מידע מהרשת

Google Scholar הוא מנוע החיפוש הידוע של גוגל לספרות אקדמית ומדעית.
כידוע, הוא מאפשר לחפש מקורות אקדמיים, כולל ספרים,
מאמרים, תזות או דיסרטציות ועוד. אך קיימים מגוון כלים
חינמיים נוספים לחיפוש ספרות מדעית. בסקירה של יפה
אהרוני בבלוג "עולם המידע", תוכלו למצוא רשימה של כלים
כאלו כולל מנועי חיפוש, מאגרי מידע, קטלוגים וספריות
דיגיטליות ורשתות חברתיות.

מקור: בלוג עולם המידע של ד"ר יפה אהרוני

סינמטק ירושלים השיק לפני שנה וחצי את אתר ארכיון הסרטים הישראלי, הכולל אלפי שעות
מצולמות של סרטים ישראליים ושל תיעודים היסטוריים של
אירועים בישראל. ההשקה היא חלק מפרויקט הדיגיטציה
שהחל לפני חמש שנים כדי לשמר את האוצרות שבסרטי
הצילום )הפילם( המתפוררים. הארכיון כולל יותר מ 30- אלף פריטים שהצטברו על גבי שני מיליון מטרים של סרטי
צילום, והם תורגמו לנפח אחסון דיגיטלי של כשישה פטה
בייט. אחרי שלוש שנים של סריקה ומיפוי, הסינמטק מציג את האתר החדש המנגיש לציבור את כל החומרים.

ביתמונה הוא גוף התנדבותי הפועל לצורך שימור ותיעוד מקורות חזותיים הקשורים לתולדות עם ישראל לדורותיו ובכל מקום. המקורות המתועדים בו הם  צילומים, מפות, מסמכים ואומנות.
ביתמונה פועל בשיתוף ותמיכה של "הספריה הלאומית" בירושלים.
אם ברשותכם מצויים חומרים דומים שיש בהם חשיבות היסטורית ציבורית אפשר לפנות אל "ביתמונה" והם יסייעו לבצע את התיעוד.

מאגרי נתונים מאפשרים לנו לאתר נתוני מחקר אקדמי, ממשלתי וארגוני. למעשה המילה 'נתונים' כוללת כל דבר שנאסף ונשמר באופן ממוחשב, בין אם מדובר בקבצי מספרים, קבצי תוכנה, טקסטים, תמונות, אודיו, מיקומים גיאוגרפיים ועוד. בשל הכמות האדירה של קבצי נתונים, אנו ניגשים למאגרים ייעודיים, שמאפשרים לנו סינון ומיון נושאיים של הקבצים.

בחיפוש אחר נתונ​ים, ניתן לפנות למאגרים כלליים שמכסים מגוון רחב של תחומים, או למאגרים מסוימים לתחום העניין שלנו.

באתר של ספריית אוניבריסטת תל-אביב ניתן למצוא מספר דוגמאות למאגרי נתונים.

מסדי נתונים מסורתיים בדרך כלל מחזירים רשימות ליניאריות של מאמרים כאשר חיפוש הספרות בהם מתבצע באמצעות התאמת מילות מפתח או הפניות לציטוט.

לאחרונה עם העלייה של נתונים ביבליוגרפיים אקדמיים פתוחים, ישנם יישומים שמציגים עבודות מחקר בגרפים דו-ממדיים; אפשר בקלות לראות את הקשרים בין המאמרים מכיוון שהם דומים בתוכנם או בגלל שיש להם קשרי ציטוט. זה יכול לסייע למצוא את הספרות העדכנית ביותר, להבין איך רעיונות קשורים זה בזה, לסייע בבניית תובנות טובות יותר לגבי הנושאים הנחקרים ומאפשר אפילו לגלות מחקרים שלא ניתן היה למצוא בדרך אחרת ויש בהם להאיץ את המחקר האקדמי.

להלן מספר כלים כאלה לדוגמא:

 Connected Paper

ResearchRabbit

VOSviewer

Inciteful

Litmaps

מקור: בלוג עולם המידע, ד"ר יפה אהרוני

לאחרונה הושק מיזם חדש  – ספריות דיגיטליות וספרים דיגיטליים – מרכז ידע –  ע"י המידען ואיש החינוך עמי סלנט.

מטרתו של המיזם היא לרכז את  המידע אודות ההתפתחויות בתחומי הספריות הדיגיטליות גם בישראל וגם בעולם. לשם כך, פותחה מערכת מקוונת לאיסוף מידע שעוקבת מקרוב אחר התפתחויות אלו והמידע מוצג באתר לאחר שעבר סינון ותמצות.

כמו כן, המאגר כולל מידע על התפתחויות בתחומי קוראי ספרים אלקטרוניים (כגון קינדל ואחרים) וגם על כלים דיגיטליים קיימים וחדשים להפקת ספרים אלקטרונים/דיגיטליים.

TasteAtlas הוא מדריך טיולים חוויתי לאוכל מסורתי הכולל מתכונים אותנטיים, ביקורות מבקרי אוכל ומאמרים מחקריים על מרכיבים ומאכלים פופולריים.
הוא כולל מפת אוכל עולמית אינטראקטיבית עם סמלי מנות המוצגים באזורים הגיאוגרפיים שלהם.
ניתן לחקור וללמוד לפי סוג המנה או לפי המיקום הגיאוגרפי שתבחרו במפה – מהן המנות המסורתיות, מהו הרקע ההיסטורי של המנה, מהם המרכיבים המקומיים, היכן מצויות המסעדות האותנטיות ועוד פרמטרים חביבים למדיי כמו מתכונים בחלק מן המסעדות, לראות את הדירוג שלהן ופסטיבלי מזון.

Open Textbook Library שנתמכת על ידי קהילת Open Education Network הוקמה במטרה לרכז ספרי לימוד פתוחים של מגוון סופרים ומוציאים לאור במקום אחד.

האתר כולל אפשרות לחיפוש וגם לדפדוף על פי נושאים – נכון להיום על פי נושאים רחבים: עסקים, מדעי המחשב, חינוך, הנדסה, מדעי הרוח, עיתונות ותקשורת, מתמטיקה, רפואה, מדעי החברה.

ספרי לימוד בספריית ספרי הלימוד הפתוחים יכולים להיות בפורמט מודפס או דיגיטלי, הם  חופשיים לשימוש ולהפצה, והם מורשים להתאמה או שינוי באופן חופשי עם ייחוס מתאים.

באתר ניתן למצוא טופס למי שמעוניין להוסיף ספר לספרייה ובו מוגדרים גם הקריטריונים להכללת ספרי לימוד חדשים בספריית ספרי הלימוד הפתוחים. בנוסף לכך שהתוכן חייב להיות ברישיון פתוח הספר חייב להיות  בשימוש במספר מוסדות להשכלה גבוהה, או מזוהה עם מוסד להשכלה גבוהה, חברה אקדמית או ארגון מקצועי. כמו כן הוא חייב להיות ספר לימוד מקורי (לא נגזרת של ספר לימוד אחר).

מקור: בלוג עולם המידע של ד"ר יפה אהרוני

כלים ליצירת מפות חשיבה, סקרים וחידונים, עיצובים של טקסים, טיפים ושימוש בכלי אופיס וגוגל, שימוש בקוד QR ועוד.

הדרכות לכלים טכנו-פדגוגיים אלו ועוד לכלים רבים אחרים מופיעים בערוץ היוטיוב של גילה קיסלביץ' – עינים לפדגוגיה טכנולוגית.

אמנם קהל היעד אליו הם מופנים הוא אנשי החינוך, אבל ללא ספק הם יכולים להיות רלוונטים ולסייע לכולנו ברמה ארגונית ואישית.

לערוץ ביוטיוב

כלים טכנו-פדגוגים לפי נושאים

רשימה של משאבים לחיפוש מידע באינטרנט פורסמה בבלוג של Marcus P. Zillman.

הרשימה כוללת ארבעה סוגים שונים של מקורות לחיפוש מידע: 1) מנועי חיפוש 2) אינדקסים וספריות 3) חיפוש אינטואיטיבי 4)חיפוש מותאם אישית וחיפוש עמוק.

אינדקס שיטתי ומקוון של מקורות מידע באינטרנט על מלחמת העצמאות. האינדקס  פותח במשך השנים 2014-2015 והוא ממויין לנושאים כגון: שלבי הלחימה, זירות הלחימה, החטיבות הלוחמות, יישובים במערכה, יחסי כוחות והיסטוריוגרפיה של מלחמת העצמאות.

למידענות, לניהול תכנים ואיסוף תכנים  אחראי עמי סלנט, עורך ראשי של האתר "רגעים היסטוריים".

העולם שלנו בנתונים עושה שימוש במחקר ובנתונים קיימים כדרך לקדם פתרונות לבעיות הגדולות הקיימות בעולם כמו: עוני, רעב, מחלות, מלחמות.

מטרתו להפוך את הידע על הבעיות העולמיות החשובות לנגיש ומובן.

ניתן למצוא באתר אלפי תרשימים מידע ומקורות על מאות נושאים הקשורים לאתגרים איתם העולם מתמודד.

רוצים לדעת מיהם מובילי הדעה או  החברות המשפיעים ביותר על נישה או קונספט ספציפיים בתחום הבריאות? מי יהיה האדם הטוב ביותר להתייעץ לגבי בעיה מסויימת?

HealthMetrica סטארט-אפ מסיאטל השיקה מנוע חיפוש חינמי, מבוסס בינה מלאכותית אשר מוצא מומחים מובילים בתחום הבריאות.

מנוע החיפוש מאפשר למצוא אנשים על ידי חיפוש מושגים כמו מצבים רפואיים, תרופות, שמות מותגים, ארגונים ומיקומים.

לפי אתר האינטרנט שלהם, במסד הנתונים של HealthMetrica יש למעלה מ-30 מיליון חוקרים ברחבי העולם, 80 מיליון פרסומים רפואיים, 3 מיליון רישומי ניסויים קליניים ו-3 טריליון זוגות של אנשים/מושגים.

לכתבה בנושא

הרשת הבלתי נראית כוללת תוכן מקוון שלא מופיע בתוצאות החיפוש הרגילות שמקבלים בגוגל או בינג.

כדי לחקור את הרשת הבלתי נראית הכוללת מסדי נתונים של ספריות, תיבות דואר אלקטרוני, רשומות אישיות (פיננסיות, אקדמיות, בריאותיות ומשפטיות), כונני אחסון בענן, אינטראנטים של החברה וכו' יש צורך להשתמש במנועי חיפוש מיוחדים.

בכתבה הבאה תוכלו למצוא רשימה של מנועי החיפוש המסייעים לחקור את הרשת הבלתי נראית.

תופעה הקורסים המקוונים ללמידה עצמית אינה חדשה ברשת, אבל  לרענון המידע ולהתעדכנות נועדה כתבה שהתפרסמה לאחרונה שכוללת רשימה מעודכנת של קורסים בפלטפורמות השונות שכוללות גם לא מעט קורסים חופשיים.

להמשך קריאה על רשימת הקורסים –  בבלוג עולם המידע של ד"ר יפה אהרוני

Class Central הוא מדריך  של קורסים מקוונים. הקורסים בו נאספים מספקים רבים כדי שיהיה קל למצוא את הקורסים הטובים ביותר כמעט בכל נושא, בכל מקום בו הם קיימים. ההתמקדות היא בעיקר בקורסים בחינם (או בחינם לביקורת) מאוניברסיטאות, המוצעים באמצעות פלטפורמות מאסיביות של קורסים מקוונים פתוחים (MOOC).

בנוסף לרשימת הקורסים  Class Central מפרסם  מידי שנה את רשימת הקורסים המובילים של השנה.

ההפתעה השנה היא שרוב הקורסים ברשימה מגיעים מאותו ספק שתפס כמעט את כל המשבצות בדירוג ולא מדובר באוניברסיטה יוקרתית. חמישית מהקורסים ברשימה הפופולרית ביותר הגיעו מגוגל.

להלן הרשימה של 100 הקורסים הפופולריים ביותר של 2021 (ממוינים לפי מספר הרשמות לקורס).

מה נזכור ממגפת הקורונה בעוד עשר שנים? חמישים שנים? ואפילו בעוד 500 שנים? האם המגפה ששינתה בשנתיים האחרונות את העולם תיזכר כאפיזודה קצרה בדפי ההיסטוריה, או שאולי היא תמשיך להשפיע על אורח החיים של בני האדם גם בעוד עשרות שנים?

מיזם "אוצרים את הקורונה" של הספרייה הלאומית פונה לציבור לסייע בתיעוד ושימור המידע, הסיקור, האירועים הגדולים, הדילמות וכל מה שנראה חשוב ומעניין על הקורונה במרחב הדיגיטלי.

מוזמנים לקחת חלק מהמיזם.

הסוף לאנטישמיות  הוא מחקר חדש בן 5 כרכים שמפרט כיצד להביס את האנטישמיות. המחקר הוא תוצאה של כנס בינלאומי שנערך בוינה בשנת 2018 כשיתוף פעולה בין אוניברסיטת וינה, אוניברסיטת ניו-יורק , אוניברסיטת תל אביב והקונגרס היהודי האירופי.

המחקר  נועד למנוע שנאת יהודים היום ובעתיד. 119 מומחים בינלאומיים בודקים את הבעיה הרב-גונית של האנטישמיות: הם שופכים אור על ההיסטוריה של האנטישמיות ועל מאפייניה הספציפיים, ועל סמך הניתוח שלהם מציעים המלצות למאבק משותף ויעיל באנטישמיות.

על הכותבים נמנים פוליטיקאים ואנשי דת ידועים כולל גם נתן שרנסקי יושב ראש הסוכנות היהודית לשעבר.

להמשך קריאה בבלוג עולם המידע של ד"ר יפה אהרוני

אפרת מעטוף בבלוג כלים קטנים גדולים מפרסמת את רשימת הכלים הדיגיטליים הפופלריים ביותר שהתפרסמו באתר שלה בשנת 2021.

הכלים מכוונים לתחום הפדגוגיה הדיגיטלית וחדשנות בהוראה אך בהחלט מתאימים גם לעולמות ההשכלה ולעולם הלמידה בארגונים.

הפריטים ברשימה דורגו על פי תנועת הגולשים בבלוג: צפיות, כניסה לקישורים וכו'.

Goodreads היא רשת חברתית מועילה המתמקדת בספרים. חובבי ספרים יכולים להתחבר לחובבי ספרים כמוהם ולשתף את ביקורות הספרים שלהם. האתר מספק גם המלצות על ספרים על סמך היסטוריית הקריאה של המשתמש. משתמשים יכולים להצטרף למועדוני קריאה וירטואליים ולהתרועע עם אנשים בעלי טעם ספרותי דומה לשלהם.

לאחרונה הציגה Goodreads מראה חדש לכל דפי הנחיתה המופיעים באתר שלה.

להמשך קריאה על הרשת בבלוג תמונת המידע המידעני של עמי סלנט.  

מאגר מידע ייחודי המרכז בצורה זמינה ונגישה את האמנות הבינלאומיות אשר ישראל צד להן, תוך פירוט סעיפיהן המרכזיים בהתייחס לכל נושא ונושא ושימת דגש על סוגיות פרקטיות.

המאגר הינו חלק מפרויקט רחב-היקף של מרכז מינרבה לזכויות אדם באוניברסיטה העברית בירושלים, שעניינו הפנמת חובות המדינה על פי האמנות הבינלאומיות להן היא צד.

המאגר בנוי בצורה של מפתח עניינים ובו עד כה שמונה תחומי זכויות מרכזיים בישראל : האיסור על עינויים, זכויות אנשים עם מוגבלות, זכויות חברתיות, זכויות ילדים, משפחה, פרטיות, שוויון, תושבות ומעמד.

התחומים מחולקים אף הם לשורה ארוכה של קטגוריות וקטגוריות משנה.

You.com הוא מנוע חיפוש חדש, שעלה בתחילת נובמבר בגירסת בטא והייחוד העיקרי שלו הוא בארגון תוצאות החיפוש.

במקום דף התוצאות שאנו רגילים אליו  המצריך גלילה אנכית כדי לראות את כל אחת מהאפשרויות, You מנגד הולך על תצורה אופקית שמציגה בעמוד אחד את תוצאות החיפוש לפי מקור המידע כאשר ניתן לשנות ולתעדף את אופן הצגת התוצאות.

חלק משמעותי ומעניין מאוד, במנוע של You הוא השימוש שלו באינטגרציות לטובת הצגת תוצאות. המפתחים של You חברו לכמה פלטפורמות מאוד שימושיות ופופולריות, כך שהחיפוש שעושים הוא למעשה  גם מטא-חיפוש במאגרים אחרים. כך למשל ניתן למצוא אינטגרציות עם שירותים פופולריים של מפתחים כמו גיטהאב, StackOveflow; חיפושים ברשתות סושייאל כמו טוויטר, לינקדאין ופינטרסט; מאגרי שופינג, רדיט ועוד עשרות אחרים (לרשימה המלאה).

מנוע החיפוש, כמו שאר המתחרים שלו, מאפשר  גם גלישה במצב “פרטי”. אך בניגוד לגוגל, שנתפסה כמה וכמה פעמים אוספת מידע על משתמשים במצב זה  ב-You מבטיחים כי מדובר במצב פרטי לחלוטין שבו אין שום מעקב אחר הפעולות שלנו ברשת.

מקור: GeekTime

נוכח החשיבות שהולכת וגדלה של פודקאסטים גם בישראל וגם בעולם, החלו בגוגל להתייחס לכך ברצינות ובקרוב יופיעו בתוצאות החיפוש שלנו פודקאסטים נבחרים הקשורים לשאילתא/בקשת החיפוש.

עדיין הדרך הטובה ביותר לאיתור פודקאסטים  היא באמצעות מנוע החיפוש הייעודי Listen Notes. חיפוש במנוע החיפוש מניב ממצאים מתוך בסיס נתונים מקיף הכולל מיליוני פודקאסטים וכולל תיאור הפודקאסט, מידע על קטעים ועוד.

מאחר וחלק מצוות הפיתוח הוא בישראל, יש גרסה גם בעברית והיא מכסה היטב את  עולם הפודקאסטים בישראל.

דרך נוספת היא דרך אתר הפודקאסטים הישראלי פודקאסטר דרכו ניתן לערוך חיפוש לפי מנוע החיפוש או לפי קטגוריות.

לסקירה מלאה על הנושא ניתן לקרוא בבלוג המידעני של עמי סלנט.

נתונים פתוחים הם מערכי נתונים גדולים שזמינים חופשי לכול.

נתונים אלה יכולים להיות ממגוון מקורות החל מנתונים ציבוריים שנאספו על ידי סוכנויות ממשלתיות ועד לסיכום מגמות כלכליות מבנקים ומקונצרנים פיננסיים.

ניתן להשתמש בנתונים אלה למטרות שונות כגון: למודיעין וחיזוי, לחשיפת דפוסי קנייה של קבוצות דמוגרפיות, מציאת הזדמנויות חדשות לחדשנות ועוד.

רשימה האחרונה של נתונים פתוחים שהתפרסמה ברשת כוללת נתונים בנושאים שונים כגון: מידע ממשלתי, מידע כלכלי פיננסי, מידע עסקי, חינוכי ואקדמי,  רפואי.

מקור: בלוג עולם המידע, ד"ר יפה אהרוני

מאגר הגורם האנושי הוא מאגר רב-תחומי, שהוקם עוד בשנת 2005  ומטרתו היא לגלות ולתעד באופן משולב והוליסטי התפתחויות הנוגעות לבני אדם בכמה וכמה הקשרים: הזוית הפסיכולוגית, הזוית הרפואית, הזוית הסוציולוגית, המשפחתית, הביוגרפית, הספרותית, התזונתית ועוד. המאגר מבוסס על זיקוק מידע מתוך מאות מקורות מידע.  במאגר מאוחסנים ומתוייגים עשרות אלפי מאמרים עם תקצירים בעברית.

צוות הפרויקט מפעיל מערכת איסוף מידע מקיפה על מנת לברור ולקטלג את התכנים הדיגיטאליים. לכל תקציר/סיכום יש מילות מפתח וניתן להשתמש במנוע החיפוש המתקדם של המאגר שפותח בסטנדרטים בינלאומיים.

כלים שנוצרו על ידי גוגל הופכים להיות ערכת כלים דיגיטלית לצרכים שונים. לכן גוגל מציעה את Google Learning  –  רשימת כלים מסודרת על פי קטגוריות – למידה לבית ספר, למידה לעבודה ולמידה לחיים כדי לסייע לאנשי חינוך, מורים, תלמידים וכול השאר להפיק את המיטב מגוגל במסע הלמידה שלהם.

מקור: בלוג עולם המידע, ד"ר יפה אהרוני

אתר מאגרי המידע הממשלתיים מרכז מאגרי נתונים מכלל משרדי הממשלה הפתוחים לשימוש הציבור. האתר הוקם על-ידי מערך ממשל זמין כחלק ממדיניות ממשל פתוח, המבוססת על קידום השקיפות והצגת מידע ממשלתי אמין ומוסמך לשימוש הציבור. האתר מאפשר חיפוש נתונים בקלות וביעילות.

באתר ניתן למצוא מאגרי מידע של משרדי ממשלה מרכזיים וכמה רשויות מרכזיות. המאגרים הם בנושא אוכלוסייה, בריאות ורווחה, חינוך ותרבות ועוד.

הפרויקט, מיזם של חוקרים מאוניברסיטת קולומביה, כורה מידע מסילבוסים ומציג מתוכם נתונים על הטקסטים הנלמדים. המאגר כולל 7,292,573 סילבוסים ומציג  אלמנטים ויזואלים ואפשרויות סינון מתקדמות. המידע מוצג על פי קטגוריות ראשיות עיקריות: כותרים, מחברים, מוסדות חינוך, תחומי מחקר, מדינות ומו"לים.

מקור: בלוג עולם המידע, ד"ר יפה אהרוני

קטלוג כלים דיגטליים עשיר הכולל כלים ללמידה מקוונת, סקרים, מצגות, תמונות מוצג באתר LearnTech של אור דניאל. כלים אלו ועוד  רבים נוספים יכולים לסייע לכל אחד מאיתנו בחווית הלמידה. חלק  גדול מן הכלים הוא חינמי.

רשימה  של משאבי למידה  וירטואליים פורסמה בבלוג של  Marcus P. Zillman.  הרשימה כוללת בין היתר מנועי חיפוש למשאבי למידה, אתרים להורדת ספרי לימוד חופשיים, רשימות של ספרי לימוד פתוחים על פי קטגוריות נושאיות.

פטלפורמה חופשית לשימוש ליצירת חיפושים מובנים בצורה ויזאולית אשר מותאמת לחיפוש במנועי חיפוש רבים כגון: Google Scholar, PubMed, Eric, Goole, Bing ועוד.

החיפוש נעשה על קנווס דו מימדי כאשר בוחרים במנוע החיפוש הרצוי בתפריט ו"זורקים" מילים על הקנווס ומקבצים את המונחים בקבוצות המתאימות בעזרת גרירה.

הפלטפורמה מותאמת לחיפושים יותר מורכבים וארוכים, עוזרת למנוע טעויות בחיפוש, מאפשרת לשמור חיפושים מורכבים ואף לעדכן ולשתף אותם.

לסרטון הדרכה  על הפלטפורמה.

מנוע החיפוש כולל אוספים מלמעלה מ-40 מוסדות ברחבי העולם בתוכם New York Public Library , Art Institute of Chicago, מוזיאונים בצרפת ורבים נוספים.

אפשר לחפש במנוע החיפוש על פי אָמָּן, או מילת חיפוש כלשהי,  ואפשר לדפדף על פי קטגוריות נושאיות מגוונות  כגון :דת, חיות, מיתולוגיה, אמנות יפנית, בוטניקה ועוד.

אפשר לדפדף גם על פי אָמָּנים, נושאים שונים , תמונות נבחרות מתחלפות מדי שבוע, אוספים, ואיורי ספרים.

על פי מה שמצוין באתר היצירות בגישה פתוחה חופשיות לשימוש ולהורדה.

מקור: בלוג עולם המידע, ד"ר יפה אהרוני.

הספר מבוא לסטטיסטיקה מודרנית יצא לאור ביולי 2021 שם דגש על ניתוח נתונים תוך חקר יחסים רב משתניים, והוא  זמין גם כקובץ PDF  חופשי להורדה.

הספר כולל שישה חלקים: הקדמה לנתונים, ניתוח נתוני מחקר, עיצוב רגרסיה, בסיס להסקת מסקנות, הסקה סטטיסטית ועיצוב מסקנות. כל חלק כולל מספר פרקים ומסתיים בחקר מקרה כאשר בחקר המקרה נעשה שימוש בכלים ובטכניקות הנלמדים.

כל פרק כולל בסופו גם קטע סקירה שמכיל סיכום ורשימת מונחי מפתח.

קרוב  ל-20000 ספרים המפוזרים ברחבי הרשת, התפרסמו עד כה בגישה פתוחה, ומדי שנה מתווספים כ- 4000 ספרים נוספים.

Open Research Library  שהושקה במאי 2019  שמה לה למטרה לאחד את הספרים בגישה פתוחה במנשק  אחד. הפלטפורמה כוללת מנשק חיפוש בסיסיו מתקדם עם סינון על פי מספר פרמטרים.   מידע נוסף בבלוג  "עולם המידע" של  יפה אהרוני.

גוגל הכריזה בשבוע שעבר על עדכון חדש לאלגוריתם החיפוש שלה, שאמור לשפר את ההבנה והפענוח של שאילתות במנוע החיפוש. בפוסט שפירסמה גוגל, הוסבר כי הטכנולוגיה החדשה מכונה BERT, והיא טכניקה חדשה לעיבוד שפה טבעית המשמשת בעיקר ליכולת להבין טוב יותר את כוונתו של הגולש שהקליד את מונח החיפוש. מידע נוסף על המפיכה בחיפוש ניתן לקרוא בכתבה של שגיא כהן באתר TheMarker.

לעתים בשאלות ספיצפיות נמצא את התשובה הטובה ביותר בפורומים/קבוצות דיון. ברשת קיימים פורומים רבים בנושאים שונים. כיצד נמצא את הפורום הייעודי שמתאים לנושא החיפוש? . מנוע החיפוש  Findaforum  יכול לסייע בכך. מידע על מנוע חיפוש זה ועל מנועי חיפוש נוספים תוכלו למצוא בבלוג "עולם המידע" של יפה אהרוני.

יש המאמינים שרושם ראשוני נוצר מהרגע שמרצה או פרזנטור פותח את הפה, ויש המאמינים שהרושם הראשוני מתחיל להיווצר ברגע שהפרזנטור נכנס לחדר, וכיום יש אמונה חדשה שאומרת שהרושם הראשוני נוצר כבר מהרגע שקהל היעד נכנס לחדר ורואה את שקופית השער. אדי לבנטל בבלוג "ממורכב לפשוט" משתף אותנ בטיפים  לכתיבת כותרת לשער של מצגת.

מחפשים איורים חופשיים למצגות לפרוייקטים אפילו ללא צורך במתן קרדיט?  האתר ManyPixels  יכול לסייע. ManyPixels  הוא שירות מסחרי שנותן שירותי עיצוב בתשלום, אך יש לו גם גלריה של איורים חופשיים שאפשר להשתמש בהם.  למידע נוסף בבלוג "עולם המידע" של יפה אהרוני.

ברשת הלא נראית הכוונה למידע ברשת שלא נגיש דרך  מנועי חיפוש כלליים  כגון Google, Bing ו- Yahoo. המידע לא נגיש מסיבות שונות כגון : מגבלות טכניות וטכנולוגיות, מדיניות הכנסת תכנים לאינדקס ועוד. בבלוג "עולם המידע" יפה אהרוני מסבירה מהי הרשת הבלתי נראית,ומפנה לכתבה בה ניתן למצוא מספר מקורות מידע לחיפוש מידע ברשת זו.

נכון להיום, כמעט כל התוכן שאנחנו צורכים ברשת הוא וידאו. ברוב המקרים מדובר בחומרי גלם ויזואלים שאנו מעונינים לעשות בהם שימוש מועיל בהרצאות ,בהדרכות ועוד,  אבל עריכתם היא פעולה מורכבת למדי . בבלוג המרפסת של עמי סלנט: תמונת הידע המידעני, עמי סלנט מציג בפנינו כלים דיגיטליים ידידותיים, חינמיים, שיכולים להקל מאוד על עבודת גזירת הוידאו מתוך סט גדול יותר .

פרוייקט שפותח כיוזמה אישית מתוך כוונה ליצור ספריה המכילה סוגים שונים של מידע ויזואלי.  ניתן למצוא סוגים שונים של גרפים עם הסברים מלווים לגבי איך הם עובדים ומה השימוש הכי מתאים עבורם. תודה רבה להילה רימון -גרינשפן מצוות מבוגלויות שהפנתה את תשומת ליבנו לפרוייקט זה.

מאגרי תמונות ואייקונים ללא זכויות יוצרים, פונטים מיוחדים, כלי עיצוב ועריכה, מקורות להשראה  לעיצוב מסמכים, עריכת תמונות ללא פוטושופ –   כלי עיצוב אלו ואחרים תוכלו להכיר  בבלוג של  שירי דייטש  "פיתוח פתרונות למידה". לדברי שירי, נכון שעיצוב הוא מקצוע, ובעיצובים מורכבים כדאי להיעזר בגרפיקאי או במעצב גרפי מקצועי, אבל את רוב העיצובים הבסיסיים ניתן בהחלט לעצב לבד וליצור תוצרים שנראים כמו "מליון דולר".

מהפכת האינטרנט הביאה אתה אינסוף אפשרויות חדשות, אך בצידה גם מתקפות סייבר מסוגים שונים, שחלקן הגדול מופנות למשתמשים פרטיים.

מיזם  Block, מרכז הגנת הסייבר לאזרחים שהוקם ומופעל על ידי איגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר), הוא מיזם ייחודי וראשוני, שמטרתו לספק לאזרחי מדינת ישראל ותושביה, מידע וסיוע בכל מה שקשור להגנה על המרחב הדיגיטלי הפרטי שלהם ושל משפחתם.

בהנחה שהמשאב היקר ביותר של רובינו הוא הזמן, ובגלל שעות עבודה מרובות, פקקים, משפחה, ילדים, רשתות חברתיות אנו נתקלים בצורך לתעדף ולייעל את היום שלנו. אור דניאל בבלוג LearnTech חושף כלים שיכולים לדבריו לייצר חיים קלים ונוחים יותר. מומלץ מאוד לעבור על הכלים. נראה שנוכל לצאת  לפחות עם כלי אחד  שכדאי  לבדוק.

מרכז הידע משתף ומנגיש באופן קל ונוח מידע וידע מסוגים וממקורות שונים על מנת לתמוך ביוזמות ובמהלכים לקידום שוויון מגדרי. ניתן למצוא בו בין היתר מידע על:  מדד המגדר, דוחות מחקר וניירות עמדה, ארגונים הפועלים לקידום שוויון מגדרי, נתונים סטטיסטיים, חוקים, סרטונים ועוד. המידע נאסף ממקורות רבים: ארגוני חברה אזרחית, משרדי ממשלה, מוסדות המדינה, השלטון המקומי, מוסדות אקדמיים, ארכיונים ועוד.

אנו לא יכולים לדמיין אינטרנט ללא גוגל. לכן כדאי להכיר 25 כלים של גוגל אשר את חלקם בוודאי כולנו מכירים ובחלק אחר כבר גם משתמשים, חלקם ישרתו אותנו בארגון, חלקם יתרמו ברמה האישית. כדאי לעבור על הכלים שמופיעים ברשימה הבאה. נראה שכל אחד יוכל לצאת  לפחות עם כלי אחד נוסף שכדאי לו לנסות לבדוק.

לטובת מי שלא מכיר/ה או לא זוכר/ת, קמפוס היא פלטפורמה דיגיטלית פתוחה המאפשרת חיבור של כל אזרחי מדינת ישראל, בפריפריה ובמרכז, לחוויית למידה מותאמת אישית, על ידי המרצים הטובים בתחומם – ובחינם. לאחר יצירת חשבון באתר, ניתן לבחור תכנים וקורסים רלוונטים כאמור כולם בחינם.

הספרייה הדיגיטלית העולמית WDL היא פרויקט של ספריית הקונגרס  אשרמנגישה באופן חופשי, חומרים ראשוניים ממגוון ארצות ותרבויות בשפתם המקורית בלמעלה מ-100 שפות.

תנועת המשאבים הלימודיים הפתוחים שמה לה למטרה לפתוח משאבים לימודיים לכל. לאחרונה עלו 2 פלטפורמות חדשות שתורמות לתנועת המשאבים הלימודיים הפתוחים. בבלוג של יפה אהרוני עולם המידע ניתן  לקבל הסברים על פלטפורמות אלו.

כלים להכרת קומיקס, כלים ליצירת מפות חשיבה אתרים ליצרת ענן ועוד…
הפניה לכלים אלו ועוד רבים אחרים מופיעים באתר של עמי סלנט "ידע וסקרנות דיגיטלית". אמנם קהל היעד אליו הם מופנים הוא מורים ומחנכים בבית ספר, אבל ללא ספק הם יכולים להיות רלוונטים ולסייע ברמה ארגונית ואישית.

סרטוני וידאו עוזרים לנו לצבור מידע ולרכוש תכנים חדשים רלוונטים. לא אחת קורה שאנו רוצים  לצפות בסרטון אבל אין לנו הרבה זמן לכך, במיוחד כאשר המהירות בסרטון  איטית או כאשר לוקח זמן עד שמגיעים אל העיקר. בפוסט של Hofit Nagar בפייסבוק אנו נחשפים  לכלי שעוזר לשנות את מהירות הסרט כולל סרטון הסבר.

אחד השלבים החשובים בפרסום המדעי הוא בחירת כתב העת המתאים. בבחירת כתב העת נלקחים בחשבון גורמים רבים ביניהם : אימפקט , איכות השירות, קהל היעד, עלויות ומדיניות ולא אחת מחברים מתקשים להשיג מידע זה.בבבלוג של יפה אהרוני "עולם המידע" מוצעים מספר שירותים וכלים היכולים לסייע.