מודל עבודה לשיתוף פעולה ותיאום בין-משרדי בבריאות הנפש לילדים ונוער במחוז חיפה והצפון של משרד הרווחה והביטחון החברתי: הערכה ראשונית וטיוב המודל

רקע

המפגש של העובדים הסוציאליים (להלן: עו"ס) במחלקות לשירותים חברתיים (להלן: מש"ח/מש"חים) עם נושאי בריאות הנפש הוא יום-יומי, והוא אחד הממשקים המרכזיים, המורכבים והמאתגרים ביותר בעבודתם. במשרד הרווחה והביטחון החברתי (להלן: משרד הרווחה) הולכת וגוברת ההכרה בחשיבות הנושא של בריאות הנפש בעבודת המשרד ובצורך בממשקים בין-משרדיים (שיתופי פעולה מובנים עם משרדים נוספים) כדי לתת מענה הולם בתחום בריאות הנפש. ביטוי להכרה זו הוא מודל העבודה הניסיוני לשיתוף פעולה ותיאום בין-משרדי בבריאות הנפש לילדים ונוער אשר צמח במחוז חיפה והצפון של משרד הרווחה ופועל משנת 2019. זהו מיזם לשיתוף פעולה בין משרד הרווחה ומשרד הבריאות, ומטרתו לתת מענה מתואם ויעיל יותר לילדים ונוער לאחר אשפוז פסיכיאטרי הזקוקים לסידור חוץ-ביתי בתום האשפוז. לגיבוש המודל וליישומו אחראי שירות הפיקוח של משרד הרווחה במחוז חיפה והצפון. מודל העבודה הניסיוני כולל: פורום מחוזי משותף לאנשי מקצוע ממשרדי הרווחה והבריאות וגורמים נוספים; רפרנטים לבריאות הנפש במש"חים; הנחיות למתן מענה מתואם אשר פורסמו למש"חים במחוז ולשלושת בתי החולים במחוז; ימי עיון, הכשרה, הסברה והעלאת מודעות; ותיווך וגישור בין מש"חים לצוותי בתי החולים.

משרד הרווחה מעוניין לאמץ את מודל העבודה הניסיוני כמדיניות ולהעתיקו גם למחוזותיו האחרים. מכאן החשיבות בהבנת המודל, בהמשגתו ובבחינת אופן יישומו בשטח. לכן פנה שירות הפיקוח במחוז חיפה והצפון אל מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בבקשה להעריך את יישום מודל העבודה הניסיוני ולסייע בטיובו ובהמשך גיבושו במידת הצורך.

מטרות המחקר

1. לבחון את הצורך במודל העבודה בקרב אנשי המקצוע והורים לילדים ונוער שחוו אשפוז פסיכיאטרי
2. לבחון את יישום המודל הניסיוני:

• התנהלות הפורום המחוזי הבין-משרדי
• תפקיד הרפרנט לבריאות הנפש במש"חים
• תפקיד מנהלי המש"חים והמפקחים במחוז
• יישום ההנחיות – גורמים המעודדים אימוץ המודל ויישום ההנחיות וחסמים לכך
• מועילות המודל, שביעות הרצון ממנו, עד כמה הוא מובן לצוותים והשפעתו על שיתוף הפעולה בין הגורמים

3. לסייע בטיוב מודל העבודה לשיתוף פעולה ומתן טיפול מתואם
4. לבחון גורמים המעודדים יישום של מודל העבודה וכן חסמים ואתגרים באימוצו כמדיניות וביישומו

שיטת המחקר

1. 41 ראיונות חצי-מובנים עם אנשי מקצוע ממגוון תחומים במטה הארצי של משרד הרווחה ובמחוז חיפה והצפון ועם אנשי מקצוע ממשרד הבריאות במחוז חיפה והצפון
2. שלושה סקרים מקוונים בקרב אנשי מקצוע: (א) סקר מקוון בקרב הרפרנטים לבריאות הנפש במש"חים; (ב) סקר מקוון בקרב מנהלי מש"חים במחוז חיפה וצפון; (ג) סקר מקוון בקרב מפקחים במחוז חיפה והצפון
3. סקר מקוון בקרב הורים – שאלון מקוון עם שאלות פתוחות הופץ למשתתפים בקבוצה מקוונת ארצית של הורים לילדים ובני נוער שחוו אשפוז פסיכיאטרי בשנים האחרונות או עדיין מאושפזים
4. סקירה של ספרות אפורה: סקירה של ספרות אפורה רלוונטית למיזם, כגון מסמך הנחיות וסיכום ימי עיון

ממצאים

ממצאי המחקר מראים כי נושאי בריאות הנפש מעסיקים את העו"ס במש"חים יום-יום, והם נתפסים כאתגרים מקצועיים מורכבים בעבודה השוטפת במש"ח. עם זאת העו"ס במש"חים מרגישים כי אין להם די כלים או ידע מתאים כדי להתמודד עם נושא בריאות הנפש בעבודתם, וכי חסרים להם גם משאבי תקציב וזמן לכך. גם החוסר במעני טיפול ושיקום בקהילה אחרי אשפוז או כדי למנוע אשפוז, מוסיף לקשיים ולאתגרים בהתמודדות עם התחום במש"ח. זאת נוסף על עומס העבודה הרב שהעו"ס במש"חים מתמודדים איתו יום-יום.

ממצאי המחקר מעלים בבירור את נחיצות המודל הניסיוני לשיתוף פעולה ותיאום בין-משרדי בבריאות הנפש לילדים ונוער אשר צמח במחוז חיפה והצפון, את חשיבותו, יעילותו ותרומתו הרבה למתן מענה מתואם בין שירותי משרד הרווחה ושירותי משרד הבריאות. יחד עם זאת, תהליך ההטמעה והיישום של המודל נתקל בחסמים שונים שיש להביא בחשבון ולפתור כדי לאפשר את אימוץ המודל כמדיניות של משרד הרווחה ואת היישום המוצלח שלו.

סיכום

מממצאי המחקר עלה כי למודל העבודה יש יתרונות מובהקים ובהם, חיזוק ההבנה ההדדית של תהליכי העבודה השונים וקצב העבודה השונה בכל משרד. הבנה הדדית זו היא בסיס לשיתופי פעולה ולניסיונות להתאים תהליכי עבודה וקצב עבודה. בהמשך לכך, במסגרת העבודה על פי המודל נקבעו הנחיות והוסדרו דרכי העבודה ושיתופי הפעולה. דבר זה אפשר יצירת הליך עבודה סדור יותר במש"חים והגדרה ברורה יותר של תחומי האחריות של כל שותף במודל, כמו גם ייעול תהליך העבודה והשקעת המשאבים.

המלצות

כדי לאפשר את המשך קיומו של מודל העבודה חשוב שמשרד הרווחה יאמצוֺ בתור מדיניות רשמית. אפשר לעשות זאת, למשל, באמצעות שילוב המודל בתקנות הקיימות לעבודה סוציאלית. כמו כן יש להקצות משאבים הולמים לכך, ובכלל זה להקצות תקן לתפקיד רפרנט לבריאות הנפש במש"חים, בדומה לתפקידי התמחות נוספים במש"ח. נוסף על כך יש למנות ממונה לנושא בריאות הנפש במטה המשרד. תפקידו של הממונה יהיה גם להעלות את המודעות לנושא בריאות הנפש במטה המשרד וביתר המחוזות.