מורשי נגישות: מאפיינים, אופי העבודה ופיתוח מקצועי

רקע

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות התשנ"ח-1998 ותיקון מספר 2 בו, הקרוי "פרק הנגישות", מסדירים באופן מפורט ומקיף את תחום הנגישות לאנשים עם מוגבלות ומגדירים בעלי תפקידים שלא היו מוגדרים קודם לכן: מורשי נגישות מבנה תשתיות וסביבה (מתו"ס) ומורשי נגישות שירות. מורשי הנגישות מייעצים בתחום הנגישות, מיישמים אותו ומפקחים עליו הלכה למעשה, שכן הם הגורמים המוודאים את יישום החוק בקרב החייבים בנגישות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (להלן: הנציבות) אחראית למימוש החוק ולקידום מקצועי של מורשי הנגישות בדרכים מגוונות. הנציבות פנתה למכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בבקשה לערוך סקר ראשון מסוגו בקרב מורשי נגישות פעילים בישראל.

מטרות המחקר

1. לבחון את דרכי ההתנהלות של מורשי הנגישות ואת דרכי הפיתוח המקצועי שלהם – למשל הכשרה והשתלמויות, קשר עם הנציבות וקבלת מענה, התנהלות עם לקוחות וכדומה – כדי לזהות צרכים ומענים נדרשים
2. לבחון סוגיות ואתגרים הנלווים לתפקידם של מורשי הנגישות – למשל קשיים ליישם את הוראות החוק, התמודדות עם התנגדויות והיבטים רגולטוריים – כדי להכיר את צורכי השטח ולבחון אילו כלים נדרשים למורשי נגישות כדי לקדם את הנגישות וליישמה

שיטה

הופץ סקר מקוון למילוי עצמי בקרב כלל מורשי הנגישות המוכרים לנציבות (1,025 מורשי נגישות, כ-500 מהם בעלי תעודת מקצוע הפעילים בתחום בשנתיים שלפני ביצוע הסקר). השיבו עליו 156 מורשי נגישות רלוונטיים (כ-30% היענות).

עיקר הממצאים

מומחיותם של מורשי הנגישות נחלקת לכמה סוגים בהתאם לתעודת ההסמכה שלהם: נגישות השירות (25%), נגישות מתו"ס (37%, 23% אדריכלים או מהנדסים ו-14% הנדסאים) וכן בעלי שתי התעודות (38%). כמחציתם עוסקים בתחום 5–10 שנים. רוב מורשי הנגישות עוסקים בתחום כעצמאים (79%) ו/או פועלים כדי לקדם את הנגישות מול לקוחות שונים (87%). כמחציתם מקדישים את כל זמנם או את רובו לנגישות, בעיקר מורשי נגישות שירות ומורשי נגישות עם שתי התעודות.

מורשי הנגישות נתקלים בקשיים בעבודתם השוטפת עקב מודעות ונכונות נמוכות להנגיש (בפרט בעסקים קטנים) ועקב מורכבות היישום של דרישות תקנות הנגישות (בפרט בעסקים קטנים, בשירותי הבריאות וברשויות מקומיות). קושי עיקרי נוסף שהעלו מורשי הנגישות הוא הטענה של הלקוח או של הארגון שהם עובדים בו להיעדר תקציב כדי ליישם את דרישות החוק. מורשי הנגישות מתמודדים עם הקשיים האלה בעיקר בהסברה על החוק והתקנות, על חשיבות היישום של החוק עבור אנשים עם מוגבלות ועל מנגנוני האכיפה הקיימים כלפי מי שלא עומד בדרישות החוק.

מורשי הנגישות נמצאים בקשר עם הנציבות בשני מישורים מרכזיים: הראשון הוא התעדכנות בהתפתחויות בתחום והשתלמויות מקצועיות, והשני הוא פניות של מורשי הנגישות לנציבות בנושאים שונים הקשורים לעבודתם השוטפת. רוב מורשי הנגישות מתעדכנים באופן שוטף בהתפתחות התחום בעיקר דרך מידע שהנציבות מפיצה במגוון דרכים, כגון אתר האינטרנט שלה, ימי עיון והשתלמויות מקצועיות. 62% ממורשי הנגישות היו שבעי רצון במידה רבה או במידה רבה מאוד מהשתלמויות הנציבות. אשר למישור השני, מהסקר עולה כי 74% ממורשי הנגישות היו בקשר עם הנציבות לפחות פעם אחת בשנתיים שלפני הסקר, ו-44% מהם היו בקשר עם הנציבות בין פעמיים לארבע פעמים. הנושאים המרכזיים שמורשי הנגישות מפנים לנציבות הם: שאילתות בדבר החוק או התקנות, בקשות פטור ופניות א-פורמליות. שביעות הרצון מהמענים השונים נעה בין 29% ל-46% בממוצע. מורשי הנגישות העידו שהיו מעוניינים לקבל מענה מהיר יותר מהנציבות לסוגיות שעולות בעבודתם השוטפת.

המלצות עיקריות

• הסדרת מעמד ופיתוח מקצועי של מורשי הנגישות: כדאי לשקול את העברת הסמכות להיבטים מקצועיים של מורשי הנגישות ממשרד העבודה לנציבות. הדבר יאפשר ייעול הטיפול בסוגיות כגון תוכן ההכשרה לתעודה למורשי הנגישות, הגברת האכיפה כלפי מורשי נגישות שלא מיישמים את דרישות החוק, הסדרת מעמדם של מורשי נגישות מתו"ס הנדסאים ועוד.
• הצעת כלים לעבודה שוטפת של מורשי הנגישות: מתן כלים להסברה על החוק ומשמעותו ללקוחות, מעקב אחר תקנות שנמצאו מורכבות במיוחד ליישום ומתן אפשרות לייעוץ בזק עם הנציבות במקרים האלה, ריכוז העמדות של הנציבות והידע המקצועי למורשי הנגישות ופרסומם במקום נוח, קיום ימי עיון והשתלמויות מקצועיות בדגש על עבודת מורשי הנגישות בשטח, יצירת קהילה מקצועית למורשי נגישות.
• שיפור הקשר עם הנציבות: במסגרת תהליך שינוי ארגוני שהנציבות מקדמת בכל הנוגע לטיפול בפניות, רצוי להתייחס להיבטים האלה – הגורמים המקצועיים שמעניקים את המענה למורשי הנגישות, ניתוב יעיל של הפניות לגורם הרלוונטי ביותר, קיצור זמני קבלת המענה מהנציבות, יצירת מסלולים מקוצרים לפניות חוזרות ועוד.
• קידום צעדים ברמת המדיניות: הגברת האכיפה על יישום הדרישות לתקנות הנגישות, הגברת האכיפה מצד רשויות מקומיות, העלאת המודעות של החייבים ביישום החוק ועוד.

הצעה לציטוט בעברית:
יאבו, מ. וברלב, ל. (2024). מורשי נגישות: מאפיינים, אופי העבודה ופיתוח מקצועי. דמ-24-984. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.