מדינת ישראל עושה מאמצים להעמקת הטיפול באוכלוסייה האתיופית ולביסוס ביצוע התכניות על יעדים מוגדרים ומעקב אחר היישום והתוצאות. באחריות המשרד לקליטת העלייה מופעלים תכניות ופרויקטים רבים המיועדים לעולי אתיופיה, חלקם עוצבו במיוחד לצורכיהם ואחרים יועדו לכלל העולים. מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל התבקש לסקור את תכניות המשרד בעבור האוכלוסייה האתיופית בשנת 2007. כמו כן, התבקש המכון לבחון את הדגשים של המשרד, הבאים לידי ביטוי באופן השקעת המשאבים בתכניות ובנושאים השונים, לעומת המגמות המסתמנות בקרב עולי אתיופיה.
דוח זה מציג ניתוח מקיף של המגמות המסתמנות בקרב אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בשנים האחרונות בתחומי התעסוקה, ההכנסה, הדיור, החינוך וההשכלה, הרווחה ואיכות החיים. במסגרת הדוח השתמשנו בנתונים ממקורות רבים, כגון סקרים ארציים של הלמ"ס ומאגרי מידע מִנהליים ארציים. ככל הניתן, אנו משווים בין האינדיקטורים של האוכלוסייה האתיופית לאלו של כלל האוכלוסייה היהודית בארץ.
אחרי התקדמות מרשימה בכל התחומים בשנות התשעים, נעצרה בעשור האחרון ההתקדמות ברוב התחומים, למעט שיפור מרשים בהשתלבות נשים בשוק העבודה וצמצום הנשירה ממערכת החינוך.
הדוח מהווה בסיס לקובעי המדיניות במשרד לקליטת העלייה לתכנון מושכל של פיתוח המידע הקיים במשרד, לטובת שיפור התכניות והקצאת המשאבים.
בנוסף לדוח זה (דוח מספר 2), ראו אור בנפרד סקירה מקיפה של כל התכניות של המשרד לקליטת העלייה בעבור האוכלוסייה האתיופית (דוח מספר 3) ודוח מסכם על התכניות הכולל בחינה של הדגשים של המשרד לעומת המגמות בקרב הקהילה וקווים מנחים להמשך פיתוח המידע על התפוקות ועל התוצאות של התכניות (דוח מספר 1).