי העדכני, המצוטט, המשותף או הנצפה ביותר

בתוצאות החיפוש מקבלים כותר, מחבר, סוג מסמך ותאריך.

מקור:בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב

 

פרויקט "פתיחת אוצרות ידע" של האוניברסיטה הפתוחה

פא"ר מאפשר גישה חופשית לספרי לימוד ולחומרי הוראה שפותחו באוניברסיטה הפתוחה, במגוון קורסים ובמגוון תחומי דעת. התכנים מיועדים לכל קוראי העברית בארץ ובעולם ויוכלו ליהנות ממנו מרצים, סטודנטים, מורים, חוקרים, תלמידי תיכון וכל מי שרוצה להרחיב את השכלתו.

בפא"ר תהיה גישה למאות ספרים ב-50 קורסים, שיתפרסמו בהדרגה במהלך שנת 2009. לחלק מהספרים תתווסף גם גרסה קולית להאזנה דרך האינטרנט או להורדה לנגנים ניידים. בחלק מהספרים תפורסמנה גם הרצאות וידאו של כותבי הספרים או של מומחי תוכן למבט נוסף אודות פרקים מרכזיים או נושאים מיוחדים.

נוסף על הספרים, בפא"ר יתפרסם מאגר נרחב של עצמי למידה דיגיטליים שפותחו על-ידי צוותי ההוראה באוניברסיטה ואשר עד היום היו נגישים אך ורק לסטודנטים של האו"פ.

 

SpringerLink – חיפוש חופשי במאגר

Springerlink הוא מאגר מידע שכולל כתבי עת , ספרים, פרוטוקולים וסדרות ספרים. נכון להיום הוא כולל 46613 ספרים, 2635 כתבי עת, 1473 סדרות ספרים , 195 חומרי יעץ מקוונים ו- 23944 פרוטוקולים.

היום החיפוש במאגר אפשרי גם ללא מנויים. אורחים יכולים לחפש בכל התכנים של המאגר, לצפות להוריד ולייצא את רשימת התוצאות , לקרוא תקצירים , לקבל את הטקסט המלא של מאמרים בגישה חופשית וגם תכנים מסוימים חופשיים. אורחים יכולים גם לרכוש מאמרים או פרקים מספרים. לא ניתן לרכוש כתבי עת או ספרים שלמים.

כמו כן לאורחים יש אפשרות להרשמה חופשית באתר . הרשמה זאת מאפשרת ליצור פרופיל אישי ב- MY SpringerLink . בספרייה אישית זו המשתמש יכול לשמור פריטי מידע ולראות את היסטורית הרכישות וההורדות שלו.

אפשר לחפש בכל המאגר ואפשר להגביל מראש את החיפוש לפי סוגי חומרים. החיפוש כולל גם חיפוש בטקסט המלא של תכנים שקיימים בטקסט מלא. מנשק החיפוש כולל חיפוש בסיסי ומתקדם . כמו כן אפשר לדפדף במאגר על פי קטגוריות נושאיות. ליד כל אחת מתוצאות החיפוש אייקון שמלמד האם הגישה לטקסט המלא אפשרית, בלתי אפשרית או אפשרית חלקית – מאפיין שמקל את בחירת התוצאות על ידי המשתמש.

מאפיין מעניין שמאפשרת הפלטפורמה למנויים הוא MyCopy שמאפשר לסטודנטים להדפיס עותקים של כל אחד מהספרים תמורת סכום של 24.95 דולר. מספר הספרים שמותרים להדפסה תלויה בסוג המנוי של המוסד.

פתיחת מאגר זה לחיפוש חופשי לאורחים עולה בקנה אחד עם מדיניות המו"ל שתומך בתנועת הגישה הפתוחה, והרחיב את מערכת ההוצאה לאור של מאמרים ב"גישה פתוחה" עם השקתו ב- 26 ביוני 2010 של Springeropen – סדרה חדשה של כתבי עת חופשיים שתכלול את כל התחומים של STM .

מקור: בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב

 

JournalTOCs – שירות חופשי של דפי תוכן

שירות דפי תוכן חופשי נוסף שכדאי להכיר הוא JournalTOCs – יוזמה של Heriot-Watt University . נכון להיום כפי שכתוב באתר הוא כולל דפי תוכן של 16,522 כתבי עת מ- 852 מו"לים מתוכם 2183 כתבי עת בגישה פתוחה. מדיניות בחירת כתבי העת כפי שמוצהרת באתר מלמדת שכתבי העת שכלולים בשירות זה הם מדעיים ושפיטים וכוללים אופציה לשירותי RSS.

באתר יש אופציה לחיפוש ולדפדוף. אפשר לחפש כתבי עת על פי כותר ו- ISSN . אפשר לחפש גם מאמרים על פי מילות מפתח.

אפשר לדפדף על פי נושא ועל פי מו"ל. בתוצאות החיפוש בדפדוף על פי נושאים מקבלים את מספר כתבי העת על פי כל אחד מהנושאים ואפשר למיין את הרשימה על פי מספר כתבי העת בכל נושא. מתוצאות מיון זה עולה שהמאגר הוא רב תחומי ומכסה נכון להיום 74 תחומים . נכון להיום בראש התוצאות שמדורגות בסדר יורד על פי מספר כתבי העת נמצאים התחומים: רפואה, ביולוגיה, עסקים וכלכלה, הנדסה, מדעי המחשב, חינוך, היסטוריה, פיסיקה , כימיה, משפטים, מדעי המדינה, מדעי האדמה ופסיכולוגיה.

בכל אחת מהקטגוריות הנושאיות מוצגים שמות כתבי העת כשליד כל אחד מהם מצוין הססטוס שלו מבחינת גישה חופשית – פתוח כולו, חלקית או מחייב מנוי. כמו כן אפשר להירשם לשירותי ה- RSS של כל אחד מכתבי העת.

מקור: בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב

 

World Government Data Store – שער גישה לנתונים ממשלתיים

ממשלות בעולם כולו מפרסמות נתונים ממשלתיים מתחומי פעילותן לציבור הרחב. קיימים היום הרבה אתרי נתונים ממשלתיים פתוחים כגון: data.gov של ארה"ב , data.gov.uk הבריטי ועוד.

World Government Data Store – יוזמה של ה-Guardian הבריטי – הוא אתר שמהווה שער גישה להרבה אתרי נתונים ממשלתיים פתוחים והרשימה ממשיכה להתעדכן. .

אפשר לחפש באתר על פי נושא, והתוצאה : רשימת מאגרי נתונים ממשלתיים רלוונטיים לשאילתה. אפשר גם לדפדף באתר על פי ארצות- נכון להיום- אוסטרליה, ניו זילנד, ספרד, אנגליה, ארה"ב ומאגרים בינלאומיים . בכל אחת מהארצות קישורים למאגרי הנתונים שלה.

מקור: בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב

 

PQDT Open – תזות ודיסרטציות בגישה חופשית

PQDT Open הוא שירות חופשי של Proquest אשר מאפשר גישה לתזות ודיסרטציות חופשיות בווב.

ל- Proquest יש גם שירות הוצאה לאור חופשי – UMI® Open Access publishing אשר מאפשר למשתמשים שמעוניינים לאפשר גישה חופשית לעבודות שלהם, לפרסם אותם .

פרסום באמצעות שירות חופשי זה מגביר את הנראות של התזות/דיסרטציות שכן הן מתפרסמות ב- PQDT open וגם במאגר התזות הקנייני של פרוקווסט – ProQuest® Dissertations & Theses . באופן זה המפרסמים בשירות זה חושפים את עבודותיהם לא רק למשתמשים בשירות התיזות החופשי אלא גם לכל המנויים על מאגר זה.

שימוש בשירות UMI® Open Access publishing יגדיל את מאגר התזות והדיסרטציות החופשיות בווב.

מקור: בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב

 

יוזמת ה"גישה הפתוחה" של הבנק העולמי

הבנק העולמי הצהיר על יוזמת ה"גישה הפתוחה" שלו. במסגרת יוזמה זאת הבנק העולמי השיק אתר שמאפשר גישה חופשית לנתונים סטטיסטיים ואינדיקטורים שונים שקשורים לפיתוח של למעלה מ- 200 מדינות בעולם. האתר ניתן לצפייה ב-4 שפות- אנגלית, ספרדית צרפתית וערבית. בהשקת האתר החדש הבנק העולמי מאפשר למעשה לכולם שימוש חופשי בכל המאגרים שלו כולל ה- World Development Indicators -WDI.

משתמשים יכולים להוריד ולעשות שימוש חוזר בנתוני הבנק העולמי ללא הגבלות.

פתיחת הנתונים ללא הגבלת שימוש לכול, יאפשרו לפתח כלים שישמשו למעקב ולמציאת פתרונות שיסייעו לבנק להשיג את מטרתו – צמצום העוני בעולם.

מקור: בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב

 

DART-Europe – פורטל התיזות האלקטרונייות של אירופה

פורטל זה הינו פרי שיתוף פעולה של ספריות מחקר וקונסורציום של ספריות למען שיפור גישה חופשית גלובלית לתיזות ולדיסרטציות של אירופה.

התיזות בטקסט מלא נגישות לכול בגישה חופשית.

DART-Europe כולל מידע ביביליוגרפי על כל אחת מהתיזות בהתאם למקור, וקישור לעותק/ים אלקטרוני/ים שלה. מידע-העל נאסף בפורמט של OAI Dublin Core תוך שימוש בפרוטוקול OAI-PMH .

בפורטל מנשק חיפוש בסיסי ומתקדם שמאפשר את הגבלת החיפוש על פי מחבר, כותר,תיאור, תאריך, אוסף,מוסד, שפה ומדינה.

קיימת גם אופציה לדפדוף על פי מחבר, מוסד, אוסף, מדינה, ושנה – משנת 1597 ועד היום.

ההיסטוריה של החיפושים בפורטל נשמרת כל זמן שלא סוגרים את הדפדפן.

מחברים שמבקשים להוסיף את מידע-העל של מחקריהם לפורטל נדרשים לעשות זאת דרך ספריית האוניברסיטה שלהם.

מקור: בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב

 

UK PubMed Central – שירות חופשי חדש למידע ביו-רפואי

UK PubMed Central הוא שירות חופשי למידע ביו-רפואי שעדיין נמצא בשלב ביתא.

השירות פותח תוך שיתוף פעולה עם חוקרים בתחום הביו-רפואי באנגליה.

נכון להיום, כפי שכתוב באתר, השירות מאפשר חיפוש ב:

  • למעלה מ- 1.7 מיליון מאמרים חופשיים בטקסט מלא בתחום הביו-רפואי
  • 19 מיליון תקצירים של Pubmed
  • דיסרטציות מאנגליה בתחום הביו-רפואי
  • מדריכים קליניים
  • מאגרי פטנטים באירופה
  • מאגרי מידע – Agricola, Chinese Biological Abstracts ו- Citeseer

בעתיד הכוונה להעשיר את השירות במקורות מידע נוספים ולשפר את החיפוש על ידי שימוש בטכנולוגיות מתקדמות של כריית מידע.

השירות כולל מנשק חיפוש בסיסי לחיפוש בכל מקורות המידע מתיבת חיפוש אחת, ומנשק לחיפוש מידע מתקדם שמאפשר להגביל את החיפוש על פי סוג מקור, כותר, מחבר, כתב עת, MeSH ולמיין את התוצאות על פי רלוונטיות ותאריך.

נשאלת השאלה – במה שונה שירות זה מ- Pubmed ובמה שונה הוא מ- Pubmed Central – תשובה על כך ועל שאלות נוספות שנוגעות לשירות אפשר למצוא בשאלות הנפוצות שבאתר.

מקור: בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב

 

EThOS – מאגר התזות המאוחד של האוניברסיטאות באנגליה, פתוח לכל

מאגר מאוחד של התזות של האוניברסיטאות באנגליה, שמתופעל על ידי British Libray, פתוח עתה לכל. נכון להיום, המאגר כולל למעלה מ-250,000 רשומות. המאגר מתעדכן על בסיס שבועי. במקרים מסוימים של תזות מוזמנות, העדכון הוא על בסיס יומי. יש במאגר הרבה תזות דיגיטליות אשר ניתנות להורדה מיידית, לשימוש אישי בלבד, ומספרן הולך וגדל. חיפוש במאגר אינו מחייב הרשמה. לעומת זאת כדי להוריד תזה או להזמין תזה יש להירשם. EThOS מאפשר גישה לתזות דרך כל הערוצים האפשריים. לעיתים כאשר התזה המבוקשת אינה מופיעה במאגר, יש קישור למאגר המוסדי בו היא זמינה.

רוב המוסדות שנוטלים חלק במאגר תומכים בגישה חופשית, והמימון הכרוך בדיגיטציה של התיזות ממומן על ידם. לעומת זאת המשתמש נדרש לשלם עבור הוצאות הדיגיטציה של תזות של מוסדות שאינם תומכים בגישה חופשית.

מנשק החיפוש מאפשר להגביל את החיפוש לתזות שזמינות להורדה מיידית. תוצאות החיפוש כוללות פריטים ביבליוגרפיים מלאים, ולאחר מילוי טופס פרטים אישיים, שכולל מספר שדות חובה: שם מלא, כתובת וארץ, שם משתמש וסיסמה, מקבלים טופס עם פריטי ההזמנה, שכולל גם עלויות. לאחר אישור ההזמנה, אם התזה זמינה להורדה מיידית, מקבלים את הקובץ עם הטקסט המלא של התזה.

ואצלנו בארץ – האוניברסיטה העברית מצטרפת לפרוייקט העולמי שמפרסם תזות אלקטרוניות. במסגרת זו ניתן למצוא עבודות דוקטורט בקטלוג הספרייה:

http://aleph520.huji.ac.il/F?func=find-b-0&local_base=huj01&con_lng=heb

העבודות נגישות לכל משתמשי האינטרנט באופן חופשי או למשתמשי האוניברסיטה העברית בלבד, וזאת לפי בקשתם. בחיפוש בסיסי יש צורך לבחור בשדה "בחר קטלוג" בתיזות אלקטרוניות.

 

חיפוש במאגרי המחקר המוסדיים של האוניברסיטאות באוסטרליה

ליותר ממחצית האוניברסיטאות באוסטרליה מאגרי מחקר מוסדיים (Institutional Repositories) וקרוב לודאי שתוך שנתיים כל האוניברסיטאות באוסטרליה יקימו מאגרי מחקר מוסדיים. כל חוקר מפקיד במאגר עותק דיגיטלי של עבודתו ומידע מתאר. באופן זה מאגרי המחקר מאפשרים לחוקרים להפוך את מחקריהם לנחלת הציבור ושני הצדדים יוצאים נשכרים.

ARROW – Australian research repositories Online to the World – הוא פרויקט לאומי בחסותו של משרד החינוך באוסטרליה ששם לו למטרה לאפשר בצורה אופטימלית את השימוש במאגרים אלה. במסגרתו פותח מנוע חיפוש שמחפש סימולטנית בכל המאגרים. שירות חיפוש זה ARROW Discovery Service מסופק על ידי הספרייה הלאומית של אוסטרליה והוא מאפשר כיום חיפוש ב- 161,790 פריטים – כולל תיזות, מאמרים, פרקים מספרים, תמונות וקטעי מוסיקה. לרוב פריטי המידע המאוחזרים עותק דיגיטלי מלא.

באופן זה שירות זה מהווה מקור נוסף לאיתור חומר איכותי בטקסט מלא.

 

OpenSIGLE – מאגר רב-תחומי חופשי של ה”ספרות האפורה” באירופה

“ספרות אפורה” (Grey Literature) היא ספרות שבדרך כלל אינה רואה אור או רואה אור רק כפרסומים פנימיים במוסדות מחקר, במוסדות שבחסותם נערכו המחקרים או בספריות אקדמיות.

המאגר נועד לרכז את ה”ספרות האפורה” של מדינות אירופה. המאגר מהווה למעשה ריכוז של מקורות ממרכזי מידע ואספקת מסמכים באירופה שמאוגדים ב-EAGLE- European Association for Grey Literature Exploitation. המדינות שנוטלות היום חלק במאגר הן: גרמניה, ספרד, איטליה, פורטוגל, רוסיה, סלובקיה, אנגליה, צרפת, בלגיה וצ’כיה. המאגר הוא המשכו ובמתכונת חדשה חופשית של המאגר SIGLE – מאגר של ה”ספרות האפורה” של מדינות אירופה שהיה פעיל בשנים 1980-2005. ביוזמת INIST חודשה פעילותו של המאגר והוא הפך ל- Open Access תוך שימוש בפלטפורמת DSpace . המאגר OpenSIGLE כולל גם את החומר הישן מ- SIGLE והוא מאגר ביבליוגרפי רב-תחומי ומקיף מספר רב של נושאים מתחומי מחקר שונים כמו מדעי החברה והרוח, רפואה ופיסיקה. במנשק החיפוש קיימות אופציות לדפדוף, לחיפוש בסיסי ולחיפוש מתקדם. ניתן לדפדף על פי אוספים, כותרים, מחברים ותאריך (1950-2008), ניתן לחפש תוך הגבלה לארצות ולקטגוריות על פי מספר שדות: מחבר, כותר, נושא, תקציר, סדרה, ספונסר, מזהה (identifier) ושפה.

למרות שהמידע המתקבל בעיקרו ביבליוגרפי ללא טקסט מלא, המאגר חשוב מאחר שהמידע הכלול בו, בשל היותו “ספרות אפורה”, לרוב אינו זמין בערוצי הרכש הרגילים.

 

DRIVER – יוזמה משותפת של מדינות אירופה בתחום המאגרים המוסדיים

DRIVER הוא פורטל של מאגרים מוסדיים של מספר מדינות באירופה. כיום, כפי שמתועד באתר, הפורטל מאפשר גישה חופשית לכ-600,000 מסמכים מ-110 מאגרים מוסדיים ב- 25 שפות. החזון והיעד העיקרי של DRIVER הוא להקים תשתית אחת, שבאמצעותה יוכלו להעלות ל-Web את כל המאגרים המוסדיים באירופה, ובאופן זה ליצור מאגר ידע מחקרי אחד נגיש בגישת ה-OPEN ACCESS.

במנשק החיפוש ניתן לחפש תוך הגבלת החיפוש לסוגי מסמכים, תאריך, שפה, ארץ ואוסף. ניתן לצמצם את החיפוש לאוסף/ים מסוימים כגון: ביולוגיה, אנתרופולוגיה, מדעי המחשב ועוד.. ניתן גם לדפדף במסמכים על פי מחבר, סוג מסמך, נושא, שפה ומאגר מוסדי. ניתן לראות את כל המאגרים המוסדיים – שם, ארץ ומספר מסמכים בכל מאגר. ניתן ליצור חשבון אישי ולקבל שירותי עדכון. מנשק התוצאות ידידותי ביותר, כולל פרטים ביבליוגרפיים וטקסט מלא של פריטי המידע.

מכל מקום, היוזמה חשובה ומדגישה את חשיבות שיתוף הפעולה בתחום המאגרים המוסדיים בפרט וה-Open Acess בכלל. המאגרים המוסדיים הם אמצעי טוב לחוקרים להפיץ את מחקריהם והם אינם “מתנגשים” עם שאר השחקנים בתחום כגון: כתבי עת חופשיים, מאגרים נושאיים חופשיים כמו arXiv, או rePEc, אתרי בית אישיים או מחלקתיים. הנקודה החזקה של תנועת ה-Open Access היא שהפרויקטים השונים במסגרתה אינם מתחרים זה בזה, שכן כאשר המטרה היא הפצת החומר, ככל שרבים יותר השחקנים כן ייטב.