רקע
מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל עוקב מאז החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ב-1995 אחר תפקוד מערכת הבריאות מנקודת מבטם של המבוטחים, באמצעות סדרת סקרים דו-שנתיים. הסקרים ממומנים בסיוע משרד הבריאות ומלווים על ידי ועדת היגוי שחברים בה נציגים ממשרד הבריאות, ממשרד האוצר, מן הביטוח הלאומי, מכל קופות החולים, מארגוני חולים ומן האקדמיה. הסקר הנוכחי נערך במהלך מלחמת חרבות ברזל.
הממצאים הראשוניים של המחקר הוצגו במרץ 2025 בפני מנכ"ל משרד הבריאות ובפני חברי ועדת ההיגוי והם מפורסמים כאן. בהמשך השנה צפוי להתפרסם דוח המחקר המלא.
מטרה
המטרה הרב-שנתית של סדרת הסקרים היא לבחון את תפקוד מערכת הבריאות בכמה היבטים: חוויית הטיפול ושביעות הרצון מרמת השירות; תחושת האמון במערכת; נגישות לשירותי הבריאות; דפוסי שימוש ברפואה ראשונית ושניונית וכן שימוש בשירותי רפואה מרחוק. מאחר שהסקר הנוכחי נערך במהלך מלחמת חרבות ברזל, נוספו לנושאי הסקר הקבועים מדדים שנגעו להספקת שירותי בריאות במהלך מלחמה וכן מדדים בתחום בריאות הנפש.
שיטה
הנתונים נאספו באמצעות סקר טלפוני בחודשים יוני-דצמבר 2024. המדגם בסקר הוא מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (בני 22 ויותר). דגימה אקראית נלקחה ממאגר מבוטחי קופות החולים של הביטוח הלאומי. רואיינו 2,558 אישה ואיש בשלוש שפות (עברית, ערבית ורוסית) ושיעור ההיענות עמד על 36%. בתום איסוף הנתונים שוקלל המדגם לפי קבוצת אוכלוסייה (ערבים ויהודים ואחרים), גיל, מגדר וקופת חולים כדי להגיע לייצוג מדויק של המדגם לאוכלוסייה הכללית.
ממצאים ראשוניים
שביעות הרצון מקופות החולים נותרה גבוהה מאוד – 89% מן המשיבים דיווחו שהם מרוצים או מרוצים מאוד מקופת החולים, ולא נמצאו הבדלים בין הקופות. 73% מן המשיבים דיווחו כי הם סבורים (במידה רבה או רבה מאוד) שבמהלך המלחמה קופת החולים עושה כמיטב יכולתה כדי לתת מענה לצורכיהם.
64% מן המשיבים דיווחו שהם מרוצים או מרוצים מאוד ממערכת הבריאות, ו-65% דיווחו כי הם סבורים (במידה רבה או רבה מאוד) שבמהלך המלחמה מערכת הבריאות עושה כמיטב יכולתה כדי לתת מענה לצורכיהם. בחינת רמת שביעות הרצון ממערכת הבריאות לאורך זמן מצביעה על ירידה של 4 נקודות האחוז בשיעור שביעות הרצון לעומת שנת 2021 (68%), אך על שיפור לעומת שנת 2018 שבה עמד שיעור זה על 58%.
עם זאת, הסקר מצביע על פערים נמשכים בנגישות לשירותי בריאות, במיוחד בתחום הרפואה היועצת.
- 35% מן המשיבים שקבעו תור דיווחו שהמתינו יותר מחודש לרופא יועץ בקופת החולים – נתון דומה לזה שנמדד בשנת 2021 (32%). לעומתם, מקרב מי שפנו לרופא יועץ דרך הביטוח המשלים או דרך הביטוח הפרטי ובמימון עצמי רק 22% ו-17%, בהתאמה, דיווחו על המתנה של יותר מחודש.
- 32% מן המשיבים דיווחו כי בשנה שקדמה לסקר הם ויתרו על טיפול רפואי בגלל זמני המתנה ארוכים, 19% דיווחו על ויתור על טיפול רפואי בגלל מרחק ו-12% דיווחו על ויתור על טיפול רפואי, על ייעוץ או על תרופה בגלל התשלום הנדרש.
- 33% ממי שוויתרו על טיפול בגלל מרחק ו-44% ממי שוויתרו על טיפול בגלל זמני המתנה ארוכים פנו לקבלת שירות פרטי.
- 44% מן המשיבים דיווחו על קושי בקבלת טיפול רפואי דחוף מחוץ לשעות הפעילות של קופת החולים, מבלי לגשת לחדר מיון בבית חולים.
- 33% מן המשיבים דיווחו על מצוקה נפשית שהיה קשה להם להתמודד איתה בעצמם בשנה שקדמה לסקר; עלייה של 9 נקודות אחוז משנת 2021. 80% ממי שדיווחו בשנת 2024 על מצוקה נפשית השיבו שהיא קשורה למלחמת חרבות ברזל.
הנתונים מעידים גם על עלייה בשימוש בביקור רפואי מרחוק – 47% לעומת 44% בשנת 2021, ועל פעילות ניכרת של קופות החולים בתחום קידום הבריאות – 71% מן המשיבים דיווחו שאיש צוות רפואי יזם שיחה עימם לשם קידום בריאות בנושאים כגון עישון, פעילות גופנית וחיסונים, בשנה שקדמה לסקר.
סיכום והמלצות ראשוניות
כאמור, הסקר הנוכחי נערך במהלך מלחמת חרבות ברזל, תקופה שהתאפיינה בעומס רב על המטפלים ועל מערכת הבריאות בכללותה והשפיעה על תחושות הציבור, על הנגישות לשירותים רפואיים ועל הצורך בהם.
המחקר מספק תובנות חשובות לקובעי המדיניות ומדגיש את הצורך בהמשך פיתוח שירותים ומענים, ובעיקר שיפור הנגישות לשירותי רפואה יועצת, קיצור זמני המתנה, הרחבת המענים לבריאות הנפש, הנגשתם והתאמתם לצורכי המבוטחים.