מטרות המחקר היו: 1. לאפיין את אוכלוסיית המטפלים הלא פורמליים העיקריים (מטפלים אשר הסיוע שהם נותנים אינטנסיבי ומתמשך והם קהל היעד העיקרי לפיתוח מענים, להבדיל ממטפלים לא פורמליים משניים) 2. לבחון את המאפיינים הייחודיים של מטפלים לא פורמליים עיקריים – מי שמטפלים באנשים עם מוגבלות לעומת מי שמטפלים בזקנים 3. להבין את הקשר בין הטיפול באדם הנזקק לטיפול בשל מחלה או מוגבלות ובין מצבו של המטפל הלא פורמלי העיקרי במגוון תחומי חיים, ובהם השכלה, תעסוקה, מצב כלכלי, מצבים רגשיים, רשתות תמיכה ועוד. זאת, באמצעות הצגת תמונת מצב עדכנית של תחומי חיים אלו אצל מטפלים לא פורמליים עיקריים המטפלים באנשים עם מוגבלות לעומת מטפלים לא פורמליים
עיקריים המטפלים בזקנים ולעומת מי שאינם מטפלים באדם אחר.